‫תגובות לפוסט: "מדיום, מסר"‬

‫מאת: החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת‬

‫החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת‬ — Wed, 18 Nov 2009 11:11:06 +0000

[...] הייצור התרבותי: שני פוסטים ותיקים מהבלוג האישי שלי: מדיום, מסר ומדיום, מסר, [...]

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Thu, 10 Jul 2008 14:43:24 +0000

‫אורן: אני משוכנע שיכולות העיבוד של היום יכולות לייצר הרבה יותר מטריק מסונתז של אורגן חשמלי, ומאמין שאנחנו ממש לא רחוקים מהיום שבו גירסאות כיסוי שכאלה יוכלו להישמע מצויין.‬

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Thu, 10 Jul 2008 13:43:20 +0000

אני לא משוכנע שגרסאות הכיסוי הן עניין כל כך פשוט. כלומר אני מסכים שאפשר ליצור תוכנה שתמיר את הקול של הזמר בקול של זמר אחר ותיתן גם ליווי שונה – משהו מעין החלפת הסגנון באורגן חשמלי, אבל ככה זה ישמע – כאילו עשית איזה טריק מסונתז באורגן חשמלי.

אני דווקא חובב גירסאות כיסוי. אם אני מסתכל על הקאברים של טורי איימוס או של פטי סמית לרוק-סטנדרטס או על ביצועים שונים לג'אז סטנדרטס, אני מוצא שם יצירתיות ופרשנות ברמה ובצורה שמחשב לא ממש יכול (עדיין) לחקות.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Thu, 10 Jul 2008 13:18:05 +0000

ערן: אילוצים תמיד היו ותמיד יהיו, ובכל תקופה צריך לעבוד עם האילוצים הקיימים. הטענה שלי (ושל דראמונד) היא שאחד האילוצים המרכזיים שאנחנו מכירים, דהיינו ההכרח לצרוך מוצר מוגמר, עומד לאבד חלק ניכר מהרלוונטיות שלו. זה לא אומר שלא יישאר אילוצים אחרים, ושאמנים ייאלצו ללמוד לעבוד איתם.
אני מנסה לעבוד עכשיו על פוסט שיכלול כמה דוגמאות שהן ממש לא בגדר חזון אוטופי ופנטסטי, ושאת חלקן אפשר לממש כבר היום. בכל מקרה, אם ניצמד רגע לדוגמת גרסאות הכיסוי, אני מאמין שקל מאוד לייצר היום תוכנה שתוכל באופן סביר פלוס לקבל כקלט קובץ של שיר מוקלט ולפלוט אותו מעובד כך שיישמע כאילו זמר אחר שר אותו ונגנים אחרים מלווים אותו. עם קצת עבודה זה יכול לצאת באיכות טובה, ועכשיו כל מה שנשאר זה ללמד את האייפוד שלך לעשות את זה. בשלב הבא יש לך בנגן ארכיון גדול של שירים וארכיון קצת קטן יותר של מבצעים, ואתה משחק איתם כרצונך.

‫מאת: ערן‬

‫ערן‬ — Thu, 10 Jul 2008 11:12:23 +0000

תודה על פוסט מעניין. יחד עם זאת, כל האורקלים הללו רחוקים מאד מלהרשים אותי. הם אכן מפגינים גמישות מחשבתית מצד אחד, אולם הם חוטאים בתפיסה מאד מאה -19-ימית של מדע, מה שנודע בפילוסופית הפרוגרס. הרעין עצמו פשוט מאד וקשור קשר אמיץ לתיאורית האבולוציה: מערכות הולכות ומשתכללות, חותרות (ממש ברמה של טאלוס) לעבר רמת מורכבות גבוהה יותר ויותר. הידע המדעי שהצטבר מאז אותה מאה הוכיח כי ברוב המקרים פרשנות זו אינה נכונה. נזנק קדימה לימינו אנו ולטענה המועלית בפוסט זה: בדיוק כמו שהזכרת בעצמך – ישנם אילוצים על המערכת – אילוצים אלו באים לידי ביטוי ברמות ארגון רבות – והם משרתים מטרה נחוצה. שינוי אפשרי בתוך אותם אילוצים ושינויים אלו הם אותם מהפכים שאתה דיברת עליהם בעצמך. מה שדראמונד מתאר הוא בעיני שבירה של אותם אילוצים בסיסיים, תופעה שאינה בגדר האפשרי. מעניים ומאתגר להפוך בה, אך היא נשארת בגדר קוריוז בלבד. ברור שהייתי שמח אם הנגן שלי היה יודע לתת אוטומטית כיסוי ברייקור לטום וויטס, אבל הבעיה היא, שברגע שהוא ידע לעשות זאת (ובדיוק באופן אליו כיוונתי) הוא יהיה חכם ממני, גרסא טובה יותר ומוכשרת יותר של עצמי. וזה לא ממש עתיד שאני שש לקראתו.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Thu, 10 Jul 2008 09:56:20 +0000

