כנגד ארבעה קישורים מדבר הפוסט הזה

רצה הגורל וארבעה אנשים שאין מנוס מלכנותם אלפא-בלוגרים מצאו לנכון לקשר לפוסט הקודם שלי (על מסודרים). בקנה המידה של בלוג צנוע כמו זה מדובר באירוע קוסמי כמעט הממלא את הלב בגאווה. אבל לו היה העניין מסתכם ביצר רהבתנות וברצון לנופף בקישורים האלה הייתי מסתפק בציוץ ששחררתי בעניין מוקדם יותר היום.

למרבה השמחה נדמה שיש גם מה ללמוד מארבעת הקישורים האלה ומהדינמיקה השונה כל כך של כל אחד מהם.

ראשון היה קישור של דבורית שרגל ביושבה כולווט בפוסט היומי של יום רביעי, שעות ספורות אחרי שפורסם הפוסט שלי. איפשהו בתחתית הפוסט אחרי לא מעט קישורים ונושאים אחרים הופיעה הפסקה הבאה.

VTV
אני מסרבת להתנצל על חיבתי למסודרים, אבל אני לא ממש מבינה את גפי אמיר ושיר זיו, המבקרות של ידיעות וישראל היום, הגורסות שזו סדרת בנים. נכון, היא מובאת מנקודת המבט של ארבעה גברים צעירים שהפכו למיליונרים, אבל זה לא הופך אותה לסדרת בנים. אני לא חשה כלפיה ניכור מהסיבה הזאת (או מכל סיבה אחרת).

שחר מתודעה כוזבת חושב אחרת לגמרי.

קצת קשה לי לאמוד במדוייק את התוצאה של הקישור הזה, באופן גס אני יכול להעריך שהוא הכפיל את מספר הכניסות לפוסט המדובר, והוביל אליו לא מעט קוראים שזו היתה החשיפה הראשונה שלהם לבלוג. יחד עם זאת מעטים מאוד המשיכו ממנו לפוסטים אחרים או הגיבו. הדינמיקה, בסופו של דבר מוכרת גם לי. הפוסטים של ולווט, כמו אלה של גיאחה בעונג שבת הם מלכודת קישורים איומה שבסופה מוצא עצמו אדם עם יותר לשוניות פתוחות בדפדפן משהדעת סובלת. כל אחת מהן תזכה, אולי, לקריאה חטופה, ורק במקרים חריגים מאוד תוביל ליותר מאותה קריאה.

שני, לפחות לפי הסטטיסטיקה של הבלוג היה גל מור ששיחרר לטוויטר את ההמלצה הבאה

אהבתי את הפוסט של שחר על המסודרים האמיתיים http://bit.ly/exv2L

בטוויטר כמו בטוויטר – המלצה קצרה, בלי פירוט והשפעה מיידית אבל קצרת מועד. מייד אחרי הפרסום נרשמה קפיצה חדה בכניסות לפוסט המדובר, רק ששעה אחר כך כבר היה הציוץ הזה קבור מתחת להררי ציוצים מעודכנים יותר, נעלם לבלי שוב. לפחות למראית עין.

אבל אז, ככל הנראה, נכנסה לתמונה תכונה נוספת של טוויטר – העובדה שבעברית לפחות טוויטר הוא עדיין נחלתם של early adopters בעיקר, מועדון מצומצם יחסית שלמעט שנכתב בו עוד יש השפעה ניכרת. יובל דרור הגיע לפוסט דרך ההמלצה של גל מור והוסיף המלצה מחמיאה מאוד בתחתית פוסט אורח של אתי שעסק בקשר בין מסודרים לבין דה מרקר.

ההמלצה הזו נתנה את האות לזרם אדיר של קוראים במונחי הבלוג הזה. זרם שהתחיל ביום שישי בצהריים וממשיך עד עכשיו. הקוראים שהגיעו מהגלוב היו סקרנים הרבה יותר מאלה שהגיעו דרך ולווט, ורבים מהם נברו מעט בפוסטים קשורים או שוטטו מעט בבלוג לפני שעזבו.

אבל הטוויסט המרתק בסיפור הזה הוא דווקא הקישור הרביעי. ביום הפרסום של הפוסט קיבלתי פנייה מעידוק שביקש הבהרה באיזה עניין טכני כיוון שהוא עומד לצטט אותי. חיכיתי בסבלנות לראות במה מדובר עד שגיליתי בצהרי יום שישי. מכל הזירות בהן עידוק כותב הוא בחר להפנות אל הפוסט על מסודרים בטור שלו במקו. לכאורה הייתי אמור לרשום לעצמי נצחון גדול. כתב ההאשמה שלי כנגד קשת ויחסה היהיר לתרבות הישראלית זוכה להפניה מאתר הבית של הזכיינית. בפועל מדובר בנצחון מוזר במיוחד. עד לרגע זה נרשמו לפוסט שתי כניסות בלבד שאני יכול לשייך בוודאות לטור במקו. יתר על כן, צלמית העין הקטנה בראש העמוד יודעת לדווח על 213 צפיות בסך הכל (נכון לרגע זה) בטור שפורסם ביום חמישי בבוקר באתר עם יומרות מיינסטרים משמעותיות. יש כאן, אני כמעט משוכנע, איזה מוסר השכל.

