כלבתות אהבו ערסים לפני שזה היה מיינסטרים?

זה עומד להיות הפוסט הראשון מתוך כמה שינסו לעסוק במערכת היחסים המורכבת שלי עם מה שזוכה, נכון לעכשיו, לכינוי ממים (memes). מרבית הפוסטים האלה יישמעו שליליים מאוד כלפי הממים העבריים וכלפי מצבם הנוכחי (לא, לא עד כדי המם העברי מת), בעיקר כי הם מנסים לבטא את מה שמטריד אותי במקביל ללצדדים החיוביים של העיסוק בממים. לכן, בניגוד לאופן שבו הדברים יכולים להתפרש, לא מדובר כאן לא בכתב אשמה ולא בהודעת פרישה שלי מעולם הממים.

לפני שזה היה מיינסטרים

“ראינו שאתה עושה מֶמֶס” אמר לי קרוב משפחה צעיר בארוחת ערב לפני כמה שבועות. לא ממש הבנתי אותו. “מֶמֶס” הוא אמר שוב, מדגיש את התנועות, “כמו ב-9GAG”.

הייתי רוצה לומר שלאנקדוטה הזו לא היתה שום השפעה על חשבון הנפש הממטי שיבוא כאן. הייתי רוצה להעמיד פנים שההשפעה שלו היא רק מתוך דאגה לאופן שבו צעירים כמותו (בן 15) עלולים לפרש את התת-תרבות הממטית. אבל אני לא יכול. אז כן, יש לי הרבה בעיות אמיתיות עם האופן שבו הממים משנים את הדיון האינטרנטי, אולי מצרים את גבולותיו, אבל מה שהניע אותי לשבת ולכתוב את כל זה היא ההערה השולית הזו ותחושת האובדן השקרית של “לפני שזה היה מיינסטרים”.

כל הערסים

מעולם לא השתמשתי במילה “ערס”. לא הסתדרתי איתה. הגזענות הלא ממש סמויה, ההתנשאות המכוערת, פשוט לא הסתדרתי. עד שבאו כל הערסים.

כל הערסים, למקרה שאתם לא מכירים, הוא מם עברי מצליח שמקורו בקבוצת פייסבוק פופולרית, ואותנטית ככל הנראה, בשם “לא לעשות פייסבוק בעברית – כל הערסים יבואו!”. מלכתחילה היה משהו דביק מאוד במבנה הזה ובאופן שבו הוא מזמין משחקיות ממטית, ו”אל תעשו X בעברית, כל הערסים יבואו” הפך לביטוי שגור בלא מעט פורומים אינטרנטיים, מתישהו גם אני נלכדתי.

היו, אני חושב, שלושה אלמנטים מרכזיים בתבנית הזו שלכדו אותי. הפשטות שלה והיכולת להגמיש אותה בקלות (“אל תעשו מדינת רווחה בעברית, כל העו”סים יבואו”), היכולת לגלוש ממנה גם לנונסנס מוחלט (“אל תעשו גאווה ודעה קדומה בעברית, כל הדארסים יבואו”), והיה גם המרכיב הפוליטי.

אלי כתב לא כל כך מזמן פוסט הסבר על כל הערסים, ובו טען

כל הוואריאציות והגלגולים השונים של מם “כל הערסים” מפרקים אפוא את מיתוס הברברים בשער ומדגישים את העובדה שמדובר בסך הכל בסיפור שאותו אנחנו אוהבים לספר לעצמנו. סיפור אודות אויב דמיוני שמייצג את ההפך הגמור מאתנו ושבעזרת ההנגדה שלנו אליו אנחנו מגדירים את עצמנו כאזרחים מן המניין באומת האינטרנט העולמית.

הפרשנות שלי למם הזה, כמי שלקח בו חלק משמעותי, היא קצת יותר קיצונית משל אלי. הוא נולד כלעג לקבוצת הפייסבוק ההיא (ולא לערסים) והתפתח לכדי לעג לסנטימנט האליטיסטי שעמד בבסיסה, עד כאן אני מסכים עם הפרשנות של אלי. אבל מבחינתי האישית “אל תעשו אוניברסיטה עברית” או “אל תעשו אנציקלופדיה עברית” לא היו וריאציות אבסורדיות על התבנית הבסיסית אלא חשיפת המהות שלה – היומרה לייצר תרבות המתבססת על הדרה. הנחת היסוד של המם מבחינתי היא שאותם אנשים שנחרדו מהאפשרות של “פייסבוק בעברית” אכן היו מנסים לעצור גם את כתיבתה של אנציקלופדיה בעברית או את הקמתה של אוניברסיטה עברית, מתוך מניעים דומים. תרבות שמתבססת על הדרה אינה יכולה להיות תרבות חיה ודינמית. תרבות שמניחה את קיומו של איזה קו גבול בין חבריה לבין הברברים שיציפו אותה ברגע שתסכים להיפתח היא תרבות מנוונת ומכוערת.

כשנתניהו סיפק את ההתבטאות האומללה שלו בדבר “מצבנו בניכוי חרדים וערבים” מיהרתי לתבנית הבסיסית של מם כל הערסים ויצרתי את מה שלטעמי הוא מיצוי הזווית האידאולוגית של המם הזה.

nikuy

כלבתות אוהבות

ובכל זאת, למרות הכל, משהו הטריד אותי לכל אורך הדרך. ואז באו הכלבתות שאוהבות דברים.

כלבתות אוהבות X הוא מם אמריקאי ותיק שגוייר לא מזמן. בדיוק כמו במקרה של “כל הערסים” יש לו תבנית בסיסית נוחה מאוד למשחק (“נתתי לכלבתא X, כלבתות אוהבות X”) ויש לו מקור חיצוני (משפט מתוך איזו סדרת טלוויזיה). גם כאן, כמו אצל כל הערסים, הלעג הבסיסי, אני חושב, הוא בכלל כלפי הגבר השחצן שמניח שהוא יודע מה “הכלבתות אוהבות”, וגם כאן התבנית הבסיסית ממהרת להתפזר למחוזות האבסורד והנונסנס.

כל זה לא משנה את העובדה שיושב גבר אשכנזי משכיל (אני) מול מקלדת ומשתמש בחופשיות במלים האלה, הוא משתמש בהן כאילו אינו יודע שהן מלים אלימות ופוגעניות. אבל הן כאלה, והוא יודע את זה.

יותר מידי פעמים, אני מבין בדיעבד, נתקלתי בפרשנויות בעייתיות לבדיחות “כל הערסים”, כאלה שכיוונו את הלעג גם, לפעמים בעיקר או אפילו רק, כלפי אותם ערסים, והעדפתי להתעלם, כי בדיחות הרי לא צריך להסביר, אפילו אסור להסביר.

אז הדחקתי.

הדחקתי את מי שהבדיחות האלה יכולות לפגוע בו, והדחקתי את מי שמפרש אותן כאישוש להשקפת עולם מתנשאת או גזענית או מיזוגנית, ובדרך הדחקתי גם את השינוי שהן מחוללות בי.

בדיון שנערך כאן ממש מזמן על “אנשים שצריך להרוג” כתב מרמיט (כולכם ראיתם שהבלוג שלו חזר לחיים, נכון?)

כולם פה מדברים על מה שבדיחות אלימות עושות לקורא, ולא ראיתי שמישהו התייחס למה שזה עושה לכותב.

איך שאני רואה את זה, המילים שאנחנו משתמשים בהן לא רק משקפות את ההוויה שלנו, אלא גם *מעצבות* אותה.

מול האלימות הגלויה של “אנשים שצריך” בחרתי להביע עמדה חד-משמעית, גם אז היה מדובר במם מצליח מאוד, אבל סירבתי בתוקף לקחת בו חלק. במקרים של “כל הערסים” ושל “כלבתות אוהבות X” האלימות אולי גלויה קצת פחות, האפשרות לפרשנות חתרנית זמינה ומזמינה יותר. הכל אירוני ומודע לעצמו כמובן, אולי אפילו סוג של ערטול התחבולה.

