תודעה כוזבת

מוקדם יותר היום ניצלתי את הפסקת הצהריים הארוכה כדי לחפש משהו שהייתי צריך לקנות כאן. יש לעיר הקטנה שבה נערך הכנס מערכת נוחה ומוצלחת למדי של רכבות קלות, ארבעה קווים בסך הכל שנפגשים במרכז העיר ומתפצלים כל אחד לדרכו. כיוון שלא הייתי בטוח אם מותר לי להחליף קו ולהמשיך להשתמש באותו כרטיס וכיוון שלא רציתי לקחת סיכון מיותר קניתי כרטיס נוסף (ליתר דיוק החתמתי פעם נוספת את הכרטיס שתקף לארבע נסיעות), מאוחר יותר גיליתי שמותר לי להחליף קו כל עוד משך הנסיעה הכולל אינו עולה על ארבעים וחמש דקות.

בערב, בדרך חזרה מהכנס למלון עליתי לרכבת שקוע בשיחה ושכחתי להחתים את הכרטיס. מובן מאליו שדווקא אז עלה צוות של שני כרטיסנים על הרכבת ותפס אותי בקלקלתי. הראשון לא ידע אנגלית ושלח אותי במבטים מזרי אימה אל השני, שהסביר לי שאצטרך להציג בפניהם תעודה מזהה ולגשת איתם למרכז השרות, שם ייגבה ממני קמס של 40 אירו. הצגתי רשיון נהיגה. "ישראלי" הוא אמר בחיוך, ואז החתים את הכרטיס, החזיר לי אותו ואת הרשיון וביקש ממני להקפיד בפעם הבאה. יכול להיות שזה יחס סלחני ראוי שהם מפגינים בפני כל תייר שאינו מורגל בשיטה שלהם. יכול להיות שהחיוך הזה אמר ייאוש מנסיון עגום של שנים עם ישראלים שמנסים לרמות את המערכת. ובכל זאת, לא יכולתי שלא לתהות, אולי המחשבה הזו על התמונה של גרמני במדים שמוביל ישראלי לקבל את עונשו צרמה לו. כך או כך, יצאתי בשלום.

ועכשיו למשהו שונה לגמרי

בארוחת הערב שאורגנה לכבוד סיום הכנס יצא לי לשבת ליד המארגן המקומי. שני ילדים יש לו, והוא שולח אותם לגן מסובסד לעובדי האוניברסיטה, בכל יום עד חמש וחצי, מגיל חצי שנה* ועד גיל שש. מאה ושבעים אירו הוא משלם לחודש על הילד הראשון, ילדים נוספים בחינם. ואצלנו?

* חופשת הלידה בגרמניה אורכת 14 שבועות בתשלום מלא של 100% מהשכר, ומתחילה ששה שבועות לפני הלידה, אחר כך היא ממשיכה עוד 12 חודשים בתשלום של שני שליש מהשכר (עם תקרה של 1800 אירו לחודש) שאליהם ניתן לצרף גם חודשיים של חופשה בתשלום לאב. ואצלנו?

Related posts:

1. עוד דלי וכף
2. עוד כמה הערות מהחזית
3. שחיקה
4. דממה
5. משלי טיסות 1