בשבחי החיכוך
10 ביולי, 2010
מי שעוקב אחרי חשבון הטוויטר הרדום משהו שלי (אפילו כאן בצד אפשר) נתקל בהבטחה שלי לפוסט שייצא כנגד הקריאה הפופולרית לאחרונה למה שזוכה לכינוי “חינוך פיננסי”. בעודי מנסה לנסח את הפוסט הזה גיליתי שאני שבוי של אותה מערכת שכנגדה אני מתכנן לצאת. שוב ושוב הרגשתי צורך להעמיק את ידיעותיי בתחום הפיננסי לפני שארהיב עוז לצאת בקריאה נחרצת כזו. גם עכשיו אני משוכנע שהתחושות האלה שגויות. הן משקפות, כאמור, את הכניעה הרווחת של החברה שלנו ליומרה של אנשי הפיננסים, את הזיהוי, הכמעט מוחלט, שכבר התרגלנו אליו בין כלכלה לבין פיננסים, יותר מזה, בין כלכלה לבין שוק פיננסי מהסוג שקיים במערב היום.
הפוסט ההוא, אני מרשה לעצמי לקוות, יגיע, בקרוב. בינתיים הנה מחשבות ראשוניות, לא ממש מגובשות, שנולדו בעקבות מעט קריאה על המשבר הכלכלי הנוכחי, שנולד כמשבר פיננסי, ובמרכזן אנלוגיה פיזיקלית לא מושלמת, אבל בהחלט מאירת עיניים לדעתי.
תלמידי פיזיקה תיכונית נוטים לחשוב על חיכוך כעל משהו רע. במידה רבה הם מייחסים לו אפילו רוע מוסרי ברמה מסויימת. יש להם סיבות טובות. הבולטת שבהן היא כמובן העובדה ששאלות עם חיכוך מורכבות בהרבה משאלות נטולות חיכוך, ותלמידי תיכון, כמו סטודנטים לתואר ראשון או כמו חוקרים אקדמיים ותיקים, אוהבים שאלות פשוטות לפתרון. אבל יש עוד סיבה, חשובה לא פחות. גם אם מורה מוצלח יקפיד להזכיר מעת לעת שפיזיקה אך ורק מתארת מציאות, שהגופים אינם “רוצים” לעשות כך או אחרת, הרי שתוך כדי דיבור, בכוונה לפשט הסברים טכניים ולהופכם לאינטואיטיביים יותר ישתרבבו גם תיאורים מאנישים לדיון פיזיקלי. במקרה של חיכוך ההאנשה הזו היא כמעט בלתי-נמנעת. החיכוך, מה לעשות, תמיד מתנגד ל”רצונם” של גופים לנוע זה כנגד זה. מן התיאור הזה נגזרת התחושה הרווחת כאילו החיכוך הוא “רע”, ואילו רק היינו יכולים להיפטר ממנו הכל היה פשוט יותר, נעים יותר, זורם יותר, חלק יותר.
אין, כך נדמה לי, תחום שאימץ את תחושת הבטן הזו ביתר ששון מעולם הפיננסים המודרני. הנחת היסוד של התחום הזה היא שככל שיקטן החיכוך כך ייטב למגייסי ההשקעות, למנהלי ההשקעות, כתוצאה מכך גם למשקיעים, ובסופו של דבר, לאנושות כולה (או לפחות לזו שחיה במדינות\יבשות הנכונות).
במידת מה יש כמובן צדק בראייה של החיכוך ככוח רע. בעולם נטול חיכוך קל יותר להניע גופים ממקום למקום, להאיץ בהם כרצוננו. אבל אנחנו חיים בעולם שיש בו חיכוך, עולם שאין בו דרך אמיתית להיפטר מן החיכוך באופן מלא. יש בעולם הזה דרך מרתקת להשתמש בחיכוך לטובתנו, דרך שזכתה למעמד מיוחד של כבוד כאחת ההמצאות האנושיות הכבירות, זו שאנחנו מאזכרים לא אחת כשאנחנו משחררים לעולם את קלישאת “מאז המצאת הגלגל”.
הפלא הגדול של המצאת הגלגל מתרחש במצב של גלגול ללא החלקה. במצב כזה התנועה של מרכז הגלגל קדימה מתאזנת עם התנועה של תחתית הגלגל אחורה כך שנקודת המגע בין הגלגל לבין הקרקע נמצאת במנוחה רגעית. כיוון שהקרקע והגלגל אינם מחליקים אחד ביחס לשני אין לחיכוך סיבה “להתנגד” לתנועה. יתרה מכך, כאשר המנוע מגביר את קצב הסיבוב של גלגל המכונית אנחנו מקבלים מצב שבו אותה נקודת מגע “רוצה” להחליק אחורה על פני הקרקע, החיכוך מצידו “רוצה” למנוע את אותה החלקה והוא זה שמתרגם את האצת הסיבובים לכוח שדוחף את כלי הרכב קדימה. חיכוך, אם כן, הוא מה המרכיב החשוב ביותר דווקא ביכולת לשנו להאיץ באופן מושכל. מנגד, כדי לעצור את הגלגל די לנו לנעול את תנועת הסיבוב שלו ולתת לחיכוך לעשות את שלו כדי לבלום את כלי הרכב.
