תודעה כוזבת

בעקבות הפוסט על מאסטר שף, התגובות, ועוד כמה דברים שקרו סביבו, נראה שהעבודה על בלוג האוכל המיועד שלי התחדשה, על אש קטנה. המסעדה הטובה ביותר בעולם, נכון להיום, כך מסתבר, היא נומה (Noma) שבקופנהגן. ממש עכשיו, אולי כדי לסחוט את רגעי התהילה של הזכייה הזו, הוציא השף של נומה גם ספר מתכונים שנשמע מרתק. אז [...]

לכתוב עכשיו על גמר מאסטר שף? אפילו יומיים אחרי השידור לא בטוח בכלל שהפוסט הזה היה מחזיק את עצמו, אז עכשיו? אבל יש גם דיבור חזק על כתיבה משתהה ויש מניפסטים של Slow Blogging. ולמרות שהם בטח לא מתכוונים לכתיבה מאוחרת על תכניות ריאליטי אולי בכל זאת ללכת על זה. אני יודע. אפשר לעשות מזה [...]

מזל טוב! החלטתם, בשעה טובה, להיפטר אחת ולתמיד מדיסקות הקרטון התאגידיות שמתחזות להמבורגרים, קניתם בשר טרי (רצוי אנטרקוט) אצל הקצב וטחנתם אותו טחינה גסה (ואפילו עדיף, קצצתם אותו בבית בקופיץ משוייף היטב). הוא יותר טעים, ברור, אבל כאן זה רק מתחיל. היתרון הגדול במעבר לקציצות בקוד פתוח הוא המגוון המסחרר של תוספים שתוכלו להתקין עליה [...]

החופשה, חייבים להודות, היתה ארוכה פחות ממה שאפשר לחשוב. שניים מתוך שלושת ימי חול המועד היו בעצם “עסקים כרגיל”. קייטנה לגדולה, גן לקטנה. ואף על פי-כן, סוף שבוע של ארבעה ימים, הפוגה של יומיים, ואז סוף שבוע של חמישה ימים. זה לא מעט. זמן שאול אתמול בערב, כשהסוף כבר באוויר, טיילנו לאורך הים בנמל תל [...]

כבר עשר. שוב אני תוהה לאן נעלמו כמעט שעתיים. שתי כוסות קפה אני זוכר. לא רק אני, הן מתועדות, יש תמונה ותיאור קצרצר בטוויטר. היו גם כמה פוסטים שקראתי, תגובה אחת שניסחתי בזהירות ואז החלטתי למחוק. כל זה לא מצליח להתחבר לשעתיים. רשימת המטלות המשורבטת על דף משבצות צהוב עדיין לועגת לי מהשולחן. הטלפון מצלצל. [...]

קשה לחשוב על המחשה קיצונית וברורה יותר לדרך הארוכה שעבר הסושי הישראלי מימיה הראשונים של טקאמארו לפני קרוב לעשרים שנים ועד לתחרות בשווארמה על תקציב ארוחת הצהריים המדולדל של פרולטריון ההיי-טק בעת מיתון.

ההלכה, כידוע, מטילה על היהודי המאמין אי-אילו איסורים ומגבלות בכל הנוגע לפעולות המותרות בימי שבת וחג, בתמורה מקבל המאמין יום של קודש ושל שלווה מהסוג שאדם חילוני מתקשה ליצור לעצמו, ואף על פי כן יש לא מעט מגבלות שגם האדוקים שבמאמינים היו שמחים למצוא דרך אלגנטית, במסגרת ההלכה, לעקוף אותן. כשרות לציבור תוגשנה בשני הפוסטים [...]

למארק קריק, המוצג כ"פיתום ספרותי", היה רעיון מבריק, ואם לשפוט לפי המעט שאמזון מאפשרת לראות גם ביצוע מוצלח למדי. המרק של קפקא (היסטוריה מלאה של הספרות העולמית בארבעה עשר מתכונים) הוא תרגיל אינטלקטואלי משעשע על קו הגבול שבין ספרות לבישול, והוא מורכב מארבעה עשר מתכונים שכל אחד מהם מובא כקטע קצר בסגנונו הספרותי של סופר [...]

דרך Chow Grinder לכתבה הזו ב-Wall Street Journal, ממנה גם לקוחות כל התמונות (ויש שם עוד, כולל קטע וידאו מוצלח, אז תקפצו) נניח שאתם חיים בעיירה צפון אמריקאית מנומנמת. נניח שיש בה 3778 תושבים. ביום ראשון אפשר לפגוש את כל השכנים בדרך לכנסייה. נניח שלעיירה שלכם קוראים ווינדזור והיא שוכנת בנובה סקוטיה. נניח שהיא מתגאה [...]

דרך Slashfood נתקלתי ברעיון של חרקים מצופי שוקולד. אין ספק, חשבתי לתומי, זה רעיון הגיוני, הגיון עקום, אבל הגיון, וככזה יש לו מן הסתם מקום איפשהו בשולי הזנב הארוך. קצת שיטוטי לינקים הובילו אותי לחנות המקוונת של Insectcandy, חברת זנב ארוך קלאסית, ללא ספק. מקליק לקליק הלכה והתבהרה התמונה, חרקים מצופי שוקולד הם רק ההתחלה. [...]