תודעה כוזבת

שנה שלישית ואחרונה ללימודי התואר הראשון, הציונים ממשיכים לעמוד בציפיות, אפילו להפתיע לטובה מעת לעת. נדמה שצריך רק לבחור. בלילות אני מזגזג ומזפזפ, בין צפייה חסרת תוחלת במרתונים של שידורים חוזרים בערוץ שלוש לבין ישיבה מול המחשב, 486 עם מודם 14400 שכבר אז מראה סימנים של חולשה אל מול השטף המתגבר של מידע. דקות ארוכות ויקרות חולפות בהמתנה סבלנית לטעינה הדרגתית של ג’פגים ברזולוציה מניחת דעת. על המסך נפרשים כרי דשא פסטורליים ובניינים עם חזות עתיקה, סטודנטים בגלימות טקסיות וכובעים מגוחכים חוגגים סיום של תואר כזה או אחר. יש להן, לכל האוניברסיטאות שעניינו אותי אז גם סמלים מרשימים, וריאציות על שלטי אצולה, עם מוטו מסתורי בלטינית על פי רוב. חיפוש מפותל באינדקס של יאהו מוצא גם את דרוג האוניברסיטאות המובילות של ה-U.S News and World Report לאותה שנה עם חלוקה לנושאים ותת-נושאים. במשך כמה שבועות אני יודע בעל פה את הדרוג הזה, יודע לספר למי שרוצה לשמוע על האוניברסיטה בטקסס שהשקיעה סכונים אגדיים כדי למשוך אליה כוכבי אקדמיה בתחום הבינה המלאכותית. פעם אחת אני מעז קצת יותר, ממלא את הפרטים האישיים, מוסר את הכתובת בבית אמי, ושבועות אחדים אחר כך מחכה לי שם חוברת מידע למועמדים. מקיימברידג’ (אל תתפסו אותי במלה, יכול להיות שזו הייתה דווקא אוקספורד). בוקר אחד אני מודיע לחברים שלמחרת אני מתכוון לעבור בקונסוליה האמריקאית, לקחת את הטפסים ל-GRE, אחד מהם מבקש שאקח גם עותק בשבילו. קצת מפתיעה אותי הבקשה הזו, אם להודות על האמת, אבל בסדר.

כמה שנים טובות קדימה, הוא חוזר לארץ עם דוקטורט מרשים מבוסטון, אני עוד מרחף בין המסדרונות בתל אביב, מתרגל את אותם קורסים בפעם המי יודע כמה.

(התמונות, להמחשה בלבד, מייל ומקייברידג’)

בואו נודה על האמת, חלק משמעותי מהקסם של בחירה במסלול אקדמי נעוץ בקוסמופוליטיות שלו. כן, זה מרתיח להיתקל בחומת האדישות של הציבור שרואה באנשי האקדמיה חבורת אוכלי חינם שמטיילת על חשבונו בעולם, זה מרתיח ומקומם כי מדובר בהבלים שמקורם בתפישה מעוותת של החיים האקדמיים, ועדיין, גם בעיוות הזה יש שמץ של אמת. אם יצא לכם להסתובב במסדרונות אקדמיים לאחרונה (ואם אתם קוראים את המדריך הזה סביר להניח שיצא לכם) ודאי שמתם לב לכרזות הנתלות בהם מעת לעת לקראת כנסים בינלאומיים. שימו לב שהטקסט המרשים יכול לדבר על תחומים מסעירים בחזית המדע, להדגיש את הדוברים המכובדים שיפתחו או יחתמו את הכנס, אבל העיצוב, כמעט תמיד, יתמקד באיזו תמונת נוף מרשימה, אולי אתר היסטורי סמוך למקום הכנס, אולי הרים מושלגים בכנסי חורף.

לקוסמופיליטיות הזו יש גם חשיבות אמיתית, חשיפה לשיטות מחשבה אחרות, שינוי אווירה שמתלווה להחלפת הסביבה, זריקת מרץ לעבודה המחקרית כתוצאה משבירת השגרה, יציאה מתחושת האינרציה המחניקה.

כנסים בינלאומיים יכולים להיות נחמדים, באותה מידה שהם יכולים להיות מעיקים, אבל הדרך האמיתית להרוויח מהקוסמופיליטיות הזו של האקדמיה היא לצאת לתקופה ארוכה של לימודים באוניברסיטה זרה, והזמן המתאים לעשות את הצעד הזה הוא בסיום התואר הראשון. הפוסט דוקטורט הוא תמיד אופציה, סוג של מחוז חפץ מרוחק, ובימים המבולבלים האלה של תחילת התואר השני הוא נראה רחוק וקרוב במידות שוות כמעט, יעד שיגיע בבוא היום. אבל תלמיד המחקר הישראלי, מבוגר בכמה שנים מעמיתיו המערביים, יגיע על פי רוב לקו היעד הזה כשכבר יש הרבה יותר מה שמחבר אותו לארץ, כשהנסיעה הזו הופכת לצעד קשה הרבה יותר, עטוף במכשלות לוגיסטיות מטרידות. למי שנחוש לקבל מינוי באוניברסיטה (ישראלית או זרה) לא יהיה מנוס מהצעד הזה, אבל מי שיגמור את הדוקטורט פחות בטוח בעצמו יגלה שהחלום הזה מורכב הרבה יותר מכפי שהיה כמה רגעים או שנים מוקדם יותר.

אז כן, זה קצת מטריד, אבל צריך למצוא את הזמן למבחני ה-GRE וה-TOEFL, וצריך ללמוד לקראתם, וצריך לרוץ ולקושש המלצות במערכת שמגלה על פי רוב אדישות לקיומו האישי של הסטודנט לתואר ראשון, אבל זה אפשרי, וזה משתלם.

כן, יש כאן המלצה חד משמעית, לתפוס את ההזדמנות הזו, ולא לתת לה להתמסמס, ובסופו של דבר יש כאן גם המלצה גורפת יותר, כזו שתשוב ותעלה גם בחלקים אחרים של המדריך. אם כבר החלטתם על לימודי מחקר, התייחסו אליהם במלוא הרצינות. קחו את האחריות המלאה על ההחלטה הזו, ולכו איתה. קל מאוד להחליט על המשך לימודים בארץ, במקביל לאיזו משרה חלקית מחוץ לאקדמיה, אולי קצת התנסות בהוראה, ולספר לעצמכם ולשאר העולם שלא ברור לכם עד כמה המסללול האקדמי מתאים לכם. זה אולי נכון, אבל את השנים הקרובות כבר תעשו בתוכו, אז אל תוותרו לעצמכם, בסופו של דבר תרוויחו מזה.

כיוון שבתגובות כאן למטה (וגם קצת בפוסט עצמו) עלה עניין ההמלצות יצא שיש פוסט המשך בנושא הזה בדיוק.

הפוסט הזה, לצערי, נפל קורבן לתהליך הייצוא מבלוגלי וכל התגובות שלו נעלמו (הן עדיין נמצאות בבלוגלי כשהוא זמין)

Related posts:

1. מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – מחקר הוא עבודה
2. מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – ת"ג בצצ"ת
3. מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – עשה לך רב
4. מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – זה שועל? לא. זה קיפוד? לא. זה דוקטורנט.
5. מדריך מפוכח לתלמידי מחקר – על מחקר כהילוך אקראי