אני לא נמצא בקיץ בארץ אלא בסיר הבשר האמריקאי כך שאני לא מכיר את הפרסומת המדוברת עם שי אביבי, אבל אני יכול לספר שכמו שזה נשמע יש כאן פרסומת דומה (למעט, כנראה, השהיית המילה לשבריר שנייה והקריצה האירונית המודעת של אביבי). כלומר גם כאן הם מרגישים איזה מיתון נושף בעורף והפרסומת אומרת משהו כמו "אנחנו יודעים כמה צרכנות היא נשמת החיים של הכלכלה האמריקאית (אולי הם אומרים של האמריקאיות) אבל אפשר גם לצרוך נכון ואנחנו בכ.א.א (או וואטאוור) נעזור לך".

ואגב, לרשימת הזכויות של שי אביבי הייתי מוסיף גם את 'מקרה לילה' המופתית שירדה אחרי פחות מעונה וכנראה שאני הייתי הצופה היחיד שלה ואפילו ביו-טיוב אין לה זכר.

אני דווקא כן שופט כל אנשי השיווק והפרסום לחומרה. אולי חלקם לא מודעים לסחי בו הם שוחים, או מכחישים את העובדה שהם כלי שרת שנועד למכור שקרים להמונים, אבל אם הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, על אחת כמה וכמה שהיא רצופה בחוסר מודעות עצמית ובעיוורון. להלן מערכון קצר של סטנאפיסט בשם ביל היקס על אנשי שיווק ופרסום, תיהנו:

http://www.youtube.com/watch?v=gDW_Hj2K0wo

ועם כל זאת קשה לי להסתכל על שי אביבי בתור מישהו "מהרעים". אולי אני משוחד.

היי, איפה התגובה שלי?
כנראה שהבלוג שלך רומז לי להיות תמציתי.

אז:
סליחה על הספוילר (-;
אבל ידעתי ששווה לחכות להרחבה.
ויפה שהוספת את ההקשר ההיסטורי-כלכלי, לבעלי זיכרון של דג זהב כמוני.