על אופיו הדואלי של הגל
24 באוג', 2008
כבר כתבתי פעם משהו על המעבר הטבעי של גל אוחובסקי מתפקיד המבקר המוזיקלי היחיד שמצא לנכון להתייחס ברצינות לכוכב נולד לשולחן השופטים של התכנית. היה משהו כל כך מרענן בהעזה של אוחובסקי לכתוב על כוכב נולד ולהתייחס למתחרים בכבוד, עד שלמרות שמדובר היה באחד המבקרים המוזיקליים הוותיקים והמכובדים בארץ התלווה לכתיבה הזו גם אלמנט אחר, חתרני מעט. במובנים מסויימים אוחובסקי היה אז סוג של צפניה, מישהו שמסרב להיכנע לתכתיבי הטעם הטוב של עצמו, אחד שלא מתבייש להודות שהוא נהנה מצפייה בתכנית, ומנסה לנחש קריירה עתידית להראלים.
כבר שלוש עונות שאוחובסקי נמצא בצד השני כידוע, ואף על פי כן הוא מסרב לוותר סופית גם על עמדת האאוטסיידר שמאפשרת לו להתייחס לכוכב נולד באופן שונה משאר הגורמים המעורבים בהפקה. הדואליות הזו היא שאפשרה לאוחובסקי, באחד מרגעי השיפוט, לומר לצביקה הדר ש"יש דיבור כזה השנה, כאילו העונה הזאת היא העונה הכי חלשה של כוכב נולד". משפט שהדר כמובן היה חייב להתעלם ממנו בשידור, לפטור אותו בתהייה מעושה ובאמירה ש"הוא לא שמע דיבור כזה". כי בהפקה הדיבור היחיד שמותר להודות עליו בשידור הוא זה של גדודי מעריצים שצובאים על דלתות האולפן בתקווה לראות קצה חיוך של ישראל בר-און. רק לאוחובסקי, שגריר תל אביב בטדי הפקות, מותר.
הדואליות הזה הגיע לאחרונה לשיא, כשאוחובסקי הרשה לעצמו להקדיש את הטור האישי שלו בטיימאאוט* להרהורים לקראת הגמר המתקרב. קצת על ליבי, קצת על כרמל, קצת על אביב משולם, לא מעט על מעיין חג'בי. הקהל של חג'בי, מסתבר, סימן את אוחובסקי כאויב מספר אחת, זה שהשיפוט העוין שלו מכשיל את דרכה של אלילתו אל הכוכבות. אלה קראו לעברו "יא הומו" ו"יא מניאק" מחוץ לאולפן, מספר אוחובסקי, ואז הוא מוסיף
מובן שלא שיתפתי אף אחד בהפקה בעניינים האלה. היה לי ברור שאם אני אעשה מזה עניין, זה יהפוך לעניין עוד יותר גדול ויקבל גם תפנית עלילתית. לא יעזור לי בעניין הזה פרס יקיר משפחת פיניה מקריית גת, ואפילו לא המגן של מרגול, רעייתי החדשה. אם יווצר סכסוך תקשורתי ביני ובין הקהל של מעיין חג'בי הוא יהיה לגמרי תחת הכותרת: השמאלן משינקין נגד התימניה מהכפר. זה לא מגיע לי, וגם לא לה.
אתם מבינים, הוא לא שיתף אף אחד בהפקה, אחרי הכל, באמת חבל לעשות מזה עניין. אבל אם תתעקשו הוא יספר בשקט בשקט, רק לכם, שאף אחד לא ישמע, בעמוד האחרון של טיימאאוט.
דיסקליימר קל לסיום: התכוונתי לכתוב בכלל משהו הרבה יותר מורכב על ביל דראמונד, ועל הפגישות של אוחובסקי עם מוריסי, ועל התפקיד המרכזי של התפכחות בתהליך ההתבגרות של מעריצי פופ, רק שבמהלך התחקיר איכשהו גלשתי לענייני כוכב נולד, אבל אני מאמין שגם הפוסט המתוכנן עוד יפציע.
* טיימאאוט אמנם מאפשרים לקרוא את העיתון המלא באינטרנט אבל דרך ממשק נוצץ ומגניב מהסוג שלא מאפשר קישורים ישירים, אז אם תרצו לקרוא את הקטע המלא תצטרכו לנווט לשם לבד, בעמוד האחרון של הגליון המקושר.
Related posts:
24 באוגוסט, 2008 בשעה 17:42
אתה יכול לכתוב מכתמים לשימון פרס. הרבה יותר מוצלח.
[להגיב לתגובה זו]