והילדים האלה (כן, אני יודע, זו דמגוגיה שדי הבטחתי להימנע ממנה) שראו שאני עושה מֶמֶס, יגדלו לתוך מציאות אינטרנטית שבה זה לגיטימי ומגניב לאנשים נאורים בעיני עצמם לדבר על ערסים ועל כלבתות.

לא קל לי עם זה.

21 תגובות ל“כלבתות אהבו ערסים לפני שזה היה מיינסטרים?”

  1. יש הרבה דברים שמטרידים אותי בהתפוצצות הממים העבריים. עוד לא הצלחתי לנסח לעצמי את רובם. זאת התחלה טובה. אבל אצלי, לפחות, יש משהו אחר שמציק. אני עוד צריך להבין מה.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    טוב, זה רק פוסט ראשון כאמור, יש עוד לפחות שתי נקודות שחשוב לי לגעת בהן.

    [להגיב לתגובה זו]

    מרגוליס Reply:

    אחכה בסבלנות.

    [להגיב לתגובה זו]

    מרגוליס Reply:

    בכל זאת, מעתיק לפה תגובה מהפוסט של איתמר:

    רוב האנשים, אני חושב, לא יודעים מי זה סקאמבג סטיב. רוב האנשים, אני חושב, לא מכירים את Successful Black Man או את Dating Site Murderer או כל חלק אחר מעץ הממים הזה. רוב האנשים, אני חושב, לא ראו אפילו טיפוס Rage Comics אחד בחייהם.

    כל עניין הממים הזה הוא קליקה די סגורה, בסך הכל. ולפעמים זה קצת מרגיש כמו דרך להגדיר מי פה "מבין באינטרנט" ומי הוא מהמיינסטרים.
    זה חלק ממה שמפריע לי במם העברי.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אירוניה ככלל היא כלי בעייתי. רנדי ניומן חטף הרבה אש על Short People מגמדים שנפגעו, וזה לא קושי שנולד עם הממים האינטרנטים. אני מעדיף להניח שמי שיתקל במה שאני עושה יבין, ואם הוא יבין לא נכון – אז הוא כנראה ערס ושיזדיין מפה.
    וברצינות, אני חושב שההשפעה של אירוניה שלא נקלטת עשויה להיות כמו במקרה של הבאה משהו לאבסורד – גם אם מי שקורא לא מבין שההקצנה היא הגחכה, הבוטות שלה תעורר אותו ותייצר דינמיקה בשיח. גם אם זו תהיה דינמיקה של הקצנה, היא תייצר שיח בנושא ויותר מודעות.
    יותר מזה, אני לא חושב שכשעושים שימוש באירוניה, המשמעות מתקיימת רק במימד האירוני. כוונתי לומר שכאשר מישהו כותב על "כל הערסים" הכוונה היא לעולם לא חתירה תחת האליטיזם בלבד, אלא היא תמיד עם גוון של אליטיזם שמהדהד מהמשמעות המקורית, וככזה יש בו מימד תרפויטי. אישית, ממים שבא לי להתעסק איתם יותר הם כאלו שאני יכול להזדהות איתם ברמה מסויימת. לדוגמה, גם אני מפחד מהויזיגותים בשער, אז אני יכול לשחק עם הפחד הזה ולעדן אותו דרך "כל הערסים".

    בעיני אלו התפתחויות נורא מעניינות, אבל כדאי לזכור שמעורבים בהם אחוזים בודדים של האוכלוסיה. כמעט כל אדם שאני נתקל בו מסביבתי הקרובה צריך הסבר יחסית מפורט מה זה בכלל "מם" ומה הקטע פה.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. אני חושב שאני לא מסכים עם ההקבלה בין מם ה-"ערסים" לבין מם ה-"אנשים שצריך להרוג." במקרה השני, והותיק יותר מבחינת הרשת העברית, האלימות היתה אולי מטפורית, אבל הכוונה אמיתית. כלומר כשמישהו כותב "אנשים שצריך להרוג: חיים הכט," הוא אולי לא מתכוון שצריך להרוג אותו אבל זו ביקורת על חיים הכט. ולכן המם בבסיסו מכוון כנגד האנשים הללו (והשאלה היא האם הוא אלים או לא, ובדיון הזה אני בצד של מרמיט.) אפשר לקחת אותו ולהפוך אותו על ראשו, ועשו את זה בטוויטר אז לא מעט (לכיוון הנונסנס, או לכיוון שמקצין עד לגיחוך וכן הלאה) אבל זה לא משנה את העובדה שזה היה מם מדיר בבסיסו.

