בלוז מסדרון
11 ביולי, 2008
כל מי שעבר אי פעם במסדרון המקשר את בנייני הפקולטה למדעים מדוייקים, ודאי אם יצא לו להעביר שם כמה שנים של לימודים, יסכים שמדובר באחד המקומות המדכאים ביותר מבחינה ארכיטקטונית. אבל מסתבר שבגרמניה של סוף שנות הששים ותחילת השבעים, בנסיון להתמודד עם הבייבי בום המקומי, נבנו כמה אוניברסיטאות שמצליחות לגרום גם למסדרון הזה להיראות קליל, אווורירי ומשוחרר.
כך נראית הכניסה לבניין היחיד שמרכיב את כל האוניברסיטה, כבר כאן אפשר לראות את הקדרות, הכובד וההזנחה, שרק יתעצמו בפנים (ובלי קשר של ממש מצאתי את עצמי משועשע מהעובדה שעל הכניסה כתוב "אוניברסיטת בילפלד" כאילו ביצעו תעתיק פונטי מעברית, עד ששמעתי את הכרוז ברכבת והבנתי שהאומלאוט שמעל ה-a גורם לה להישמע כ-e).
כך נראה כל אחד מחמשת או ששת הבניינים שלאורך המסדרון מבחוץ. למעשה, עד לשיחה שניהלתי עם אחד הסטודנטים המקומיים הייתי בטוח שהעיר הזו היתה שייכת למזרח גרמניה, טעות טיפשית שרק קיבלה חיזוק למראה האוניברסיטה.
וכך נראה המסדרון שמקשר את כל הבניינים האלה, ארוך, כבד וקודר, עם רצפת לינולאום ישנה ושחוקה. ראש קבוצת המחקר שאירחה את הכנס פנה פעם אל נשיא האוניברסיטה וקבל על המונוטוניות של המסדרון, ובתגובה נענה שבניגוד לטענתו, וכחלק מתכניתו המקורית של הארכיטקט משולבים במסדרון כמה וכמה גוונים שונים של אפור.
Related posts:
11 ביולי, 2008 בשעה 9:44
מעניין. כשהייתי ילד ואמא שלי היתה לוקחת אותי לעבודה (זואולוגיה, ליד שער 1, בין רפואה לבוטניקה) והיינו הולכים לפעמים לאורך המסדרון של מדעים מדויקים, הוא דווקא נראה לי קסום משהו – כל פעם עוברים חלק של המסדרון ואז מתחיל בניין חדש. היום כשאני חושב עליו הוא איכשהו מזכיר לי את המסדרון האינסופי של MIT שעליו רק שמעתי אבל לא הלכתי בו. מה שהכי הקסים אותי במסדרון של מדעים מדויקים זה החלל של הקפיטריה – פתאום באמצע המסדרון אפשר להסתכל מלמעלה על חלל צבעוני גדול, ובכל, לפני בערך 25 שנים, בתקופה שללכת למסעדה לא היה מחזה כל כך נפוץ, לאכול בכל מסעדה, אפילו קפיטריה של אוניברסיטה, נראה לי כמו חוויה שלא כל יום חוווים.
דווקא השנה שהעברתי בגילמן קצת דיכאה אותי. זה בניין די חסר מעוף, בטח מבפנים. רוח רבה אין שם.
בוגרי מדעי המחשב בטכניון אולי זוכרים את בניין פישבך – המבוך האינסופי שמוכיח כל הנראה שניתן לקפל את המרחב לקופסה קטנה עמוסת מסדרונות וגרמי מדרגות. כשבאתי לשם בפעם הראשונה, לקראת תום השירות הצבאי, כמעט הלכתי שם לאיבוד.
[להגיב לתגובה זו]
11 ביולי, 2008 בשעה 15:53
הערת תעתיק – עקרונית, המילה "אוניברסיטת" בעברית מתחילה בתנועת o, לא u. זה עניין כזה של דוברי עברית, גם שלי, להחליף o וu לפעמים במילים זרות (שמפו, אוניברסיטה, סובארו וגו').
.
פעם, מזמן, חבר הראה לי קטע קומי מהטלויזיה האוסטרית, על מוקו-תחקיר שבוצע שחושף שאין עיר כזו בשם בילפלד. (כי אף אחד לא היה שם, ואף אחד לא מכיר אף אחד שגר שם וגו'). דווקא היה היסטרי. מצחיק לראות שהתחקיר היה שגוי.
[להגיב לתגובה זו]
12 ביולי, 2008 בשעה 12:39
אממ, שחר אחר, זה מזכיר לך משבו.
(רמז: האם אי פעם היית בפתח-תקווה?)
[להגיב לתגובה זו]
25 ביולי, 2008 בשעה 6:48
אני דווקא אוהבת את גילמן. מכל חלון בכל חדר רואים עצים או גינה, בגלל התכנון המשוגע של הבניין, שבנוי כמו כמה גושי כיתות מחוברים יחד אקראית. אבל בעצם, אני אוהבת את כל מה שקשור לאוניברסיטה, לא משנה כמה שלילי הוא
[להגיב לתגובה זו]