נכון שמוגזם לנסות ולהסיק מסקנות על סמך מקרה יחיד שכזה, ובכל זאת הופתעתי לטובה מהפוטנציאל של טוויטר ככלי מהיר להפצה ומהפוטנציאל הגלום דווקא בשלב הבוסרי של טוויטר בעברית ובאותה מידה הופתעתי (ולא ברור לי אם לטובה או לרעה) מהתהודה האפסית כמעט של אייטם במקו.

9 תגובות ל“כנגד ארבעה קישורים מדבר הפוסט הזה”

  1. יש הרבה מאוד אייטמים במקו שפשוט זוכים למספר מביך של צפיות: בין עשרות למאות בודדות – פחות ממספר הצפיות של פוסט ממוצע בבלוג לא פופולרי במיוחד.

    אני לא גולש מספיק במקו כדי להעריך ממה בדיוק זה נובע (כי הרי על פניו, וגם לפי סקר TIM למשל, זה בכל זאת אחד האתרים הגדולים בארץ), אם כי אולי לא נורא מסובך לשער. לזכותו של האתר אפשר לציין שלפחות יש בו שקיפות לגבי הנתון הזה, מה שאין באתרים אחרים.

    ואם כבר מקו אז איך זה שאין באתר הזה רסס? נכון שגם בוואלה אין, ובכל זאת.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. מעניין מה יהיו יותר – כניסות ממאקו אלייך, או מכאן אל מאקו.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. קודם כל – הפוסט עצמו היה טוב מאד…

    …או, בלשון המגיבים שם: "פייר, מאד התחברתי, אבל בוא תנתח לי…"…

    רוצה לומר: הגיחות הפתאומיות של הבלוג הצנוע ומעורר החשיבה המורכבת הזה אל "אור הזרקורים" מותירות חותם מובחן בסגנון התגובות.

    שוב – אחלה פוסט ובכלל, אל תשכח שיש לך קהל שקט, שהוא גם "חירש לציוצים".

    [להגיב לתגובה זו]

  4. יותר בכיוון של דלתא-בלוגר אבל הפוסט על מסודרים כבר הוכנס מזמן לרשימה לערימה הבאה.

    (הפוסט הזה, על ארבעת לינקיו הוא מרתק לא פחות)

    [להגיב לתגובה זו]

  5. יונתן: אכן אפשר לנחש למה זה קורה. כעת נשאלת השאלה למה קשת ממשיכה להשקיע כסף גם בחלקים האלה של האתר. וגם עליה אני משער יש כמה תשובות סבירות (ולגוגל יש ככל הנראה תפקיד מכריע בסיפור).
    העלמה עפרונית: בדקתי עכשיו. שניים לפחות ממאה המבקרים האחרונים כאן קפצו גם לאייטם ההוא במקו.
    בני: תודה, אני משער. בכל מקרה דווקא היו שם כמה תגובות מעניינות שראויות לתשובה, אני מקווה להשיב להן, גם אם באיחור.
    אורן: זה מצויין. נראה לי שאאמץ לעצמי את המעמד של אפסילון-בלוגר. ביחד נוכל לבנות על עצמנו את החשבון האינפינטסימלי של הבלוגוספירה.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. מממ, מצטערת על שקוראיי לא סקרנים דיים, אבל ככה זה, לכמה עומקים של קישורים יכול אדם ממוצע כבר להגיע בקריאת פוסט אחד? אולי אני צריכה לצמצם את כמות הלינקים בכל פוסט ופוסט.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. אני רק יכולה להעיד מניסיוני הצנוע שהתאור שלך די מדויק….
    הבלוג שלי קיבל קישור ממאקו מהמזבלה ומynet ירום הודו.
    משני האחרונים ממשיכים להגיע קוראים עד היום (שבועות אחרי הפרסום….) ממאקו הגיעו שני אנשים. ונדם.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. ולווט: זו ממש לא היתה התקפה על מידת הסקרנות של קוראייך. כשכתבתי שהדינמיקה מוכרת התכוונתי כמובן שגם אני נוהג בדיוק כך כשאני קורא פוסטים שלך (או של גיאחה). כל אייטם שנראה מעניין במבט ראשון נפתח בלשונית חדשה. עד שאני מגיע לסוף הפוסט יש כל כך הרבה לשוניות פתוחות עד שחלקן זוכות ללא יותר ממבט חטוף.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. מה זה מקו?

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting