מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – בואו נדבר על כסף 2
11 במרץ, 2008
את הקול הקורא כבר ראיתם?
בשלב מסויים, מוקדם מאוד של לימודי המחקר, תמצאו את עצמכם מנויים על רשימת תפוצה של הודעות מנהלתיות. אלה יכללו על פי רוב את הרשימה המדכאת משהו של סמינרים לשבוע הקרוב, הודעות בדבר הצורך לעבור בדיקה רפואית תקופתית, או בדבר שינויים בתכניות הביטוח, חיפוש אחרי תלמידים המעוניינים לתת שיעורים פרטיים או להדריך קבוצות מרוכזות לקראת בחינה, וכיוצא באלה. מעת לעת יופיעו ברשימה גם "קולות קוראים" המסבים את תשומת לבכם למלגות שונות ומשונות. סביר להניח שאחרי כמה שבועות בהם תקדישו תשומת לב להודעות האלה תחליטו לתייג אותן קרוב מאוד לגבול שבין ספאם לבין דואר לגיטימי, חבל.
מתוך The Song of Sixpence Picture Book
הרבה כסף מתגלגל בעולם האקדמיה, אל רובו, מטבע הדברים, לא תהיה לכם גישה כתלמידי מחקר. רובו מיועד מראש למטרות מוגדרות היטב, נעלות ומוצדקות כמו תקציבי מחקר, ציוד מעבדתי, תשתיות הוראה, או למטרות נעלות מעט פחות אך מוצדקות באותה מידה כמו טיפוח הדשא שבין הבניינים (יש שיוסיפו גם קטגוריה נוספת של מטרות שהן לא ממש נעלות וגם לא ממש מוצדקות, אין לי התנגדות לקטגוריה כזו, אבל לא לשמה התכנסנו כאן). אבל יש גם כסף שמיועד בדיוק עבורכם, ומן הראוי לשמור על ערנות בכל הנוגע אליו. מי יודע? מאמץ קטן יכול לפעמים לפטור אתכם מהצורך לחלטר בשעורים פרטיים או מעומס שעות ההוראה שלכם.
בשלב מוקדם יחסית של לימודי הדוקטורט שלי החליט המנחה שלי שננסה להגיש מועמדות לאחת המלגות היוקרתיות יותר שמחולקות בארץ (אני באמת כבר לא זוכר איזו, אבל סביר להניח שהיא נשאה שם של משפחה נדבנית ידועה). שבועיים של שיפוץ קורות חיים, מעט עבודת רגליים כדי לקושש המלצות, ובסופם חזרתי באחת למצב קיומי שכבר שכחתי ממנו. ממש כמו בימים הרי הגורל שבהם מצאתי את עצמי מחכה בקוצר רוח למכתבי התשובה מכל מיני בחינות מיון צבאיות. מובן מאליו שהסיכוי שלנו היה זניח, ואת המלגה קטף מישהו אחר.
כן, המלגות היוקרתיות ביותר הן אלה שבדרך כלל מצליחות לעורר אותנו לפעולה, הן אלה שעצם הופעתן כשורה בקורות החיים היא בונוס מצויין בחיפוש משרה אקדמית או בדרך לפוסט דוקטורט. אבל הן גם, מטבען, אלה שעליהן ניטשת המלחמה העזה ביותר, אלה שבהן פוליטיקה אקדמית יכולה להכריע את הכף, ובעיקר אלה שעליהן תתחרו גם עם ילדי פלא שכבר פרסמו מאמרים בגיל שש עשרה וכולם מנבאים להם עתיד גדול. בקיצור, שווה להתאמץ עבורן, אבל אין טעם לפתח ציפיות.
אבל יש הרבה מלגות אחרות, אטרקטיביות פחות, גם בהילה שלהן וגם בערכן הפיננסי, ומניסיוני ארוך השנים, רוב הסטודנטים אפילו לא טורחים לקרוא את הקריטריונים המדוייקים לחלוקתן. אז כן, די ברור שמלגה שנועדה לעודד חוקרות נשים בתחום מדעי המחשב לא תהיה רלוונטית עבור הדוקטורנטית לספרות או עבור תלמיד התואר השני בחישוב קוונטי. מלגות שמוענקות על בסיס מגדר או מוצא מציבות מחסום בלתי עביר בפני מי שאינו נופל לקבוצה המוגדרת היטב. אבל יש גם הרבה מלגות אחרות, על בסיס הישגים לימודיים, על בסיס נושאי מחקר או על בסיס פעילות חברתית. מומלץ, תמיד, לקרוא בעיון את הקריטריונים. מומלץ לעשות את זה בראש פתוח.
בעשרים וחמש השנים שעברו מאז הוא נוסד נחשב תחום המחקר שלי למרתק, הוא נוגע בבעיות יסודיות מתחום הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה. אף על פי כן, לאורך רוב שנות קיומו הוא גם נחשב לבלתי-שימושי בעליל. בשנים האחרונות עלתה האפשרות שחומרים מהסוג אותו אני חוקר יכולים לשמש כתאי אחסון מוצלחים למנועים מבוססי מימן. אני אמנם עוסק במודל פשטני מאוד ומנותק במפגיע מהחומרים המועמדים לשימוש, אבל אחרים עוסקים בתכונות הכימיות של החומרים האלה. עבור אנשים כאלה, גם אם אין להם מגע ישיר עם המרוץ אחרי מנוע מימן בטיחותי, עצם הקיום של האפשרות הזו יכול לפתוח דרכים חדשות. לא מעט "קולות קוראים" שהושלכו אל תיקיית הזבל שלי חיפשו חוקרים בתחום איכות הסביבה. באמצעות הצגה נכונה של המחקר, אולי גם יצירת קשר עם מישהו ממפתחי המנועים האלה לצורך שיתוף פעולה, יכול מחקר תיאורטי ומנותק להפוך באחת לצעד חשוב בדרך ליצירת סביבה נקייה יותר. כן, סביר להניח, שלא זה יהיה המחקר שיאפשר את פריצת הדרך המיוחלת. אבל סביר גם שהוא יועיל בסופו של דבר לאיכות הסביבה לא פחות ממחקרים אחרים שמוגדרים מראש ככאלה. באותו אופן יכול מי שעוסק במערכות בקרה לשנות מעט דגשים כדי להפוך את המחקר שלו אטרקטיבי לקרנות המעודדות מחקר לצורכי בטיחות בדרכים. האפשרויות הן, כמעט, בלתי מוגבלות. ראש פתוח כאמור.
כדאי, בכל מקרה, להכין ערכת מסמכים מסודרת לצורך הגשת בקשה למילגה. בין בקשה אחת לרעותה תצטרכו אמנם לשפץ מעט את קורות החיים, אולי לשנות כמה דגשים בתאור המחקר, או לבקש מהממליצים להוסיף למכתביהם כמה מלים רלוונטיות יותר לבקשה הנוכחית, אבל עצם קיומה של ערכה מסודרת כזו יקל עליכם לעבור את המחסום הראשוני בדרך להגשת הבקשה. מחסום ה"אין לי זמן ואין לי כוח לבזבז על בקשה שסיכוייה להתקבל זניחים". אם בהשקעה לא גדולה תוכלו להתאים את הערכה לדרישות החדשות יכולים הסיכויים הזניחים האלה להתממש לפעמים.
