עלעול בגליונות ישנים של Wired הוא חוויה שונה מאוד מעלעול מקביל בגליונות של מונדו 2000, מכמה סיבות. בניגוד למונדו 2000, Wired מעולם לא התיימר להיות נביאו של עידן חדש של אוטופיה דיגיטלית. ההבדל הזה מתבטא כמעט בכל אספקט אפשרי של הדפדוף. העיצוב של Wired היה חדשני ופורץ דרך, אבל לא מהפכני לשם מהפכנות, משתדל לשרת [...]
הפוסט הקודם, כיוון שהבשיל ופורסם סוף סוף, הוביל אותי להמשיך ולפתח קו מחשבה מקביל על הקשר שבינינו לבין הטכנולוגיה שמקיפה אותנו, גם אם מזווית אחרת הפעם. התחבולה* אני עדיין זוכר בחיבה יתרה את "משחק המחשב" הראשון שלי (האמינו לי, אלה לא מרכאות מיותרות). דוד שלי חזר אז מנסיעת עבודה ליעד דמיוני במזרח הרחוק והביא איתוו [...]
האדם, יש להודות, כבר מזמן אינו תבנית נוף מולדתו. בהדרגה, לעומת זאת, מתחזקת בי ההרגשה כי הוא דווקא כן תבנית נוף האיחוי של רסיסי הנוכחות הדיגיטלית שלו ברשת. זו, פחות היותר, המחשבה שהוליכה אותי לפתוח בסדרה הפזורה והלא מחייבת של אוטוארכיאולוגיה. הפוסטים הקודמים בסדרה היו ממוקדים מאוד – דרך מעבר על רשימת הספרים שהוזמנו מאמזון [...]
לפני די הרבה זמן ניסיתי להתחיל כאן איזה משחק, היענות אמנם לא היתה, אבל החלטתי שראוי להמשיך בו. בכמה מלים (למי שאין לו כוח לעקוב אחרי הלינק שלעיל): כבר למעלה מעשור שחלק משמעותי מהחיים שלי משאיר אחריו עקבות דיגיטליים. אפשר לקונן על הההשלכות של האירכוב הזה, על הכוח שהוא מפקיד בידי תאגידים גרגרני מידע ועל [...]
נהוג לקונן על מצבה הרעוע של הפרטיות בימינו, אבל יש להם לאינדוקס ולאירכוב הבלתי נלאים גם צדדים חיוביים, או לפחות משובבי נפש. אתמול, מסיבות כאלה ואחרות, נזקקתי לבדיקת מצב ההזמנות האחרונות שלי באמזון, רגע אחרי שהסתיים הבירור (הספר שהזמנתי לפני קרוב לשנה לא יצא לאור בסופו של דבר), נתקלתי, שוב, באפשרות המרגשת לבחון את היסטוריית [...]
16 בפבר', 2012
