תודעה כוזבת

במשך שנים התעלמתי מהן. ידעתי שהן קיימות, פה ושם קראתי איזו כתבה סתמית בעיתון. למדתי מה זה בלינקי. ידעתי שהן כר פורה למחקר, ניתוח, ולעג. שמעתי שהן ממציאות עברית, כזו שבהחלט משתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש. אבל המשכתי להתעלם. דווקא עכשיו, כשהקפה מנסה לייצר איזה דגם אחר שמרתיע אותי במידה רבה, דגם שמנסה להיות קוטבי, מצאתי את עצמי נובר קצת בבלוגים שלהן. כן, נו, הפקאצות. כך קרה שנתקלתי בבלוג של גולדי המושלמת, קראתי רשומות עתיקות שלה, מגיל 15, בוסריות, מגושמות, אבל אולי אפשר לאתר כבר בהן רמז לרשומות המאוחרות יותר, המוצלחות יותר, אולי אנחנו ממהרים קצת יותר מידי להתעלם ולזלזל. הנה כמה דוגמאות, כולן מהימים שבהם עוד התקשתה גולדי מעט עם העברית שהיתה חדשה לה, וניתן למצוא בהן עקבות ברורים לעברית הגבוהה מעט שהוקנתה לה עם לימודיה ברוסיה.

1

חיברתי סיפור שקראתי אותו בשם "כשבאה השמש". קראתי את הרצאתי בהיסטוריה. עלה יפה. אבי נסע לחוץ לארץ.

2

מינה מחכה כל הזמן שאגלה לה איזה סוד. אני שותקת וצוחקת. זה מרגיז אותה והיא לא יכולה להבין אם כל מה שאני מדברת זה רציני או רק בדיחה. לכן היא לועגת לי ואני שמחה, רק שלא תשקר. ביום רביעי הזה, שוב אספת קבוצה. אני נתתי לו את הספר אבל להיות באסיפה לא אוכל, כי יש לי כרטיס להופעה. זוהי הפעם הראשונה כשאיני שמחה שאני הולכת להופעה. העיקר אני מפחדת שהוא יילך אתם הביתה כמו אז. ובאמת, מה יקרה לי אם אלך אתו עוד פעם הביתה?

3

עוד איני אומרת נואש. עוד שנים רבות כנראה אשמר מלהגיד מילה זאת. ואולי, מי יודע, גם לא אצטרך להגיד אותה לעולם. עודני מקווה מקווה שאפשר למצוא לשון משותפת עם אנשים, שאפשר לגלות להם את אשר רוצים לגלות.

ובהמשך אותה רשומה

אני מרגישה את עצמי בודדה יותר מבכל . עם החברות אין לי יותר שום דבר אשר יקשר אותי אליהן. להן כבר איני יכולה להגיד דבר.

אה, כן, ברור, לינק לבלוג של גולדי.

וכן, אני יודע שולדי עשה כבר משהו דומה פעם.

Related posts:

1. יש עוד טעם להתעצבן מפייסבוק?
2. בנוגע למוטי
3. Bonjour le monde
4. קנו לעצמכם
5. מגיע לו