ארכיון הנושא 'שוק העבודה'

הנך צופה בארכיון הנושא שוק העבודה.

טיוטה לחיים

לפעמים, באופן שהולך ונעשה תכוף וצפוף מדי, החיים הם רק טיוטה לפוסט. הנה משהו יפה, והנה זווית טובה לצלם אותה ממנו לאינסטגרם. מעניין מה שקרה כאן עכשיו, איך אפשר לתמצת אותו במאה וארבעים תווים? אני לא מאמין שזה קרה לי כרגע, מעניין כמה לייקים זה שווה. ולפעמים, לעתים נדירות יותר, פוסטים מתגלים כטיוטה לחיים. את […]

סודו של יוסף זהבי (מחווה ומשל)

לימים תיזכר “סודו של יוסף זהבי” כיצירת המופת העיתונאית הגדולה של צ’יקי בהארץ, וגם ככתבה האחרונה שפרסם אי-פעם. את יוסף (ג’ו) זהבי פגשתי בפעם הראשונה בשנות התשעים, הייתי בדרך לפוסט קפה אחרי לילה ארוך במיוחד, מול מצודת זאב ראיתי אותו עומד, לבוש בחליפה מרופטת, מנהל שיחה רוגשת עם חבורה קדחתנית ונסערת של ליכודניקים צעירים (אחד […]

הנוחות, נשאנוך בלי מלים–על שתי תגובות למאבק הקוטג’

פתיחה, ובה שני אנשים שאני אוהב לקרוא מעצבנים אותי ארנה קזין כתבה משהו בעקבות מחאת הקוטג’, וניסתה לבחון אותה בהקשר רחב יותר. אני אוהב מאוד את הכתיבה של קזין, כבר שנים, אני גם מכיר את הקו האידאולוגי הנוכחי שלה, זה שמנסה להחזיר איזו שפיות ברוכה לאורח החיים המודרני בלי לזרוק את כל הישגי תרבות המערב […]

חופשי כמו בעוף לנו מהעיניים, לא כמו ברומח*

במה אתה עובד? אני? אני עיתונאי שהתפכח איתמר שאלתיאל** לי זה לא קרה, מן הסתם כבר לא יקרה, ולמרות הכל אני קצת מצטער. בדצמבר 87 יצאנו לטיול חנוכה גדול בדרום. בכל ערב היינו מגיעים ליעד היומי, מקימים את המחנה וקולטים שברי מידע על האפוקליפסה המתעוררת. אלה היו הימים הראשונים של האינתיפאדה. חזרנו הביתה ביום חמישי. […]

יש לך את זה! חלק ג' – מאה אחוז

הערת הבהרה: הפוסט הזה הוא החלק השלישי במעין סיפור מפתח, אבל אין מנעול שמתאים למפתח הזה בדיוק. הסיפור הזה הוא על הבועה והביצה של האינטרנט הישראלי, ועל הרגע הרגיש שעובר עליהן ממש עכשיו. מצד אחד אני מרגיש קרוב מספיק לבועה ולביצה כדי להאמין שהתיאור שלי לא יהיה מופרך. מצד שני אני רחוק ומנותק מספיק (מעולם […]

ההסחה הקרייריסטית

שתי הערות הקדמה קצרצרות: 1. הפוסט הזה נולד מתוך שני דברים – אחד מהם, כפי שיתברר מייד הוא ההרהורים שלי בדבר פרויקט מיוחד של דה מרקר והתגובה הביקורתית לאותו פרויקט ב"העין השביעית". השני הוא תהליך הכתיבה של החלק השלישי ב"יש לך את זה" שעוסק ברגע מרתק לטעמי שבו עובר אדם שהתרגל להשתכר ולעבוד בשברירי משרה […]

מיתוס קפיטליסטי לימי משבר

שבועיים עברו מאז שודרה הכתבה הזו בחדשות השבת של ערוץ 10. בדיוק יום אחרי שהכרזתי על המעבר של הבלוג לכאן. שבועיים שבמהלכם איזה תמהיל של נסיבות חיצוניות ושל חרדת הדף הריק מנעו ממני לשבת ולכתוב את הפוסט הראשון בגלגול הזה של הבלוג. שבועיים עמוסים ועדיין הכתבה הזו לא מניחה לי.

אין מחיר לחופש? (ימי חופשה כסוללות משומשות)

לא מזמן התפרסם אצל עידוק פוסט שגרר שרשרת תגובות ארוכה במיוחד, התייחסות של יובל דרור בעין השביעית וחלום סוריאליסטי של יונתן זילבר. הפוסט המקורי מביא, כלשונו, פנייה נרגשת של יאיר לפיד לעובדי קבוצת ידיעות אחרונות להירתם לעזרת עובדת שבנה המאומץ חולה וזקוק לטיפול יקר. כדי לעזור לעובדת המדוברת הסביר לפיד לעובדים כי עכשיו היא לא […]

מועדון קרב ואיקאה – שלוש פרספקטיבות, בעקבות אסף צפור

1. רצה הגורל ומועדון קרב הגיע לישראל לפני איקאה. כך מצא את עצמו הישראלי ההדיוט (נו, טוב, אני) צופה בסצינה המבריקה שבה הופכת דירת המספר (אדוורד נורטון) לתמונה מתוך קטלוג איקאה מבלי להכיר את המקור. איקאה נתפסה אז, בעיניי לפחות, כסמל לכליאתו של המספר בכלוב ההצלחה שלו, דרך ויזואלית מבריקה להמחיש את כניעתו לתכתיב הבורגני, […]

1929, קרנות הפנסיה ורשת בטחון – תשובה לרואה שחורות

רואה שחורות כתב פוסט שבו הוא מלעיג את הדרישה ההיסטרית לרשת בטחון לחסכון הפנסיוני בישראל. יש לא מעט נקודות בהן אני מסכים עם הטענות של ר"ש. בעיקר, כך נדמה לי, נובעת הדרישה התקיפה לרשת בטחון, מרצון לחקות אוטומטית את התגובה האמריקאית, למרות ההבדלים המהותיים בהיקף המשבר ביננו לבין ארצות הברית. אבל יש לי גם כמה […]