בימים שבהם שדרגתי את עצמי מ-lynx ל-N הפועמת של נטסקייפ היה לי משחק שכזה. הייתי מזין בשורת הכתובת את התבנית http://www.xxxxxx.com כשאת המחרוזת xxxxxx היה מחליף בכל פעם שם של דמות אחרת ממכלול היצירה של טולקין. כמעט תמיד נפלתי על אתר קיים (ולא נתקלתי בהודעת שגיאה). לאתר, כמעט אף פעם, לא היה קשר לטולקין, ודאי [...]
ההקדשה: רגע לפני שנתחיל עם הספוילרים, כדאי לשים לב להקדשה שבפתח הספר האחרון, מתפתלת על הדף, ספק בצורת צלקת הברק של הארי, ספק בצורת הנחש של סלית'רין או וולדמורט, רולינג מפצלת את ההקדשה לשבעה, כמו את נשמתו של אתם-יודעים-מי, ואז, אחרי רשימה של ששה שמות, בני משפחה או חברים של רולינג, מגיע הסיום
and to you, [...]
ושוב אנחנו כאן במסגרת הפרויקט של חנית.
לא, אלה לא בהכרח הספרים הטובים ביותר שקראתי, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, חלקם, אם להודות על האמת, לא ממש ספרים, לא בשום מובן מקובל, אבל כולם היו שם באיזה רגע רגיש, כזה שבו הייתי פתוח לרעיונות חדשים, לכיוונים חדשים, חלקם פתחו בפניי עולמות חדשים וחלקם היו מעין [...]
נתחיל מהסוף: את החזרה שלי לקריית עתידים ליווה חשש כבד, החשש שלא יימצא לי מקום לקנות בו קפה סביר לפתוח את הבוקר אחרי לילות חסרי שינה. את אילנ'ס הרי כבר התחייבתי לא לפקוד יותר, על מקומות אחרים עוד לא ידעתי. אבל כמה שבועות לתוך העבודה גיליתי את סניף ה-Coffee Bean שליד מגדלי זיו, לא ממש [...]
כמו שאפשר להסיק מהכותרת, הפוסט הזה מתבשל אצלי כבר לא מעט שנים, פחות או יותר מאז הציפיה המפוכחת ל'מתקפת המשובטים', אולי אפילו מאז 'אימת הפנטום', אז איך קרה שנזכרתי בו דווקא עכשיו? בגלל הביקורת הזו של אנדרו או'הייר בסלון על The Children of Hurin.
The Children of Hurin, למי שלא יודע, הוא ככל הנראה הספר שיחתום [...]
16 באוג', 2009
