תודעה כוזבת

הפוסט הזה הוא בסך הכל סוג של כליא ברק. תחת ההנחה שעוד אחד או שניים מחמישה עשר האנשים שבתמונה ייתקף פעם נוסטלגיה ושעמום ברמה מספקת כדי לחפש בגוגל "לו הייתי פיטנגו". אז הנה אנחנו בסיום י' מעוניינים, קיץ 1988, מדגמנים למצלמה עמידת פיטנגו.

אני, שחר מרמת אביב, ראשון משמאל בשורה הראשונה.

נדב מדן בחולצה לבנה, שיער ארוך ומשקפי שמש מאחוריי.

זיו בחולצה שומרית בשורה האחרונה.

צהלה מימין לנדב, בחולצה שומרית גם כן.

מיכל מכפר סבא בשיער שחור מאחורי צהלה.

כל מי שיגיע לכאן אי פעם אחרי חיפוש מוזמן להשלים פרטים בתגובות.

תמונות נוספות אפשר למצוא כאן.

Related posts:

1. דרכים שלא נבחרו 2 – הייתי גורו ווב 0.0
2. טעם הפרברים
3. שני סיפורים אישיים, בלי מוסר השכל
4. Steel merely makes us dead
5. מחלקה 3, חמש דקות עדכנתם פרופיל בפייסבוק