‫תגובות לפוסט: "מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – בואו נדבר על כסף 1"‬

‫מאת: כסף‬

‫כסף‬ — Sun, 25 Jan 2009 13:14:54 +0000

בהייטק זה אולי פחות משנה, אבל גם בתחומים אחרים שבהם לתואר אין חשיבות בשוק העבודה יחסית למקצועות אחרים. למשל, סוציולוגיה. אבל זה כבר קשור לעובדה שפשוט אין הרבה מה לעשות עם תואר ראשון.

‫מאת: דרומי‬

‫דרומי‬ — Mon, 03 Mar 2008 18:44:33 +0000

מסכים עם גיל, אבל מקווה ששחר צודק

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Mon, 03 Mar 2008 18:40:49 +0000

שחר, זה מאוד תלוי בתחום. יכול להיות שבבלשנות יש עבודה אחרי תואר ראשון, אבל כדי לעסוק בפסיכולוגיה, סוציולוגיה או אנתרופולוגיה, חייבים לפחות תואר שני. אתה לא נעשה פסיכולוג או סוציולוג אחרי תואר ראשון. רק אחרי השני, אתה יכול לקרוא לעצמך ככה. התארים הראשונים כלליים מדי, מיושנים ועם מעט מדי התנסויות מעשיות. זו הסיבה שיש תארים שניים ייעודיים כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה אירגונית.

הנקודה המרכזית היא שזה עניין של ביקוש והיצע. יש כל כך הרבה אנשים עם תואר ראשון בתחומים הללו שעדיף למעסיקים לדרוש לפחות תואר שני, גם אם לא תמיד יש בו צורך מעשי.

‫מאת: שחר אחר‬

‫שחר אחר‬ — Mon, 03 Mar 2008 18:34:41 +0000

אני חייב להסכים עם התגובה לתגובה של גיל. גם תואר בבלשנות, לדוגמא, יכול להניב הצעות (שימו לב – לשון רבים!) עבודה (מפתות פחות או יותר, הכל יחסי ונראה משעמם טיכו), שנדחות בגלל אחוזי משרה. כלומר, כולנו באותה הסירה.

אגב – כן אמורים לשלם מס על מלגות החל מלפני כמה שנים (!). גילו לי את זה חכמים יותר שגילו את זה במקרה (כי השכן רו"ח או משהו כזה). הסיבה שאפחד לא משלם על מלגות מס היא שאפחד לא מדווח עליהם לרשויות המס. גם לא האוניברסיטה.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Mon, 03 Mar 2008 13:33:30 +0000

‫גיל: המשפט לפיו "חייבים תואר שני" נכון במקרים מאוד מסויימים (פסיכולוגיה קלינית כמובן) אבל הוא יותר בגדר אמונה רווחת לפיה היום תואר ראשון לא שווה כלום. גם בפיזיקה יש מעט מאוד אנשים שמוצאים עבודה בדיוק בתחום המחקר שלהם (בדרך כלל אם מראש בחרו בתחום עם זיקה חזקה לתעשייה - פיזיקה רפואית, אלקטרואופטיקה). אבל אני נוטה להאמין, וזה ככל הנראה חומר לפוסט אחר שנראה בשנים הקרובות דרישה מוגדלת לסוציולוגים ואנתרופולוגים )מישהו יצטרך מתישהו להבין קצת יותר ברצינות את הרשתות החברתיות הארורות האלה) לבלשנים בתחום ה-NLP, וככל שהתחום יתקדם אני מאמין שגם אנשי ספרות יוכלו למצוא בו עבודה. כל זה בלי להזכיר תחומים ממוסדים יותר כמו פרסום, שיווק ותשעיית תוכן שרק הולכת וגדלה. muyaman: אין ספק שבמדעי המחשב קל הרבה יותר למצוא עבודה מוצלחת עם תואר ראשון. יחד עם זאת אני חושב שדווקא בתחומי המדעים המדוייקים יש גם יתרון תעסוקתי לא זניח בכלל לבעלי תארים מחקריים, כשאני מביט סביבי אני רואה שתפקידי מנכ"לים או מנהלי פיתוח שמורים בדרך כלל לדוקטורים, בעוד בעלי התואר הראשון מוגבלים יחסית בכיווני הקידום שלהם. אור: קרימילוגיה זה חקר הגלידות? כי אם כן זה דווקא נראה לי מאוד מועיל. דרומי: ראה תשובתי לגיל, או חכה לפוסט קרוב. אורן: אין ספק שבתחומי עיסוק מסויימים ובזמני בועה מתאימים אפשר להגיע למשכורות עתק בסטארט-אפים כושלים (ולפעמים גם מצליחים), אבל כשמדובר בתחומים פחות ספקולטיביים ובחברות שדורשות כמה שנים של פיתוח עד לאקזיט המשכורות הן תנודתיות הרבה פחות (הן לא מזנקות כלפי מעלה אבל יש גם פחות סיכוי לסגירת החברה מהיום למחר).‬