    המם של הערסים התחיל בדיוק מנקודה הפוכה: הוא לקח רעיון מדיר וכבר על ההתחלה הפך אותו לבדיחה על אלו שאומרים "אל תעשו X בעברית." לא היה למם שלב בו הוא באמת כוון נגד ה-"ערסים," למרות שהמשפט המקורי נאמר ברצינות. אמנם יתכן שפה ושם אנשים לא מבינים את המם, או מחליטים באופן מודע להשתמש בו ברצינות, אבל זה הכיוון ההפוך של מם ה-"אנשים שצריך."

    אני חושב שאי אפשר לנצח לחשוש משימוש במלים אלימות, כי סאטירה, פרודיה והלעגה הם כלים חשובים בביקורת ובהתמודדות עם התופעות הללו. זה לא מושלם אבל אי אפשר לוותר על זה. כפי שכתבת, מם "כל הערסים" הוא כלי בביקורת נגד תרבות מדירה במתכוון (גם אם לפעמים משתמשים בו ההפך,) בעוד שמם "אנשים שצריך" הוא כלי בהדרה (גם אם לפעמים משתמשים בו ההפך.) הדבר הזה רלבנטי להמון תחומים של ביקורת וסאטירה – שהיא לפעמים גסה, אלימה ופוגענית. השיפוט שלה צריך להיות לפי הכוונה, לפי המטרות ולפי הקונטקסט שבתוכו היא פועלת.

    (לגבי מם "כלבתות" – אני לא מתייחס אליו ברצינות כרגע. ייבוא מאולץ כזה של ממים, במיוחד כאשר אין שום מקבילה ישראלית-עברית נאותה, הוא לא רציני כל כך בעיני. אני מאמין שהוא ידעך מאוד מהר. כאן הוא מתקיים מחוץ להקשר המקורי באנגלית – שהוא הרבה יותר עשיר ורלבנטי לסלנג הזה. לכן גם הרפרנסים האלימים בו לא ממש קיימים, לדעתי.)

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    במידת מה זו גם תגובה לעבגד, אבל היא מתיישבת לי יותר טוב כאן.
    עיקר הבעיה שלי היא עם עצמי ועם התהליך שעבר עליי. הוידוי שלי בתחילת הפוסט היה אמיתי לגמרי, מעולם לא הצלחתי להשתמש במילה "ערס" ותמיד התכווצתי באי-נוחות כשמישהו לידי השתמש בה. התהליך שעברתי דרך "כל הערסים" שינה את המצב הזה באופן קיצוני. לכן זה גם לא משנה מבחינתי אם מם הכלבתות יתפוס או לא (ואכן סביר שהוא ידעך מהר מאוד), עצם העובדה שהחלקתי לשימוש בו כל כך בקלות מרתיעה אותי.

    ולעניין הפרשנות של "כל הערסים", הנה קישור שאמור היה להופיע בפוסט ובסוף לא מצא את דרכו לשם.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. עבגד שם את הלינק בפייסבוק, הגבתי שם ועכשיו אני מעתיק לפה:

