תודעה כוזבת

(במקביל לפוסט הזה מושקת גירסת הבטא של חנות פרויקט משוחררים באמזון)

נדמה שהחיים שלי מתנהלים כרגע בין דדליין אחד למשנהו, ברמות שונות של דחיפות, של חשיבות ושל משמעות הם מתדפקים מכל עבר, אחד עבר ומייד יצר חדש, אחר עומד במרחק מתקצר והוא אימתני ונוקשה ומעורר חרדות. זמן, באופן כזה או אחר, מתגלה כנושא היחיד שאני באמת כותב עליו, עד שחשבתי שיהיה זה ראוי לשנות את שם הבלוג הזה ל-It's about time, חשבתי גם שלרומן הגדול ההוא שלא אכתוב אף פעם, זה שיעלה אבק על מדפיו האינסופיים של מורפאוס יקראו "מהירות הזמן". אני חושב שמהירות הזמן יכולה להיות ההגדרה האוניברסלית למספר הטהור 1, כמו המטר ההוא מפלטינה בפאריז, רק שעליה לא יאבד הכלח אף פעם.

השילוב הזה של דדליינים ושל זמן מוביל אותי באופן טבעי אבל נפתל משהו לפרק הנוכחי של פרויקט משוחררים. שלושה משל דאגלס קופלנד ייכללו בו, אחד כי הבטחתי, שניים כי הם נמצאו עם אותו אחד בארגזים המפורסמים שלי.

יש לי חיבה לא ממש מוסברת, וגם לא ממש מוצדקת לקופלנד. את Generation X היכרתי בזמן אמת כמעט. הוא היה ספר מהסוג שהצליח עוד לפני אמזון והאינטרנט כמו שאנחנו מכירים לעורר מספיק גלים כדי לחצות את האוקיינוס האטלנטי, להסתנן אל הים התיכון ולהעלות אדווה קלה אפילו בחופי מקומוני תל אביב. הייתי לפני שחרור והמשחק הזה שבין הבטחה לאכזבה, בעצם של הבטחת אכזבה, קסם לי. כמה רציתי להיות אחד מאותם בטלנים מתוסכלים של סוף האלף, להקהות את עצמי בכל אמצעי זמין, להתמרמר אל מול גורל אדיש ובוסים עלובי נפש. רק שלא ממש יצא לי. קראתי את הספר, נהניתי ממנו במתינות, סרבתי להודות בפה מלא שאני לא מבין על מה המהומה, התעקשתי להישבע שקופלנד הוא הדובר הרשמי שלי.

אחר כך הגיעו הספרים האחרים. את חלקם אהבתי הרבה יותר (Shampoo Planet, Microserfs) את חלקם הבנתי הרבה פחות (Life After God עם הרהורי ההורות שלו נראה לי אז כל כך רחוק ומנותק עד שחשתי נבגד). ל-Microserfs אני זוכר לטובה שני דברים, עוד לפני High Fidelity של ניק הורנבי (עוד סופר שנהנה מקרדיט מוגזם בסולם ההעדפות שלי ושיזכה לשחרור חלקי בקרוב) הוא הצליח לעמוד על הקסם הגדול שבעריכת רשימות (ועלעול מהיר בעותק המשתחרר מוכיח לי עד כמה הוא שיחק עם הפורמט הזה בצורה מבריקה, אולי מבריקה מידי), והוא גם היה הספר שהסביר לי למה Generation X הוא לא המניפסט שלי. פשוט כי פספתי בכמה שנים, אני שייך לדור האחים הצעירים.

הספרים של קופלנד עמדו על המדף, ידעתי שלא אחזור אליהם אף פעם, אבל לבי לא נתן לי להיפטר מהם. עד ליום שבו קניתי את Girlfriend in a Coma, כבר ברגע הקנייה, מהדורת כיס זולה, ידעתי שהאוסף שלי מאבד צורה, שיחד איתו אבדה ההילה שהקרינו X המפואר למראה יחד עם Life After God ו-Shampoo Planet במהדורות תואמות. Girlfriend in a Coma הוא עדיין אחד השמות הגאוניים ביותר לספר (ובניגוד לאיזו ביקורת שטופת בורות מאז הוא ממש לא ההתייחסות היחידה לרפרטואר של הסמית'ס בספר), והוא מבוזבז באופן משווע על הספר שבו קופלנד מאבד את זה סופית. אני חושב שהיה לו קשה, נמאס לו להיות דובר, הציניות הזו שהעלתה אותו למעלה שחקה אותו עד דק. ב-Girlfriend in a Coma אפשר לאתר שתי תופעות מקבילות – החלקה מסוכנת לכיוון של קשקושי ניו-אייג' והדגשה של העלילה על חשבון האבחנות החברתיות ושעשועי הצורה. כשגמרתי לקרוא אותו כבר ידעתי שהפרידה הסופית ופירוק האוסף הם עניין של זמן.

השלישי שישוחרר הוא Eleanor Rigby (זה עובד לא רע הקטע הזה עם שמות של שירים לספרים, הא?). מה כבר יש לי להגיד עליו? לא הרבה, הוא שייך לפאזה השלישית של קופלנד אם תשאלו אותי, הפאזה המפוייסת יותר, זו שבא הוא כבר סולח לגיבורי ספריו הראשונים על החולשות שלהם, מוכן לקבל אותן במידה, במובנים מסויימים אני חושב שהתיאור המדוייק של התהליך הזה יהיה ציניות שהולידה חרון אף שהוליד חמלה. אני אוהב את המילה הזו, חמלה.

עוד כמה מלים על שמות הספרים: בפרק האחרון של "הפוך" (עונה ראשונה ברור, לא באמת היו ל"הפוך" עונות נוספות) ישבה חבורת ה-Generation X הישראלית הזו במעצר ושיחזרה את שירי קבלת השבת מהגן. ראיתי את הפרק הזה אצל חבר (בכמה חודשים המהוללים שבהם ויתרתי על טלוויזיה עד שהגיעה עונה חדשה של בוורלי ונשברתי) והתרגשתי. קיללתי את עצמי, בזתי לי ממעמקי נפשי, ועדיין התרגשתי. חשבתי אז כמה קל לייצר אצלנו נוסטלגיה לעבר שבקושי הספיק לחלוף. לא במקרה כותרת המשנה של Generation X היא Tales for an Accelerated Culture. קופלנד המאוחר למד לזקק את השטיק הזה, אין כמו לקרוא לספר על שם שיר של הסמית'ס\הביטלס ולדעת שאוטומטית לחצת על כל בלוטות הנוסטלגיה בלי שום מאמץ.

Related posts:

1. משוחררים: The Hero With a Thousand Faces
2. משוחררים: גארי גייגקס
3. פרויקט דורות – פתיחה
4. עשרה ספרים ששינו את חיי
5. אוטוארכיאולוגיה: הזמנה למשחק