אסתטיקה אירופאית
6 ביולי, 2008
בילדותי, אני זוכר, כמעט לכל נסיעה לאירופה, ובעיקר לחזרה לארץ התלוותה האמירה "האנטישמים\נאצים האלה, יימח שמם, לא מגיעה להם ארץ כל כך יפה". אמירה שלוותה על פי רוב באנחה מיואשת.
היום, כשהמטוס נשא אותי מעל היער השחור, מגרמניה לשוויץ, נעצתי מבט מהופנט בנוף שבחוץ. כשהנמכנו לקראת נחיתה והפרטים נעשו ברורים יותר אפשר היה לראות עיירות ציוריות טובלות בירוק עד עם טירה מרובת צריחים במרכזן, וכמעט מבלי לשים לב נפלטה מפי אותה אנחה ישנה.
ואז תהיתי, מה יש באסתטיקת הדיסני הזו של אירופה הקלאסית שגורם לנו לאהוב אותה כל כך. האם יש באמת משהו אוניברסלי באסתטיקה הזאת שמדבר אלינו או שאולי הכל רק תולדה של העובדה שכולנו, במובן תרבותי כזה או אחר, יצאנו משולי אדרתה של אירופה.
Related posts:
