תודעה כוזבת

קלישאה מקובלת (ולפיכך נכונה מן הסתם) טוענת כי הרומן הראשון של כל סופר משמש גם, אולי בעיקר, כדי להיפטר מכל המטען האוטוביוגרפי המחפש דרך לצאת החוצה, רק אחרי השחרור של אותו מטען חופשי הסופר לצאת לדרך עצמאית ולחפש את הקול הספרותי שלו. במקרה של מאיה ערד, נדמה לי לפחות, אפשר לאתר מאוד בקלות את אותו [...]

רגע לפני השיא (או שמא דווקא האנטי-קליימקס) העלילתי של אמן הסיפור הקצר למאיה ערד עושה זוג הדמויות שבמרכז הסיפור את דרכו בנסיעה ארוכה לאירוע כלשהו בצפון. הוא, אדם טהר-זהב, סופר בשנות הארבעים לחייו ובמשבר מתמשך, והיא, מיטל עינב, חוקרת ספרות בת שלושים עם נטייה לדעות פרובוקטיביות. תוך כדי נסיעה מנסה אדם לפתח שיחה עם מיטל. [...]