יומניהם היקרים

רציתי לכתוב משהו על סדרת תחנות בזמן (הלינק הוא לפוסט הראשון בסדרה, אבל בסרגל השמאלי תמצאו רשימה מסודרת) המתהווה של מרמיט. רציתי לכתוב משהו על האופן שבו הסדרה הזו זורקת אותי לימים אחרים וללבטים שהשארתי מאחוריי. ככל שניסיתי יותר כך הבנתי שהפוסט הזה יוצא אישי מכפי שאני מרשה לעצמי כאן. אז ויתרתי עליו.

למרות הויתור ברור היה לי שאמשיך לחפש הזדמנות להמליץ על הסדרה של מרמיט. אז הנה קיבלתי.

הפיסקה הבאה אמורה היתה להיות חלק מהפוסט ההוא

יש לי חיבה לטקס הזה שבו בלוגרים נוברים בדפי נייר עמוסי זכרונות מימים עברו ומעלים אותם אל הרשת, החל בסאגה הארוכה (הלינק הוא לפוסט האחרון בסדרה) של הספרנית הדילטנטית וכלה בסדרה המתהווה של מרמיט. יש בטקס הזה כדי לעורר מחשבות על הפער שבין אופני כתיבה שונים, על היומנים האישיים שאולי רק חיכו בדריכות להופעה של המדיום שיאפשר להם לפרוץ כך החוצה.

והנה בהמלצות המבקרים של סלון שולחים אותי ל-The Diary Junction שמאגד בתוכו קישורים לגירסאות מקוונות של מאות יומנים ישנים. ההמלצה, למעשה, מתייחסת לא לאתר עצמו, מרשים ככל שיהיה, אלא לבלוג הנלווה אליו. אחת ליומיים או שלושה בוחר פול ק. ליונס, האיש שמאחורי האתר קטעי יומן רלוונטיים לאותו יום ומפרסם אותם בבלוג בלווית כמה מלים משלו. אם הטעם שלכם דומה, ולו במעט, לשלי, הרי שההנאה מובטחת.

כמעט באותו עניין: אלעד מבלוגלי טורח לפרסם מעת לעת רשימות של בלוגים עצמאיים מבוססי וורדפרס בעברית, דרך הרשימה האחרונה בסדרה הגעתי לבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב. לצערי אין בין כותבי (טוב, נו, כותבות) הבלוג נציגות לספריית מדעים מדוייקים והנדסה, אבל בין כך ובין כך מדובר במקור למידע מרתק בכל הנוגע למידענות בתקופה שבה אין הרבה תחומים מסעירים יותר.

ועוד אחד קצרצר: בסלון מתפרסמת ביקורת מעניינת על ספר חדש Planet Google שמתמקד לא בסיפור ההצלחה השחוק של גוגל אלא דווקא בנקודות הכשלון שלה. הטענה, ולא לגמרי ברור לי אם היא נטענת בספר או רק בביקורת, היא שהנפילה של גוגל תבוא מהעמדת התפישה האלגוריתמית-חישובית במרכז בימים שבהם האתגר האמיתי הוא דווקא בצדדים האנושיים והפסיכולוגיים של האינטרקציה שלנו עם הרשת. זו טענה מורכבת שראויה לדיון מעמיק, ואני לא בטוח שאני מסכים איתה, אבל בכל מקרה, שווה קריאה.

Related posts:

  1. שתי הערות גוגל קלות
  2. הסנדלר (של גוגל) הולך יחף
  3. הפוסט שצעק: זזאב! זזאב!
  4. הפסיכיאטר האלקטרוני שלי
  5. לכודים על-ידי גוגל: Like it or not

תגובה אחת ל“יומניהם היקרים”

  1. תודה שהמשכת (לחפש) (הזדמנות) (להמליץ) (על הסדרה) (שלי).

    גם עשית את זה בדיוק בזמן, לקראת סוף העונה הראשונה, שייחגג כמקובל בפרק כפול (כל אחד מהחצאים feature-length) וגדוש אירועים מרנינים ומביכים כאחד :mrgreen:

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting