בטלוויזיה אתה לא יודע שאתה כלב

זעם ברשת, הכריזה הכותרת בוואלה!, וסיפרה על סרטון שעלה אתמול בערב לעמוד הפייסבוק של תכנית הטלוויזיה מצב האומה לאחר ש”נפל בעריכה”.

את הדיון החשוב והעקרוני בסרטון עצמו ובתגובות המוצדקות שהובילו בתוך פחות מיום להסרתו מהעמוד ולפרסום התנצלות ניהלו כבר בלא מעט מקומות. אבל משהו אחר בסיפור הזה נראה לי מרתק וראוי לעוד כמה מחשבות.

את המשך הפוסט הזה אני כותב מתוך הנחה, אולי נאיבית, שהמהומה וההסרה שבעקבותיה לא תוכננו מראש כאקט שיווקי ציני של יוצרי התכנית, אלא היו תוצאה של שיקול דעת שגוי שיש בו גם סיפור מעניין.

אפשר, אני חושב, להתחיל מתמונת הקאבר של עמוד הפייסבוק של התכנית. שימו לב אליה.

הדר מצב האומה

במרכזה, בניגוד בולט לרקע הצבעוני ולעובדת הימצאה ברשת, אפשר לראות את חברי הפאנל הקבועים, בשחור-לבן, ניבטים אלינו ממכשיר טלוויזיה עתיק.

אין לי מושג על מה בדיוק חשב מי שבחר את התמונה הזו. אולי זו בדיחה פנימית על כך שמצב האומה היא תכנית בפורמט מיושן של “ראשים מדברים” באולפן, אולי זו סתם חיבה נוסטלגית לשחור-לבן של פעם. בין כך ובין כך, יש בתמונה הזו כדי לשדר משהו בדבר האנכרוניזם של המדיום הטלוויזיוני, ודאי כשהיא מוצבת בראש עמוד הפייסבוק של התכנית.

והתפישה הזו, של טלוויזיה כמיושנת ושמרנית בשחור-לבן, תחומה ומוגבלת, אל מול אינטרנט נוצץ, חסר גבולות ואינסופי, היא בדיוק מה שעומד במרכז הסיפור הזה.

הסרטון ההוא, כך חשב מישהו מאנשי מצב האומה, לא מתאים לטלוויזיה, לא מתאים למגבלות הפריים טיים של ערוץ 2, למקום שבו הוא יכול לזעזע את צופיו, הבורגנים המוסרניים. אבל באינטרנט, חשב אותו מישהו, הו הו, באינטרנט הכל הולך, האינטרנט הוא ארץ גדולה ופראית, כזו שבה הכל מותר, כזו שלידה הפריים טיים של ערוץ 2 הוא מסך מיושן מלא אילוצים ומגבלות.

אז הוא הלך לאינטרנט, המקום שבו אף אחד לא יודע שאתה כלב. בעצם הוא הלך למקום שעבור די הרבה אנשים, די הרבה זמן, הוא חזות האינטרנט, הוא הלך לפייסבוק ושם את הסרטון הזה שם.

אבל האינטרנט של היום הוא כבר לא זה שבו אף אחד לא יודע שאתה כלב, ופייסבוק היא אפילו לא האינטרנט של היום. בפייסבוק כולם יודעים שאתה כלב, כולם אומרים שאתה כלב, כולם מזכירים לך שאתה כלב. וזה נכון ביתר שאת אם אתה דמות ידועה או גוף מסחרי שהוא גם כלב באותו רגע.

cat attack dog

בתסריט אחר אולי היה הקטע הקצר הזה (שלוש דקות בערך) נשאר בעריכה, לכל היותרמקוצץ מעט. הוא היה יכול לטבוע בתוך ההמולה הכללית והאווירה הוולגרית בכל מקרה של התכנית. יכול להיות שהוא היה מושך תשומת לב, אולי היו כמה לוחמי צדק שולחים תלונה לרשות השנייה. אבל יש סיכוי סביר שהוא היה עובר בשקט יחסי. אם מישהו מאותם לוחמי צדק היה נחוש מספיק הוא היה טורח לחתוך את הקטע מתוך התכנית, להעלות אותו ליוטיוב או לפייסבוק, להתחיל להפיץ אותו ולעורר גל מחאה.

אנשי מצב האומה, דווקא מתוך חשש לעורר מהומה שכזו, דילגו על שלבי הביניים, הציבו את הקטע בפייסבוק ועוד טרחו להודיע בגלוי “שימו לב! זה קטע כל כך נוראי שלתכנית לא יכולנו להכניס אותו”. המהומה, כמובן, לא איחרה להגיע.

גם היום יש באינטרנט מספיק מקום להכל כמובן, ויש בו מקומות פרוצים וחסרי גבולות, הרבה מעבר להומור החשפניות של מצב האומה. אבל החלקים האלה הם השוליים, הם כבר מזמן לא “האינטרנט”, זה שהוא ממוסחר וזהיר מצד אחד, פוליטי ורגיש מצד שני. זה שבו אתה נשפט בכל רגע מחדש.

יש לא מעט סיבות לקונן על התהליך הזה ועל אובדן האינטרנט הפרוע של פעם, יש גם לא מעט סיבות לחשוש מהשיפוט המהיר והחד-משמעי שמופעל ברשת לא אחת. חלק מהחששות האלה השתרבבו לא מזמן לתוך יש לך את זה?, אבל אין טעם להתכחש לשינוי הזה, ולאופן המבורך שבו הרחק מהממלכתיות והשחור-לבן, מחוץ להישג ידם של הרגולטורים מהרשות השנייה, יש באינטרנט מי שידאג להבהיר לך מתי אתה כלב ולהעניש אותך על זה.

2 תגובות ל“בטלוויזיה אתה לא יודע שאתה כלב”

  1. הסרטון לא "נפל בעריכה".

    לא שמו את החומר של מצלמה אחת וזהו. מכיוון שהוא צולם בכמה מצלמות, מישהו טרח לערוך אותו כמו שעורכים לטלוויזיה. תסתכל עליו שוב ותראה שהוא נערך בקפדנות.

    עוד עדות לכך שהיה כאן מעשה מכוון ומחושב.

    אם הם היו רוצים שהוא ייראה "אותנטי", "חתרני" ו-"נפל בעריכה", היו צריכים להעלות גרסה אחרת לחלוטין. מצד שני, יכול להיות שהאינסטינקטים המקצועיים של אנשי טלוויזיה לא איפשרו להם להעלות משהו לא ערוך, ממצלמה אחת.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    אני לא בטוח שזה אומר משהו. הקטע הרי שוחרר באופן רשמי על-ידי צוות התכנית ולכן הגיוני שהוא ייערך מבחינה טכנית. ה"נפל בעריכה" מתייחס רק לעריכה התוכנית.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting