סליחה, אבל אני לא גר כאן

עוד צעד קטן בטשטוש הגבולות ההדרגתי שבין הבית לבין מקום העבודה ובין החברים לעבודה לבין משפחה נצפה במעליות קריית עתידים.

Related posts:

  1. באוטובוס, ל"עתידים" (בשולי מהומת הליסינג)
  2. ארוך, ארוך, אבל עם קצה
  3. גם אני בממתגים
  4. עסקית היי-טק: רסטו הבשרית
  5. הלך הקפה של הבוקר

5 תגובות ל“סליחה, אבל אני לא גר כאן”

  1. לא הבנתי. במקומות עבודה רבים מקובל להקים סוכה למען אותם עובדים אשר אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם בתוכה (נדמה לי שזו אחת ממצוות החג – לאכול בסוכה)

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אני חושבת שהוא התכוון ל"דייריה".

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מאחר וחברת עתידים היא ככל הניראה חברת הניהול של המבנה, אני לא מבין מה הבעיה בזה שהיא מכנה את דייריי המבנה כדיירים… אני לא מצליח למצוא מינוח מדוייק יותר. מה יהיה נכון יותר? לכתוב "חברת עתידים מברכת את עובדי החברות ששוכרות את שירותי חברת הניהול בברכת חג שמח…" ?

    [להגיב לתגובה זו]

  4. "חברת עתידים מברכת את העובדים בברכת חג שמח"
    "חברת עתידים מברכת אותך בברכת חג שמח"
    "חג שמח מחברת עתידים"
    "לכו כבר הביתה עבדי הייטק, ומלאו את מצוות "ושמחת בחגייך""

    [להגיב לתגובה זו]

  5. מה שהעלמה עפרונית אמרה.
    האמת היא שאולי הייתי צריך להדגיש את המילה בתמונה.
    בכל מקרה, זו לא הפעם הראשונה למעשה, כבר הייתה פעם פרסומת של קורס קואצ'ינג שהבטיחה הנחה ל"דיירי הקריה", אבל רוב המודעות עדיין מתייחסות ל"עובדים".

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting