[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, [...]

[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, [...]

[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', [...]

[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, [...]

[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, [...]

[...] הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', [...]

שחר,
כמו שאמרתי, ההקשר המשועשע וכל זה, זה לא באמת הפריע לי.

חשוב לי לציין: אני נהנה מאוד מהדיון שהתפתח כאן, אבל מסיבות שכבר ציינתי בעבר, מעדיף לא להשתתף בו ולחכות לסוף הסיפור (כן, סביר להניח שזה כבר יהיה מאוחר מידי).
בכל מקרה, להגנתי: יחזקאל, אני לא רואה בציטוטים האלה "ציוצים מרשיעים" ולא אספתי אותם. פשוט חיפשתי "להרוג" לפני הכתיבה ובחרתי, כמעט באקראי, כמה כאלה. חשבתי שאולי ראוי להמציא ציוצים פיקטיביים אבל החלטתי שאני מעדיף כאלה שאכן צוייצו.

מרמיט,
למרות שאני מכולם זה שאמור להסכים עם מה שאתה אומר (יש הרבה משמעות דתית לדיבורים שמעצבים הוויה), בהקשר הזה אני לא חושב שזה משפיע, וכמו שאמרתי, גם לגבי הכותב צריך לקחת את זה עם כל ההקשר המחויך וכו'.

כולם פה מדברים על מה שבדיחות אלימות עושות לקורא, ולא ראיתי שמישהו התייחס למה שזה עושה לכותב.

איך שאני רואה את זה, המילים שאנחנו משתמשים בהן לא רק משקפות את ההוויה שלנו, אלא גם *מעצבות* אותה.