טעם הפרברים
28 במאי, 2007
גם השנה ייערכו 'טעם העיר' ו'שבוע הספר העברי' (התל אביבי) בגני יהושע.
גם השנה קורא פאר פרידמן להחרים את היריד התל אביבי.
גם השנה יוזמת קקפו הקראה פומבית בכיכר העזובה (ומי שלא קרא את הפוסט המופתי משנה שעברה מוטב שיעשה זאת עכשיו).
חזרתי לדיונים ההם, בני השנה, ולזעם הקדוש של אנשי ספר הנזעקים כנגד הפיכתו של 'שבוע הספר' ל"טעם העיר, רק עם ספרים". חזרתי, נעצבתי, ונתכעסתי, כי העוול המתמשך של הפרבור והדחיקה לגני יהושע פוגע אנושות בשני הארועים כאחת, מרוקן אותם מאופיים המקורי ועוקר אותם מסביבתם הטבעית, כי גם פרידמן וגם קקפו דווקא הקדישו לא אחת פוסטים (ואף בלוג שלם אך רדום) לאוכל, כי תרבות היא גם וודקה ועוגיות מדלן, ולא רק 'מוסקבה פטושקי' ופרוסט.
ל'טעם העיר' (אף אחד עוד לא שיער אז שיהפוך למסורת מרובת שנים) הגעתי באוטובוס שנשא אותי מפרברי הצפון (קרוב למדי למשכנו הנוכחי) אל רחוב הארבעה, אל מגרש החנייה שהוסב לזירה שוקקת של דוכני אוכל שהציעו רשימה מצומצמת של מנות ממבחר מסעדות שהיו אופנתיות באותה עת. זו הייתה הזדמנות חד פעמית בשבילי לטעום צלוחית קטנה ממנת הדגל של 'ד"ר שקשוקה' מבלי להרחיק עד ליפו, לאכול פאטה כבד אווז של 'קרן' (בפעם האחרונה בחיי, כבד אווז, זאת אומרת) ולהוריד את האוכל עם כוס מרגריטה קפואה מאיזו מסעדת טקס-מקס. ל'טעם העיר 2' כבר הגעתי ברגל מדירה שכורה, הפעם רחוב הארבעה כולו הופקע לטובת השמחה. חזרתי הביתה עם ריבה של 'פיטנגו' ובקבוק וודקה שפרוסות דקות של הדרים הונחו בקרקעיתו. אני זוכר את הפריטים כי הגעתי במטרה לקנות אותם. כן, ברור לי שגם אז בחירת המשתתפים בארוע היתה כרוכה בשיקולים מסחריים ולא נבעה מרצון טהור להביא אל הציבור רק את המובחר שבמובחר, ואף על פי כן, הארוע היה קטן יותר, חברות המזון הגדולות ודוכני ג'אנק פוד למיניהם כמעט ונעדרו ממנו. מי שחפץ בשווארמה או בנקניקיה כדי לא להישאר רעב אחרי המנות הסמליות שהציעו מסעדות יוקרה במחיר סביר יכול היה לצאת את המתחם ולסור לאחת המזללות העירוניות הסמוכות.
שנה אחת כך הכל השתנה. 'טעם העיר 3' כבר נערך מחוץ למרכז העיר, בצמוד לגולפיטק, השטח שהוקצה לו גדל פלאים, ההיצע המצומצם של מסעדות ומעדניות נותר כשהיה, את השטח שנוסף איכלסו דוכני מזון מהיר ומפלצות פרסום של חברות ענק. בשנים הבאות הלך השטח וגדל עד שהגיע לממדיו הנוכחיים, כששדרת המסעדות מתגמדת מול במת מופעים רועשת וכרזות ענק של מפרסמים. כבר אין אפשרות לסור בסוף הסיבוב לבית קפה או לפאב סמוכים, להתנתק מההמולה, את האספרסו או הבירה תיאלצו לשתות כשאתם שעונים על פח אשפה מתפקע וכרוז צווחני מודיע לכם על תחרות הגרלה של מכשירי דור 3. נדמה לי שגם המנות שמציעות המסעדות נפגעו עם השנים, כי הקהל רוצה לאכול ובזול, ולא ליהנות מחשיפה לחוויות קולינריות חדשות, והמנות גדלות באופן מלאכותי, הרבה יותר פחממות זולות כדי שאפשר יהיה להתחרות עם האטרקציה של דוכן הנקניקיות.
'טעם העיר', ממש כמו 'שבוע הספר' התחיל כחוויה אורבנית תרבותית של ממש, כזו שהביאה לציבור את בשורת ההתעוררות הקולינרית של תל אביב בשנות התשעים, שהייתה נטועה בתוך אחד המקומות שסימלו את ההתעוררות הזו יותר מכל, שלפחות תושבי מרכז תל אביב יכלו להגיע אליה בקלות. החוויה הזו הפכה למשהו אחר לגמרי, למיצג בלהות של מסחור, במקום שהגישה אליו קשה לכולם, מנותקת, חסרת הקשר ומכוערת.
שנתיים לקח ל'טעם העיר' לעבור את הטרנספורמציה הזו, מישהו בעיריית תל אביב-יפו התקנא בה והחליט שגם 'שבוע הספר' ראוי לטיפול דומה. אחרי עשרות שנים בהן היה היריד שבכיכר אחד מסמליה של העיר העברית הראשונה הפך גם הוא לחיקוי צעקני וחיוור של עצמו. הספרים, לפחות, נשארו אותם ספרים.
היום בערב, למי שהצליח לפספס, ייפתח ארוע 'טעם העיר'.
ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדרפור
Related posts:
