תודעה כוזבת

אם הפוסט הקודם במיני סדרה הנוכחית עסק בסוגיה עתיקה המטרידה דורות של משפחות יהודיות יעסוק הפוסט הנוכחי בסוגיות עדינות ומורכבות בהרבה, הניצבות בפני יהודים מאמינים בימים של רשתות חברתיות ועדכונים בטוויטר.

אם עץ נופל ביער

יצא לי לחלוף במהלך החג על פני דלת פתוחה של חדר מלון בירושלים, מרחק שתי דקות מבתי הכנסת המרכזיים של העיר, ונדהמתי לגלות במרכז החדר מתקן תלייה ענק ועליו תלויות זו לצד זו חליפות חגיגיות שהביאה עמה אם המשפחה ליומיים אינטנסיביים של תפילה, ארוחות חג, וככל הנראה גם החלפת בגדים קדחתנית. כי יש לזכור שבית הכנסת, מעבר להיותו מקום קדוש הוא גם זירת ההתרחשות החברתית המרכזית של הציבור המאמין. זה המקום לראות ולהיראות בו, המקום שבו צעירים מחפשים בני זוג ומבוגרים מחפשים אישוש למעמדם החברתי. יומיים של חג הם עילה מספקת לחידוש כללי של המלתחה בסדר גודל שחילוניים ישמרו על-פי רוב לחתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. אבל ההקבלה שבין חתונה לבין חג קורסת בנקודה אחת מרכזית. מהחתונה נותר למשפחה אלבום מהודר שצלם מקצועי ומעצב עמלו עליו, שלא לדבר על אוסף תמונות ענק בפליקר. מה נשאר למתפלל מהחליפה המושלמת שנתפרה יומיים קודם למידותיו ומהעניבה התואמת שהצליח להשיג במאמץ רב? זכרון עמום שידהה עוד לפני שייאסף הסכך לסוכה. קצת חבל, לא?

ובכן, לא עוד.

בתי הכנסת הגדולים, סביר להניח, מצויידים גם היום במצלמות אבטחה הממשיכות לעבוד לכל אורך השבת ושזכו להכשר הלכתי. מצלמת השבת תיקח את העניין עוד צעד וחצי קדימה. במקום לצלם סרט וידאו מגורען באיכות נמוכה תצלם מצלמת האבטחה, לפחות בשעות העמוסות יותר תמונות סטילס ברזולוציה גבוהה ובפרקי זמן קצובים (אחת לעשר שניות נשמע לי סביר). כמבלי משים יכולה המשפחה להתעכב לרגע או שניים בכניסה להיכל, ליישר עניבה, לתקן את הזווית בה מונח הכובע על הראש, ורק אז למהר אל התפילה.

בצאת החג או השבת תועלינה כל התמונות באופן אוטומטי אל עמוד הפייסבוק של בית הכנסת, ובכך תציל את כל אותם בגדים מופלאים מהשכחה שנגזרה עליהם עד כה.

פייסבוק של שבת

אבל לא לכולם די בתמונות. כי נניח שאת צעירה דתייה, ונניח שעשית את כל הדרך לירושלים, ושם טרחת לסור דווקא לבית כנסת שידוע בהתקהלות הפנויים והפנויות שבפתחו, ונניח שפגשת שם קצין צנחנים שהוא גם חתיך הורס וגם ממשפחה טובה. האינסטינקט שלך באותו רגע הוא כמובן לרוץ ולעדכן את הסטטוס שלך בפייסבוק, למען יידעו כולם. אבל שבת עכשיו, ומה תעשי לעזאזל?

נו טוב, אם מצלמת האבטחה המדוברת כבר עובדת בכל מקרה, אני משער שלא יקרה שום דבר אם יוצמד אליה גם מיקרופון. ואז, משל היית אחד מאותם אנשים שנוהגים להיכנס בטעות למעלית שאינה פועלת במתכונת שבת ולשאול את החילוני האקראי "אתה לקומה שמונה במקרה?" תוכלי להפטיר בסמוך למיקרופון "פגשתי חתיך הורס מגדוד 101". שני אפיקים מרכזיים פתוחים כעת להמשך: הראשון בעייתי מעט אבל סביר להניח שניתן להכשירו הוא זה שבו הקלט של המיקרופון משודר כל העת למדינות אחרות, שבהן השבת טרם נכנסה או שכבר יצאה (והרי אין כמעט רגע שבו השבת שוררת בכל העולם), שם תזהה תוכנה לעיבוד קולי את חתימת הקול הייחודית שלך ותדאג לעדכן את הפרופיל שלך. האפיק השני מעט פחות נועז, ייתן לאותה תוכנה לעבור על סרט ההקלטה רק עם צאת השבת ולעדכן את כל הסטטוסים רטרואקטיבית.

כן, בהחלט יכול להיות שעד צאת השבת יסתבר שאותו קצין מושלם הוא שליש במפקדת החטיבה ולא מ"פ נועז, או שהוא כבר התפקר והכיפה היא רק כיסוי מול הדודים שאצלם הוא מתארח, אבל רגעי ההתרגשות הקצרים, כמו גם מפח הנפש של הגילוי המאוחר יזכו להנצחה באמצעות עוד שתי שורות סטטוס אלמותיות בפייסבוק.

Related posts:

1. רעיונות ב(אימ)פוטנציה – ספיחי שבת וחג 1
2. רעיונות ב(אימ)פוטנציה 2 – NSSS
3. רעיונות ב(אימ)פוטנציה 4 – מועדון האקסים
4. רעיונות ב(אימ)פוטנציה: Sickr – Broadcast Your Aches
5. רעיונות ב(אימ)פוטנציה 3 – וויקישינקין