גם בכל הנוגע לכנסים בינלאומיים כדאי להיות ערניים. המנחה שלכם, סביר להניח, ירצה שתציגו את העבודה שלכם בכנס מרכזי של תחום העיסוק שלכם, אולי ביותר מאחד. אבל כל נסיעה כזו כרוכה בהוצאה לא מבוטלת מתקציב קשרי המחקר שלכם, ומהר מאוד גם מתקציב המחקר שלו. אם אין לכם תוצאות מרשימות במיוחד הוא לא ימהר לממן נסיעה כזו. אבל השתתפות בכנסים יכולה להיות מועילה מאוד למחקר שלכם, למוניטין שלכם, ולקורות החיים שלכם, אה כן, אם הם נערכים במקום אטרקטיבי הם גם יכולים להיות כיף לא קטן. לא מעט כנסים, ודווקא כאלה שאינם נהנים מהילה של יוקרה, מציעים עזרה כלכלית לא מבוטלת לסטודנטים, החל מפטור מדמי הרישום, דרך מימון מלא של שהייה וכלה, במקרים נדירים, גם בסיוע משמעותי להגעה. אם תקפידו לעקוב אחרי לוחות הזמנים, ולבדוק בעיון את אתרי הכנסים, סביר להניח שתוכלו להגיע אל המנחה שלכם עם הצעה אטרקטיבית להשתתפות בכנס בעלות זעומה. במצב כזה, יש להניח, הוא לא ימנע את הנסיעה שלכם, בסופו של דבר גם הוא מרוויח מהצגת העבודה בכנס. אני אמנם לא נקטתי בשיטה הזו מעולם (תחום המקר שלי, מה לעשות, הוא מצומצם מאוד) אבל אני מכיר אחרים שקידמו את עצמם היטב, ואף הצליחו לראות עולם באמצעותה.
Related posts:
12 במרץ, 2008 בשעה 11:55
אני בדרך להיות תלמידת מחקר, וזהו מדריך מבורך (כל הפוסטים, וגם זה).
תודה.
[להגיב לתגובה זו]
12 במרץ, 2008 בשעה 21:33
זה מזכיר לי את הבדיחה הישנה על ההוא שהתפלל לאלוהים שיתן לו לזכות בלוטו רק שאף פעם לא קנה כרטיס. גם הפרופסורים הגדולים ביותר מקבלים דחיות ממילגות. בהחלט שווה להגיש בקשות למילגה וככל שמתחילים מוקדם יותר לומדים על התהליך וזה נעשה קל יותר.
דרך אחת להגדיל את הסיכויים לקבל מילגה היא לשמש כשופטים של מילגות אחרות. אצלנו יש מילגות ספציפיות לתלמידים מתקדמים שנשפטות על ידי סטודנטים אחרים. זה נותן פרספקטיבה אחרת על מה נחשב לבקשה טובה ומה לא.
[להגיב לתגובה זו]
13 במרץ, 2008 בשעה 8:19
zosha: תודה לך. שמח לעזור.
גיל: לא מכיר מקרים דומים בארץ (כלומר שיתוף של סטודנטיםבהכרעות כאלה), אבל זה נשמע מעניין.
בכל הנוגע לאנלוגיית הלוטו, אני לא חושב שאנשים מרגישים מאוכזבים בגלל שהם אינם זוכים במלגות, הם פשוט מוותרים על הרעיון הזה מראש וכמעט מוחקים אותו מראש כאופציה.
[להגיב לתגובה זו]
13 במרץ, 2008 בשעה 20:39
הנקודה היא לא שהם מאוכזבים, אלא שהם לא מנסים אפילו כי זו נראית להם טירחה גדולה מדי. אז נכון שלפעמים זו טירחה גדולה אבל ככל שתנסה יותר כך גם יגדל הסיכוי להצליח.
[להגיב לתגובה זו]
2 באפריל, 2008 בשעה 0:13
A large part of every scientific conference is NETWORKING. Meeting the big shots, meeting others with similar interests, and forming collaborations. I think of the conference as a metaphorical orgy – tons of ziyuney sehel that lead to fertile research. ideas and the birth of published papers.
Many conferences have some kind of monetary support for students. It's a golden opportunity to get feedback on your research, but more then that, it's the time to form connections that will be useful down the road (prof. xxx? Remember me from the AGU conference? Well, I'm looking for a post-doc position and…)
[להגיב לתגובה זו]