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Thu, 28 Feb 2008 10:23:13 +0000

ועוד הערה – אמנם ההפרשים בנטו בין התעשיה לאקדמיה לא גבוהים כמו ההפרשים בברוטו, אבל אלו עדיין הפרשים של כמה אלפים והפרש משמעותי בהפרשות לחיסכון.
(ועוד הערה – נדמה לי שבטכניון ובמכון וויצמן סטודנטים לדוקטורט מקבלים משכורת נאה מאוד, אבל אלו רק שמועות.)

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Thu, 28 Feb 2008 10:18:31 +0000

גם כמי שמנהל פלירט עם תעסוקה ב"תעשיה" עדיין אין לי מקנות חותכות. אני יכול לומר שכסטודנט שנה שלישית לתואר ראשון הרווחתי בחצי משרת הייטק כמעט פי שתיים ממה שאני מרוויח עכשיו כסטודנט לדוקטורט.
גם תוך כדי הדוקטורט הפכו העיניים שלי לסימני דולר במהלך פלירט קצר וכושל עם איזה סטארטאפ (כושל) שממנו למדתי, שלפחות אני, לא מסוגל לעשות מחקר אם אני עובד שלושה ימים בשבוע. התפטרתי. אולי אנשים עם משמעת עצמית חזקה משלי (או כאלה שלא מבזבזים את זמנם על כתיבת/קריאת בלוגים) יכולים לעבוד יומיים וחצי ולעשות מחקר רציני ביומיים (שלושה) וחצי האחרים.
יחד עם זאת, צריך להוסיף שגם כיום אני משקיע בין יום ליום וחצי בשבוע בהוראה, הכנת השיעורים ובניית תרגילים (למזלי אני לא צריך לבדוק אותם) כך שזה לא שעכשיו כל עיתותי מוקדשות למחקר (ולבלוגים)…

‫מאת: דרומי‬

‫דרומי‬ — Thu, 28 Feb 2008 07:25:48 +0000

לגבי 2 – יש תארים שיש בהם כסף (ראשון: כלכלה. שני: פסיכולוגיה, ובמידה מוגבלת אחרים, כמו סוציולוגיה ארגונית וכו'). ברוב יש סיכוי קלוש שתמצא עבודה בדיוק בתחום, אבל בכל זאת יש דיבידנד כלשהו על התואר. (דיסקליימר: חיפשתי עבודה עם תואר שני, אבל לא העמקתי בזה יותר מדי)

‫מאת: אור‬

‫אור‬ — Wed, 27 Feb 2008 22:22:33 +0000

בהקשר לסעיפים 2 ו3
באמת תהיתי מה לעשות עם התואר ה1 שלי… (קרימי\פסיכו – לוגיה)
להמשיך לשני או לפתוח במרוץ לתואר\תעודה בנושא אחר, חסר טעם באותה מידה (צילום).

הזמן קצר כשנהנים…

‫מאת: muyaman‬

‫muyaman‬ — Wed, 27 Feb 2008 16:56:13 +0000

העניין של "חובה תואר שני" מאוד לא נכון במדעי המחשב – רוב האנשים שאלו אותי בזמנו למה בכלל טרחתי ללכת לשם (עכשיו כשהתחלתי תואר שלישי הם כבר התייאשו לגמרי ). ההפרש בברוטו באמת די גדול, אבל היתרון הכלכלי של האקדמיה הוא בעובדה שלא משלמים מס על מלגות, ולכן ההפרש בנטו מצטמצם באופן ניכר (למרות שהוא עדיין לא מבוטל).