תודעה כוזבת

במסגרת מאמציי לסייע לדובי בתחזוקה של 'משמר הכנסת' עברתי על חלק ניכר מהצעות החוק הפרטיות שהונחו לאחרונה על שולחן הכנסת. אחת מהן לכדה את עיני. מדובר בהצעת תיקון קטנה לחוק הבחירות לכנסת, ומטרתה לאפשר לאזרחי ישראל בעלי דרכון בתוקף במשך עשר שנים לפחות להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל.

הנה הפתיחה של דברי ההסבר לתיקון:

בעידן הגלובליזציה, כאשר אזרחים רבים שוהים בחו"ל לרגל עיסוקיהם ביום הבחירות, יש לאפשר להם להשתתף בבחירות.

אילו הייתי כותב את הפוסט הזה עבור המשמר הייתי תוהה מעט על ההכללה הגורפת של כל בעל דרכון בלי לבדוק את מידת הקשר שנשמר בינו לבין ישראל, הייתי אומר, למשל, שאפשר להתנות הצבעה כזו ברישום מוקדם במשרד הפנים במהלך החודשים שקודמים לבחירות.

אבל כאן אני רוצה להעלות תהיה אחרת, נחשו מיהו אביר הגלובליזציה שהניח את ההצעה על שולחן הכנסת?

לא אבישי ברוורמן או יולי תמיר, אנשי האקדמיה למודי הכנסים, גם לא בנימין נתניהו, המרצה המבוקש ברחבי העולם,  לא אהוד אולמרט, שנאלץ לקפוץ לביקור בניו יורק כדי לראות את הנכדים, וגם לא רפי איתן איש העסקים המקורב לפידל קסטרו.

לא ולא, על הצעת החוק חתום דווקא אפי איתם, על הצעה זהה בכנסת השש עשרה חתם לא אחר מאשר אליעזר "צ'יטה" כהן איש 'ישראל ביתנו". שני קצינים בכירים במיל', מלח הארץ, צרובי שמש ורוח, אנשי ארץ ישראל השלמה, כאלה שלא יהססו לכנות גם היום את היורדים "נפולת של נמושות", ולמתוח הקבלות בין הגלובליזציה של ימינו לבין התיוונות.

הצעות חוק זהות הוגשו בעבר גם על-ידי מיכאל איתן ומשה ארנס, אנשים שקל יותר לזהות אותם עם רוח הגלובליזציה, ואף על פי כן מוזר לראות את ההצעה הזו עולה פעם אחר פעם דווקא מכיוון הימין, לא?

ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדרפור.

Related posts:

1. ככה זה בחיים
2. ליברמן – נטפל בך כמו שטיפלנו בשינוי*
3. כשלון ההצלחה של דב חנין
4. פרקליטו של השטן
5. אולי בכל זאת סופרמרקט (מחשבה חולפת בזכות שיטה דו-מפלגתית)