בעולם ללא חיכוך הכל מתנהל אחרת.
בעולם ללא חיכוך, אם נרצה נוכל להאיץ גופים במידה בלתי-מוגבלת כמעט. גם אם הכוח העומד לרשותנו מוגבל נוכל לבחור להפעיל אותו על גופים קטנים יותר, קלים יותר למעשה, ולקבל תאוצה גדולה ככל שנחפוץ. במידה רבה זה בדיוק מה שקרה לעולם הפיננסים בשנים האחרונות. החלטה אנושית מושכלת-נמהרת בחרה למזער ככל הניתן את החיכוך בעולם הפיננסים. מרגע שהוסר החיכוך הפיתוי היה גדול מכדי שאפשר יהיה לעמוד בו. את המקבילה של הקטנת הגופים כדי לקבל תאוצה בלתי-מוגבלת סיפק הפיתוח של מכשירים פיננסיים מורכבים. מרגע שאפשר היה לסחור, ללא חיכוך, בערכים ספקולטיביים, בהפרשים בין מחירה של סחורה בפועל לבין הימור על הערך שלה, קל היה להגיע לתאוצה מסחררת של רווחים, מפתה היה להמשיך עם ההגיון הזה עוד ועוד, עד אבסורד.
אבל בעולם ללא חיכוך, מסתבר, קשה מאוד לעצור את הגוף שהאצת למהירות בלתי-אפשרית, בעולם כזה כל משב רוח לא מתוכנן יכול להסיט את אותם גופים קטנים, את אותם מכשירים פיננסיים ספקולטיביים, וכל אלה, בסופו של דבר, במוקדם או במאוחר, נגמרים בהתרסקות.
הגיע הזמן לחזור ולחשוב קצת בשבחי החיכוך.
(היי, תמיד מגניב לגלות להקות פאנק יפניות, לא?)
Related posts:
10 ביולי, 2010 בשעה 16:07
הכל נכון, ובכל זאת אני לא מצליח להבין למה סימנת כמטרה דווקא את 'החינוך הפיננסי'. לא שאני בטוח למה כל אחד מתכוון כשהוא אומר את המושג הזה. בכל אופן נראה לי בנאלי לציין שהחיברות להנחות המוצא, למושגי היסוד ולצורת החשיבה הקפיטליסטית נמצאים בכל כך הרבה רבדים תרבותיים. דוגמא שולית- יש עכשיו בטמקא כתבה שכותרתה "מנציג שירות לחבר הנהלה: כך עושים את זה" [לא קראתי- הסתפקתי בכותרת].
אני מבין את המושג חינוך פיננסי כהקניית כלים להתמודד עם שני תחומים שמשום מה נוטים להבעית את מרבית הציבור- מושגי יסוד בכלכלה (מעשית) ומתמטיקה (מעשית). ברור שהדבר נעשה מתוך המובן מאליו- ועל כן מחזק אותו- אבל לפחות התחום עשוי להקנות מעט כלים לציבור לכלכל את צעדיו.
[להגיב לתגובה זו]
שחר Reply:
יולי 11th, 2010 at 8:52
לא הייתי אומר שסימנתי כמטרה דווקא את החינוך הפיננסי. אבל הקריאה לחינוך פיננסי מצליחה להרתיח אותי.
יש בפוסט הזה יותר מרמז לכיוון המרכזי שממנו נובע הכעס שקריאה כזו מצליחה לעורר בי, אבל יש כאן גם הסטה של הדיון לכיוון אחר, דיון פנים-פיננסי שאני בהחלט מוצא אותו מרתק.
בכל מקרה, יש לי, וכבר ציינתי את זה לא אחת, רתיעה חזקה מאוד מהמובן מאליו. במקרה של מבנה השוק הפיננסי חשוב מאוד לזכור שהמובן מאליו הזה, שכולנו אמורים לקבל אותו הוא צעיר מאוד. בן לא יותר משלושים. הרעיון שאנחנו אמורים לקבל אותו בלי ערעור ולכן גם ראוי שנחנך לאורו הוא בלתי נסבל לטעמי.
[להגיב לתגובה זו]
10 ביולי, 2010 בשעה 18:11
אתמול בשיחה עם בעל מסעדה מה שאתה אומר התבהר לי מאוד. הוא היה בועדה שמאשרת (או לא) את רשיון העסק שלו, שהערימה קשיים ויצרה המון האטות וחיכוכים. בהתחלה היתה לי המון סימפטיה אליו, וכעס על הועדה, הרי הוא מקדם את הכלכלה, יוצר מקומות עבודה, משלמם מיסים וכו' וכו'. אחרי עוד 20 דקות שיחה התברר שהתכנית הרחבה שלו היא לקנות את כל הנכסים בבלוק, לפתח את האזור ולמעשה לשנות בצורה די קיצונית את כל האופי השכונתי, מה שאומר שלמעשה, לי ולעוד הרבה אנשים שגרים באזור כל החנויות והעסקים באזור יהיו פתאום יותר יקרים, השכונה שהשתנתה מאוד מהר בשנים האחרונות תשנה עוד יותר ועוד יותר מהר ועד שכל מיני ועדות שימור יתחילו לפעות יהיה מאוחר מידי מכדי להציל כמה בניינים חשובים.
