אמנת כנרת היא אמנה שנוצרה על ידי הפורום לאחריות לאומית בשנת 2001 ונועדה להסדיר את היחסים בין הקבוצות השונות בחברה היהודית בישראל (ימין ושמאל, דתיים וחילונים) על בסיס עקרונות מאחדים משותפים. (ויקיפדיה) [ארי שביט] נטל חלק פעיל בפורום להסכמה לאומית שהוליד ב-2001 את מסמך "אמנת כינרת", והוא גם זה שטבע את שמה של האמנה. (העין [...]
1. בשבוע שעבר התבשרתי בתגובות על-ידי יונתן שבמגזין G של גלובס עתידה להתפרסם כתבה על ארי שביט שתכלול גם לינק להערת האזהרה שלי. אפרופו מפגש בין הבלוג למציאות, חפש את מוסף G של גלובס בסופ”ש הזה. יש שם כתבה (שווה) על ארי שביט, ובסופה גם לינק לפוסט ההוא שלך. מיד נחרדתי ושקלתי לרגע או שניים [...]
באיחור ניכר ואחרי שהגל הגדול עבר, אבל בכל מקרה: לידיעת מי שמגיע לכאן מגלובס. לבלוג יש חשבון ארוך למדי עם שביט (ולי יש חשבון ארוך אף יותר). אז אם לא ממש מעניין אתכם להישאר כאן ולקרוא כל מיני הרהורים אחרים בכל מיני עניינים הנה התייחסויות קודמות לשביט: אחרי "ההכאה על חטא" של שביט שלא מנע [...]
בשבת שעברה, כשהפסקת האש בעזה כבר תלויה באוויר הזדמנו לשולחנו של דן מרגלית בערוץ 10 שני נביאי הזעם מרחוב שוקן. גדעון לוי, כולו חרון אף טהרני ומולו ארי שביט שמקפיד להתפכח כבר חמש עשרה שנים ללא הפסקה. כיוון שהסוף כבר היה גלוי לעין כל עסקו שם בשולחן בסיכומים. "המבצע" כך שביט "היה נצחון צבאי, תיקו [...]
רק לפני שבוע רעשה המדינה מהראיון שהעניק אברום בורג לנביא הזעם מרחוב שוקן, ואני, קראתי אמירות על הסתירה שבין יהדות המדינה לדמוקרטיה שלה, התקפות על המיליטריזם ועל פולחן הכח הישראלי, על מרכזיות השואה בחיינו, וחייכתי חיוך מיואש. ביני לביני הפטרתי, תהיתי, מה קרה לו לאיש הזה שצריך היה להגיע לגיל חמישים ושתיים ולעבור במרכזי הכח [...]
ולווט ויובל דרור מתייחסים לכתב האישום הסהרורי משהו שמפנה ארי שביט כלפי בכירי העיתונאים בישראל (לרבות האשמה מתפארת גם את עצמו). יום אחד עוד אבוא חשבון עם עצמי על החלק שהיה לי בתהליך הפיכתו של שביט לנביא הזעם והוגה הדיעות העליון של העיתונות הישראלית, על המחדל שבהפיכתו לאתרוג בזכות שניים או שלושה טורים מבריקים אי-אז [...]
20 בפבר', 2009