    קשה לי עם המסקנה של הפוסט הזה כי מה שהוא בעצם עושה זה לשלול דברים כמו תחכום וסאבטקסט מתוך הפחד הזה שילדים בני 15 ומקביליהם המבוגרים יותר אבל בעלי אותה רמת אינטליגנציה לא יבינו למה הוא מתכוון, אבל זה תמיד הסיכון כשמנסים להגיד משהו בצורה מתוחכמת, כשמשתמשים באמצעים אומנותיים. על כל צופה של הסופרנוס שמעריך את הביקורת הנוקבת על התרבות האמריקאית, יש צופה אחר שמעריץ את הדמויות ושואף להיות כמוהן. על כל צופה של ארצ'י בנקר שמבין שארצ'י הוא דמות סאטירית, יש צופה אחר ששמח שסוף סוף יש מישהו בטלוויזיה שאומר את מה שכולנו חושבים. על כל צופה שמסתכל על הפילוסים ב"ארץ נהדרת" ומהנהן בהסכמה על התיאור המדוייק של הישראלי המכוער, יש צופה אחר שמוחא להם כפיים על שהכניסו ללפלף ההוא. בקיצור, על כל צופה אשכנזי יש צופה מזרחי. ועל כל קורא של המשפט הקודם שהבין שאני צוחק, יש קורא אחר שחושב שאני גזען מחורבן.
    אז אפשר להגיד שעדיף לוותר על כל אמירות ההפוך-על-הפוך האלה למען עולם שבו לילדים בני 15 לא יהיה שום ספק שערסים זה כינוי גזעני ומתנשא, אבל אז עם מה לעזאזל אני אמשוך אנשים לפייסבוק, תמונות שלי בבגד ים??????? ):

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    טוב, אני יכול להתווכח עם הדוגמאות שלך (ובעיקר עם טענת ה"על כל צופה א' יש צופה ב'") אבל אני חושב שזה מיותר.
    אני גם לא חושב שצריך לוותר על כל אמירות ההפוך-על-הפוך, אבל אני בהחלט תוהה כמה ממה שאנחנו מייצרים עונה על התיאור הזה בכלל. המם, וזה טבעו, צריך את השכפול ההמוני, ובתוך השכפול ההמוני הזה תמצא הרבה יותר לגיטימציה לרתיעה ובוז כלפי "הערסים" מאשר אמירות אירוניות ומתוחכמות של הפוך-על-הפוך.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. ובדיוק מהסיבות שהזכרת, מעולם לא השתתפתי במם "כל הערסים יבואו". גם אם יש לך ביקורת מוצדקת על מם או שניים שלטעמך נמצאים הרחק מידי על הגבול האפור שבין מכוער לאירוני, זה לא אומר שצריך להשליך מכך על תרבות הממים העברית כולה. אני מניח שבתחילת ימי הפייסבוק, ביקורת על קבוצת פייסבוק אחת נתפשה כביקורת על המדיום כולו – היום כבר ברור שאם "סטטוסים מצייצים" הם לא כוס התה שלך (שלא לדבר על אתרי "לוחמי ציון" ודומיהם), זה יהיה מגוחך להשליך מכך באופן שלילי על פייסבוק עצמו ככלי תקשורת. באותו אופן, ממים הם צורה חדשה של ביטוי אנושי (אמנות חדשה?), וכמו כל צורה של ביטוי אנושי, היא יכולה לקבל אינספור צורות שונות. "כל הערסים יבואו" הוא בסך הכל מם אחד מיני רבים, והאופי הספציפי שלו לא משליך על תופעת המם העברי בכללותה.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    טוב, יש לי בעיה יותר כללית עם עניין הממים, וכמו שאמרתי, זה רק הפוסט הראשון בנושא. אני כן חושב שיש בהרבה ממים איזשהו יסוד של ביזוי שיכול להיעשות בו שימוש מבוקר וחתרני, אבל במרבית המקרים השימוש הזה פשוט הולך לאיבוד בשטף אינסופי.
    בכל מקרה, אני נהנה מאוד לשחק בממים ואני לא מתכוון להפסיק עם זה. אני כן רוצה לחשוב על זה ברצינות.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. […] רלוונטי גם: הפוסט של שחר. […]

  7. ממים, בעיקר בעברית, הם צורת הומור לא מצחיקה מעצם טבעה: המנגנון שלהם, שמייצר מיליון וריאציות ברגע, שוחק כל מם תוך דקה (חוץ מהברקות באמת-חריגות, ע"ע דארסים). הכל צפוי ולעוס – בייחוד כיוון שיצרני הממים הם קבוצה הומוגנית לחלוטין: אין כאן איזה סוס טרויאני שמכיר את הקוד, אבל מגיע ממקום אחר ומפתיע.

