זה עומד להיות הפוסט הראשון מתוך כמה שינסו לעסוק במערכת היחסים המורכבת שלי עם מה שזוכה, נכון לעכשיו, לכינוי ממים (memes). מרבית הפוסטים האלה יישמעו שליליים מאוד כלפי הממים העבריים וכלפי מצבם הנוכחי (לא, לא עד כדי המם העברי מת), בעיקר כי הם מנסים לבטא את מה שמטריד אותי במקביל ללצדדים החיוביים של העיסוק בממים. [...]
אז הלכתי לאסוף את הילדות מסבתא (AKA The Woman Formerly known as אמא), והן בדיוק היו עסוקות באמבטיה או בארוחת ערב או במשהו אחר ואני מצאתי את עצמי מיותר למחצה. עמדתי מול ארון של זכרונות התבגרות כמוסים, מחפש משהו לעלעל בו בינתיים. היו שם הרפתקאות D&D וגליונות של Dragon שנאגרו במחצית השנייה של שנות השמונים [...]
אשכנזים, יאפים, תל אביבים, חילונים, יהודים, קיבוצניקים, בורגנים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מרקסיסטים, מרקסיסטים-לניניסטים, מרקסיסטים לניניסטים, אנרכיסטים, אנרכו-סינדיקליסטים, אנרכו-קומוניסטים, בוהמיינים, בובואים, היפים, ייפים, ביטניקים, מסוממים, ברנז’איסטים, אינדיבידואליסטים, ציונים, פוסט-ציונים, אנטי-ציונים, א-ציונים, אינטלקטואלים, מתנשאים, פופוליסטים, חנפנים, שינקינאים כמעט שכחתי, היפסטרים, סחים. האליטה מורכבת מאליטות, ככה זה, קוראים לזה כמו שקוראים לזה כי זה בדיוק מה שזה, נו. כן [...]
במה אתה עובד? אני? אני עיתונאי שהתפכח איתמר שאלתיאל** לי זה לא קרה, מן הסתם כבר לא יקרה, ולמרות הכל אני קצת מצטער. בדצמבר 87 יצאנו לטיול חנוכה גדול בדרום. בכל ערב היינו מגיעים ליעד היומי, מקימים את המחנה וקולטים שברי מידע על האפוקליפסה המתעוררת. אלה היו הימים הראשונים של האינתיפאדה. חזרנו הביתה ביום חמישי. [...]
ברזל ואבנים הוא לא עזרה בדרך. זה לא ממש אומר משהו משמעותי, מעט מאוד אלבומים הם כן עזרה בדרך. (קצת אחרי שפורסם הפוסט הזה התקשר אליי סמנכ"ל מדיה חברתית של הבלוג בזעם וטען שהייתי צריך להוסיף קישור מפורש לפוסט שכתבתי על עזרה בדרך לפני שלוש שנים, אז הנה) אנשים לא מכירים את נעם רותם. זו [...]
אנחנו עומדים ביציאה מבית הספר, שוב מתעורר הויכוח הקבוע על קניית ארטיק או חטיף, אבל הפעם יש לי תירוץ מצויין: אין לי כסף. היא לא מאמינה, מבקשת לבדוק בארנק, אני שמח להגיש לה אותו, היא מוצאת בו כמה פתקים, שטרות אירופאיים שהיא כבר מזהה כלא ישראליים, וכרטיסים צבעוניים. בתא המטבעות היא סופרת שני שקלים וחצי, [...]
במצב אחר הפוסט הזה, או לפחות חלק ממנו, היה מוצא את דרכו ל”הסיפור האמיתי והמזעזע של”. אבל אלה ימים קשים, אנשים עוצרים אותי באינטרנט ושואלים “מה קורה עם הבלוג?” ואני מודה בחצי פה שבכלל לא שמתי לב שכבר כל כך הרבה זמן לא כתבתי אבל כן, נהיה כאן קצת שקט. ובינתיים, בכל מקרה, יצא שעידית [...]
משהו רע עובר עליי, כלומר על החלק ממני שמשתקף בכתיבה כאן. זה לא קרה באופן מתוכנן ושקול כמובן, ככה זה עם דברים רעים. אבל שלשום, לתחושתי האישית, חציתי קו באופן מכוער למדי. הגיע הזמן להישיר מבט אל הדמות שעולה מהבלוג לאחרונה ולהודות שאני לא אוהב אותה, או לפחות חלק ממנה. הגיע הזמן להתנצל ולנסות להבטיח [...]
אבל הרבה יותר מעניין לנסות להסתכל הצידה. ככה חתמתי את הפוסט של אתמול. להסתכל הצידה. לדמיין אפשרויות, של פנטזיה אחרת, של ספרות אחרת, של מציאות אחרת. אחר כך הוא לא נתן לי מנוח, הפוסט הזה, ביומרנות שלו, בחשד התמידי ש”להסתכל הצידה” זה גם, אולי בעיקר, להתחמק מהמציאות, להתחמק מאחריות. לילה. מאבק ארוך על ההרדמה של [...]
זה לא שהיתה לי ברירה. ההרצאות של אתמול נמשכו עד לשעת ערב מוקדמת ולא מוגדרת מראש, כזו שקשה היה להאמין שתאפשר לי להגיע לטיסת הערב מפרנקפורט. טיסת הבוקר של היום היתה מוקדמת בהרבה מהשעה המוקדמת ביותר שבה יכולתי לקוות להגיע לשדה. אז בלית ברירה מצאתי את עצמי עם אחר צהריים ארוך למדי בפרנקפורט. הייתי אמור [...]
14 באפר', 2012