[להגיב לתגובה זו]
שחר Reply:
יולי 11th, 2010 at 8:57
אני, כמובן, מסכים עם הטענות שלך לחלוטין, כפי שעולה מלא מעט דברים אחרים שכתבתי לאורך חיי הבלוג, אבל אני רוצה לחדד הבדל משמעותי בין הטענה הנוכחית שלי לבין הטענה שאת מעלה.
בכוונה הזכרתי בפוסט את ההבדל, ההולך ומיטשטש, בין כלכלה לבין פיננסים, ובכוונה נשארתי כאן רק בתחום הדיון הפיננסי.
אני חושב שגם מי שמאמין בשוק חופשי, ויודע ששוק חופשי מצריך קיום של מערכת פיננסית יעילה צריך להבין שהסרת החיכוך מהמערכת הפיננסית הוא צעד מסוכן מאוד שמושך, באופן בלתי-נמנע כמעט, את הכלכלה כולה, ויחד איתה ציבור שלא ממש ניתנה בידו בחירה, לתוך מערבולת מסוכנת מאוד של הימורים ספקולטיביים.
[להגיב לתגובה זו]
10 ביולי, 2010 בשעה 23:00
אני חושב שכבר עכשיו אני יכול לנסח בשתי שורות את הבעיה בחינוך פיננסי.
הוא לא מחנך להתנהלות נכונה- אלא לספוקלוציה- כל מי שיצא לו להתנהל מול התיאוריה הכלכלית נאלץ להתסכל בבעתה אל מה שמנסים לעשות עימה, ובכל זאת אותם אלו שמנסים להעביר את החסכון הפיננסי- מנסים בעצם לעשות משהו שהוא מאוד לא בריא מטבעו – הם מנסים לחנך לחסור זהירות בסיסי לחוסר ערכים בסיסי- כי בסופו של דבר הערכים הטובים האלו מפחידים את הספקולנטים הללו. זה קצת דומה לצבא כמו שאנחנו לא רוצים שהמדינאים שלו יהיו יוצאי צבא וסיירות – כי נראה שיש להם אינטרס מובהק לשמור על קיום מלחמות- כך נראה לי יש אינטרס מובהק לכל אותם מעודדי השכלה פיננסית בקהל מפוחד שקונה את השטויות שלהם ואת המוצרים שלהן.
[להגיב לתגובה זו]
שחר Reply:
יולי 11th, 2010 at 8:59
שוב, אני מסכים לחלוטין עם מה שאתה אומר, אבל אולי מזווית מעט שונה. בכל מקרה, זה ככל הנראה יצטרך לחכות לשלב שבו הפוסט ההוא יבשיל לידי כתיבה (אחרי שטיטוה ראשונה נעלמה לי עקב רשלנות טכנית משוועת, אבל ניחא).
[להגיב לתגובה זו]
12 ביולי, 2010 בשעה 13:37
[...] יצא לי לקרוא עליו הרבה: חינוך פיננסי. בראשון הוא מוצא שברקסים הם ייתרון הן כשמדובר בחיכוך הכלכלי והן כשהנושא הוא [...]
28 ביולי, 2010 בשעה 19:08
הבעיה מתחילה לפני כן, בשלב בו מקבילים את הכלכלה (או ספציפית את שוק ההון) לפיזיקה, ומשתמשים במטפורה של "חיכוך" ככותרת כללית לכל מה שמונע מהשוק לפעול לפי המושג התאורטי של "שוק חופשי". זה נותן אשליה כאילו יש כאן משהו קטן שניתן להתגבר עליו, או משהו שמשנה קצת את החישובים אבל זניח ברוב המקרים (כמו שחישוב זמן נפילה של כדור ברזל מבניין ללא התחשבות בחיכוך יהיה קירוב מספיק טוב למציאות).
למעשה, תמיד יהיה הבדל בשוק בין שחקנים גדולים וקטנים, ולבנקים תמיד יהיו יותר משאבים ויותר מידע. אני חושב שבחמישים השנה האחרונות כלכלנים למדו בעיות כאלו די הרבה, והרטוריקה של "חיכוך" הרבה פחות פופולרית. לכן, לא צריך לדבר בשבחי החיכוך אלא פשוט להתעלם מרטוריקה מטעה.
לא שזה נראה לי רלוונטי או קשור להדרכה שנועדה לגרום לאנשים להבין יותר טוב איך יוכלו לדאוג לרווחתם בזמן הפנסיה.
[להגיב לתגובה זו]