    אני מניח שבעוד כמה שנים, בני ה-15 של היום יסתכלו על ממים כמו שאנחנו מסתכלים על סיטקום: מי צוחק מבדיחה שסופה, גם אם אינו ידוע לפרטיו, מופיע מתוך קשת מוגדרת מראש של אפשרויות?

    (תשובה לעצמי: אנשים שרואים שידורים חוזרים של פרנדס. ומתברר שכאלה יש לא מעטים. אז הנה לי).

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    אני לא חושב שהקביעה הגורפת הזו (צורת הומור לא מצחיקה מטבעה) היא מוצדקת, אבל יש משהו במצב הנוכחי של סצינת הממים הישראלית שאכן הצלחת לתאר במדוייק. אני מאמין שעש דרך לשנות את המצב הזה, ואני מתכוון לפתח את הנושא בפוסטים הבאים.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. בתור זה שכתב חלק מהבדיחות שהופיעו בפוסט (אלו עם האוניברסיטה, האנציקלופדיה והדארסים), אני רוצה לציין שהן דווקא כן נכתבו בכוונה אבסורדית.
    בכוונה חיפשתי ביטויים שיש בהם את המילה "עברית" בסוף, כדי לדחוף אותם לתבנית.
    ומהצד השני, בדיחות עם מילים שנשמעות כמו המילה "ערסים".

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    טוב, לא שזה מפתיע, אבל את כל הבדיחות האלה פרסמתי בעצמי בעמוד כל הערסים או במקום אחר, בלי להכיר אותן קודם. אני לא יודע מי מאיתנו הקדים בחיבור של כל אחת מהן, וזה גם לא משנה, סביר להניח שהיה מישהו אחר לפני שנינו.
    כן, היו לי גם בדיחות שהלכו בכוונה לאבסורד מוחלט (והזכרתי אותן כאן), אבל זו של האנציקלופדיה העברית למשל, מבחינתי האישית בהחלט היתה חלק מהקו האידאולוגי שניסיתי ליצור.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. אני עוקב אחר הדיון בעניין רב מאוד, ואסתפק בינתיים בהערה סוציולוגית-קטנונית למשפט:"תרבות שמתבססת על הדרה אינה יכולה להיות תרבות חיה ודינמית. תרבות שמניחה את קיומו של איזה קו גבול בין חבריה לבין הברברים שיציפו אותה ברגע שתסכים להיפתח היא תרבות מנוונת ומכוערת"
    בוא רק נזכיר שהמונח 'ברברים' נטבע על ידי היוונים. אתה יודע, אבות התרבות המערבית.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. מאת אבשלום הנתן ביצקוב:

    לפני שאני קורא את כל הדיון, אני חייב לציין שאני מקנא במצבך שאתה מוצף בקרובי המשפחה שלך חושבים את עצמם כנאורים בפני עצמם, ולא תומכים נלהבים ב"מהפכה הציונית השנייה". או לכל הפחות ש"כוחות הביטחון יודעים מה שהם עושים".

    [להגיב לתגובה זו]

  11. […] בתמונות של אנשים אמיתיים ליצירת ממים ושחר כותב על ההיבטים הגזעניים והמבזים שמאפיינים את היצירה הממטית ברשת. חייבים להודות שיש […]

  12. "כלבתות אוהבות … " זה סתם יבוא מאולץ
    ואם עושים ממים בעברית אז גם הערסים באים והייתי מתרגם את זה
    "שרמוטות אוהבות …"

    [להגיב לתגובה זו]

  13. […] לעבור אבולוציה, לתפוס buzz words פופולאריות,  (מישהו שמע על ממ שווה לאחרונה?) והעשייה בשטח עדיין מנסה להדביק את הקצב. […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting