בדרכו הקצת מתחמקת יחזור הפוסט הזה לנושא שהבטחתי לחזור אליו מזמן – שורשי המחאה של הקיץ האחרון. באחד הפוסטים שדובי כתב על המחאה בעודו צופה בה מקנדה, הוא התייחס לשאלה המטרידה “למה דווקא עכשיו?” והתשובה שהציעה דובי היא “במקרה” או “למה לא?”. הוא צודק כמובן, בטח כשמנסים לשאול “למה עכשיו ולא לפני שנה או שנתיים?” [...]
בליל המחשבות המסוכסך עם עצמו שנולד בשני ביקורים קצרים בבית העם בשבועיים האחרונים מסרב להתגבש לכדי פוסט של ממש, אפילו לא אחד פרגמנטלי של נקודות אקלקטיות. זו בטח רק תחושת החשיבות העצמית שלי, עם החשש הנורא שמא הדברים שאומר יחבלו איכשהו ברוח המהפכה, זו שלמרות כל הביקורת, שאולי עוד תגיע פעם, אני מזדהה, לפחות רוצה [...]
פעם, לא כל כך מזמן, הייתי כורה אוזן בדריכות ברגע שאיזה הורה בגינה היה פוצח בשירת “האוטו שלנו גדול וירוק” לילדיו. הייתי בוחן בקפידה את ההורה, מנסה לנחש מראש אם יעמוד במבחן, מחכה בקוצר רוח לשיבולת הפרטית שפיתחתי לעצמי. כמה הרבה תליתי אז בשאלה אם בבוא רגע האמת ישיר אותו הורה “מביא הוא לִתנובה” כראוי [...]
ניסיתי להסביר את עצמי, ניסיתי להסביר לעצמי, ניסיתי לעורר דיון. כי כבר יותר משנה אני גורר את התחושה הזו שמשהו בדיון סביב הסחים בחברה הישראלית (ובכלל) הוא משמעותי, שיש משהו נכון ועמוק מאחורי הלעג הריק לאנשים שיושבים על חוף הים עם בקבוק בירה. זה לא כל כך הלך, לא לגמרי לפחות, ובכל זאת משהו כן [...]
קחו כמה שניות להסתכל על התמונה הזו, כבר הרבה זמן שהיא לא נותנת לי מנוח. מה אתם רואים כאן? אולי כאן זה יהיה ברור יותר, עם רמז עבה לתמונה הכוללת. זאת השכונה שלנו, שכונה אמידה מצפון לירקון שנתונה היום, כבר כמה שנים בעצם, בקדחת בנייה אינסופית. הבניינים הגבוהים יותר, בני ארבע או שלוש קומות רובם, [...]
אז עברתי ברוטשילד אתמול בערב, שעה וחצי פחות או יותר. זה הכל. הרגשתי שאני חייב לראות לפחות. חשבתי לכתוב משהו אישי וקטן, לא להתייחס למחאה עצמה, אולי רק לאופן שבו היא משתלבת במרקם העירוני של השדרה, האופן שבו היא מתפוגגת כמה צעדים דרומה משינקין, כמה צעדים מזרחה למרמורק. חשבתי לתהות אם יש היררכיה וסמלי סטטוס [...]
ספר, מוצר חשוב כ”כ שעלותו ירדה ל-30 ש”ח, לא קונים במשך חודש!!! את מסגרת הזמן הנזילה האחרונה שפעם כונתה “שבוע הספר” עברתי בשלום, בלי להתפתות לאף אחד ממבצעי הבושה של הרשתות הגדולות. במחשבה שנייה זה לא מדויק. בתחילת התקופה הזו נדרשתי לקנות מתנת יום הולדת למישהו. קניתי את מארז הדיסקים החדש של שלום חנוך, וליד [...]
פתיחה, ובה שני אנשים שאני אוהב לקרוא מעצבנים אותי ארנה קזין כתבה משהו בעקבות מחאת הקוטג’, וניסתה לבחון אותה בהקשר רחב יותר. אני אוהב מאוד את הכתיבה של קזין, כבר שנים, אני גם מכיר את הקו האידאולוגי הנוכחי שלה, זה שמנסה להחזיר איזו שפיות ברוכה לאורח החיים המודרני בלי לזרוק את כל הישגי תרבות המערב [...]
רציתי לכתוב משהו פרקטי על גוגל+, לספר לכם על ההתרשמות שלי מהיומיים וחצי הראשונים, להסביר למה מעגלים זה רעיון מצויין ולמה הביצוע שלהם הוא מעט מרושל, כך שרוב הדיונים שנערכים עכשיו בפלוס עוסקים בנסיון להבין מה בדיוק אומרים המעגלים האלה, ואם זה שילוב של טוויטר ופייסבוק או משהו חדש לגמרי, אבל גיליתי שזה ממש משעמם, [...]
במה אתה עובד? אני? אני עיתונאי שהתפכח איתמר שאלתיאל** לי זה לא קרה, מן הסתם כבר לא יקרה, ולמרות הכל אני קצת מצטער. בדצמבר 87 יצאנו לטיול חנוכה גדול בדרום. בכל ערב היינו מגיעים ליעד היומי, מקימים את המחנה וקולטים שברי מידע על האפוקליפסה המתעוררת. אלה היו הימים הראשונים של האינתיפאדה. חזרנו הביתה ביום חמישי. [...]
8 באוק', 2011
