‫תגובות לפוסט: "מדיום, מסר, דוגמאות"‬

‫מאת: החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת‬

‫החינם יילך לעיבוד | חורים ברשת‬ — Wed, 18 Nov 2009 11:15:13 +0000

[...] (לקריאה נוספת על הכיוונים האפשריים שבהם יצעד הייצור התרבותי: שני פוסטים ותיקים מהבלוג האישי שלי: מדיום, מסר ומדיום, מסר, דוגמאות) [...]

‫מאת: ניצן‬

‫ניצן‬ — Sat, 02 Aug 2008 01:30:50 +0000

טכנולוגית "ווב שתיימפס" אחרת שהשתמשו בה לצורך יצירת נראטיב היא וויקי. לדוגמא:

http://yellowrhymer.com/wiki/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

הפורמט, אני מניח, דומה למילון הכוזרים, אבל הערכים עצמם נוצרים בשלבים ועל ידי יותר מאדם אחד. די מגניב בסה"כ, אם כותבים אנשים מוכשרים, אבל אני יכול לראות איך זה לא כל-כך יתאים לסוגות שמבוססות יותר על סיפור.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Tue, 29 Jul 2008 08:07:16 +0000

‫בני: אני נוטה להסכים איתך שאת העולמות של מארוול ושל DC אף אחד לא יכול לקרוא בצורה לינארית, ולכן אנשים אכן נחשפים אליהם כל אחד בסדר שונה ובהתאם גם נוצר אצל כל קורא סיפור-אב אחר בהתאם לקריאה האישית שלו. אני מאמין שאופן הקריאה הזה, אם מביאים אותו בחשבון מראש, יכול ליצור גם אופן כתיבה שונה. בכל מקרה, ההצעות שלי הן רק כמה רעיונות ראשוניים שקפצו לי לראש כדי להמחיש את העובדה שמבחינה טכנולוגית קיימות אפשרויות אמיתיות להתנתק מצורת הסיפור הלינארית הישנה, ודאי שהם לא רעיונות מוגמרים, וודאי שיש גם רעיונות אחרים מוצלחים יותר שלא חשבתי עליהם. שרון: עכשיו כשאתה מזכיר את זה, אני מאוד אוהב את מה שאתה עושה ב"זה?" ואת הבלוג שלך כצפניה.‬

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Mon, 28 Jul 2008 21:59:12 +0000

שחר, אתה שוכח שאני גם הבלונדינית הסודית, אלמה, וכבר שנים רבות שאני כותבת תחת שם העט וולווט.

והאמת היא שאני בכלל גבר!

‫מאת: בני‬

‫בני‬ — Mon, 28 Jul 2008 16:06:01 +0000

שני הרעינות מעניינים, למרות שהרעיון הראשון מזכיר לי Skill Tree סיפורי (קראת סיפור אחד, חשפת אופציה ל"המשך כרונולוגי", "הדמות החדשה", "מיקוד במקרה ספציפי" ואם יש לך סקיל של "חמש שנים אחר כך" אז יש לך אפשרות ל"מבט לאחור על מה שקרה"). או לחלופין, זה כמו לקרוא את העולם של מארוול דרך תגיות (מתחילים באקס-מן, ולפי קרוסאוברים אפשר לדלג לקריאה על דמויות אחרות).
הרעיון השני, הבלוגנובלה, נשמע קצת יותר מעניין, והייתי מעוניין לראות אותו יוצא לפועל

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Mon, 28 Jul 2008 14:25:29 +0000

‫אדר, אורי, ק.ה.: תודה. אגב אני משוכנע שיש עוד כמה נסיונות מעניינים ושאפתניים שנכתבו כספרים מנייר (מילון הכוזרים קופץ לראש מייד), אבל הם היו בעיקר תרגילים ספרותיים. אני בהחלט מאמין שיש כאן פוטנציאל ליותר מזה. אורן ודרומי: ממש לא לזה התכוונתי בסיפור-עץ. בהצעה שלי הסיפור הוא קשיח אבל סדר ההתוודעות של הקורא לפרטי העלילה נקבע לפי הסדר והעומק שהוא בוחר לסרוק בהם את העץ. אני חושב על זה קצת כמו הרחבה של פורמט שהיה מקובל פעם, זה שבו בכל ראש פרק הופיע משפט כמו "ובו יסופר איך גיבורנו הנועז עוזב את ביתו", כך שאפשר היה לקרוא תיאור כללי של העלילה רק מעיון בשורות האלה ורק אז להיכנס אל תוך הפרקים. רק שבפורמט החדש תהיינה עוד כמה רמות ביניים והסיפור יוכל להיטען במשמעויות חדשות בהתאם לסדר הקריאה. שרון: רשמתי לפניי, חכי, זה עוד יגיע. לא שברור לי איך תצליחי להתמודד עם עוד דמות פיקטיבית שלך אחרי ואנדראוחתוכ וזרש, אבל זו כבר בעיה שלך.‬

‫מאת: דרומי‬

‫דרומי‬ — Sun, 27 Jul 2008 17:59:33 +0000

‫אני חייב להודות שהאסוציאציה הראשונה שלי היה הספרים שהיו כשהיינו ילדים, בסגנון 'אם אתה רוצה לפנות ימינה, עבור לעמוד 16. אם אתה רוצה להרוג את הטרול, עבור לעמוד 25'. לא בדיוק סוגת עלית.‬

‫מאת: שרון‬

‫שרון‬ — Sun, 27 Jul 2008 16:49:35 +0000

וואו. רעיון הבלוגנובלה פשוט מרתק. כתרגיל יצירתי אישי, וכמשחק במציאות חלופית מהסוג המגניב.

אהבתי. אם אי אתם אי פעם מרימים כזה פרויקט, שלח לי מייל. אני רוצה!

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 27 Jul 2008 15:45:06 +0000

"אני גם נוטה להאמין שחלק מהסיבות לסרוב ההודאה הזה הן אמונה שהושרשה בנו בדבר עליונותו של האמן היוצר על פני הצרכן."

אחת הבעיות היא גם האמונה שלנו בדבר כוחו של האדם (יוצר/צרכן) על פני כוחו של המחשב. אני אתייחס דווקא לדוגמת הסיפור העצי.
קשה לכתוב סיפור. קשה מאוד לכתוב סיפור טוב – מרתק, קולח וגם רב שכבתי. סופרים משקיעים בזה מאמצים רבים – מנטליים אבל גם ובעיקר זמן. לכתוב סיפור טוב לוקח ה-מ-ו-ן זמן. לפעמים שנים.
עכשיו, אתה מציע כאן מודל חדש בו בעצם יהיו כמה וכמה עלילות מוכנות בעץ והקורא יוכל לבחור את הענף הבא בעץ הסיפורי. דמיין כמה זמן יידרש כדי לכתוב סיפור טוב ומעמיק בצורת עץ, סיפור שלא יקריב את התוכן על חשבון המדיום החדשני…
לטעמי זה כמעט ובלתי אפשרי.

טוב, כמעט ובלתי אפשרי אלא אם נשתמש במחשבים בעלי בינה שיסייעו לנו בכתיבת הסיפורים האלו. אבל, וכאן בא האבל הגדול שלי – א. אנחנו עדיין רחוקים מרחק שנות אור ממחשבים שכאלו, וב. אנחנו גם מנסים להאחז באמונה שהושרשה בנו בדבר מותר האדם, כלומר עליונות היוצר האנושי על המחשב.

ונסיים באסוציאציה מיידית – גן השבילים המתפצלים, או משהו קצת יותר פופי – דלתות מסתובבות.

(יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל גם כך זה כבר ארוך מדי אז בהזדמנות).

‫מאת: ק.ה. רומינגה‬

‫ק.ה. רומינגה‬ — Sun, 27 Jul 2008 14:15:31 +0000

~מה שהם אמרו~

(בקטגוריית ה"שמעתי על אך טרם\אני מחכה לתרגום לעברית"
http://en.wikipedia.org/wiki/Rayuela#Structure)

iCover MK. II
פירוק והרכבה של להקות קיימות – אדי הייזל מחליף את ג'ימי קאוטי ב KLF, ריי דייויס מצטרף לקראפטוורק, באד פאוול כקלידן בשרלטנס וכו'.

חצי קשור: קראתי פעם סיפור מדע בדיוני שאני לא זוכר שום פרט עליו, ובו הגיבור עובד בחברת תקליטים עתידנית שמקליטה קטעים חדשים של נגני ג'אז מתים על פי ניתוח של סגנון הנגינה שלהם – הוא נתקל במבוי סתום רק כשהוא מתבקש ליצור קטע חדש של צ'ארלס מינגוס.