‫אורן: אני חושב שהדבר הכי קרוב לחזון של מה שאני מדמיין הוא הספר ב-The Diamond Age של ניל סטיבנסון. אורן 2: מובן שהכישורים שאתה מדבר היו ויישארו הדרישות הבסיסיות ביותר מכל סופר, אבל אלה רק דרישות הקדם, ואני בהחלט חושב שיש הבדלים משמעותיים בכישורים הנוספים בין מחבר רומנים לבין מספר סיפורים. אני מאמין שהמדיה החדשות מאפשרות צורות חדשות של קריאה, אבל עדיין לא נמצאה הדרך ההולמת לנצל את האפשרויות האלה, ואני מחכה בקוצר רוח לנסיונות שיבואו. ינון: כמו שרמזתי, הטקסט של דראמונד ממש הפחיד אותי למשך כמה ימים, אבל אז התחלתי להתרגש ממנו, כמו מפיצוח הגנום.‬

‫מאת: ינון‬

‫ינון‬ — Thu, 10 Jul 2008 00:05:57 +0000

וואו. זה קצת לצאת מהמערה מה שאתה אומר (טוב, מה שדראמונד אומר) על עתיד המוזיקה. מסנוור, מפחיד, ומזמין חזרה מבוהלת למדיה פלייר. אבל הו-כה-מגניב.
לאור זה, באמת נראה אבסורדי למדי שעד עכשיו הדיון ב"מוזיקה החדשה" עוסק בעיקר באופן השיווק שלה, ולא בתוכן.
אותי, בכל אופן, זה מרגש הרבה יותר מאשר פיצוח הגנום האנושי או דברים בסגנון.

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Wed, 09 Jul 2008 22:16:10 +0000

בהקשר של המעבר ממדיום אחד למשנהו, מעניין למשל להסתכל על "הבלוג" של הבלוגרית המתקראת "קורינה הסופרת" (יש לה בלוג ברשימות, אין לי כוח לחפש אותו) שהוציאה כספר קטעים מתוך הבלוג שלה, כולל הטוקבקים לפוסטים.

מעבר לגימיק המקורי והמעניין שבדבר, אני חייבת להודות שרפרוף מהיר בספר שעמד על השולחן בסטימצקי לא ממש עורר את העניין שלי.
מצד שני, גם הבלוג שלה (שלמיטב הבנתי הוא בלוג "נחשב" ו"איכותי" וכו') לא ממש עשה לי את זה, אז ייתכן שזו בכלל בעיה שלי ולא של המדיום.

‫מאת: אורן (2)‬

‫אורן (2)‬ — Wed, 09 Jul 2008 19:44:46 +0000

אני לא רואה איך המעבר למדיום חדש ישנה את התכונות הנדרשות מסופר. (ואני בכוונה הולך על הסופר, כי אני לא מבין בעצם מה מוזיקה עושה לאנשים; ובפרט, מה נדרש ממלחין). הרומן הוא אמנם ז'אנר חדש, אבל בעיני, כותב רומנים מוכשר אינו שונה מהמשורר האפי מאות שנים לפניו, או ממספר הסיפורים מול המדורה הקדום אף יותר. התכונות הנדרשות לו הן היכולת להבין את העולם מסביבנו, ולנסח אותו עבורנו במלים. זה לא השתנה, ואין סיבה שישתנה. מחשבים, למרות ההתקדמות שלהם ביכולת הלחנה, לא קרובים אפילו להבין, לא כל שכן לספר סיפור. אז לא הבנתי למה אתה חושב (חושש?) מההשפעה של מדיה חדשה דווקא על הספרות.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Wed, 09 Jul 2008 16:36:08 +0000

מטבע הדברים, מובן מאליו שאין לי מושג מה בדיוק אני מציע. אנחנו הרי עוד לא שם, אבל נראה לי שאנחנו בדיוק בתקופה שבה אפשר להתחיל לחשוב על הכיוונים האלה.
חייב לצאת מכאן עכשיו, אבל נראה לי שאמשיך את התשובה שלי אחר כך.