ברזל ואבנים הוא לא עזרה בדרך. זה לא ממש אומר משהו משמעותי, מעט מאוד אלבומים הם כן עזרה בדרך. (קצת אחרי שפורסם הפוסט הזה התקשר אליי סמנכ"ל מדיה חברתית של הבלוג בזעם וטען שהייתי צריך להוסיף קישור מפורש לפוסט שכתבתי על עזרה בדרך לפני שלוש שנים, אז הנה) אנשים לא מכירים את נעם רותם. זו [...]
לשמחתי הרבה דובי הסכים להעביר לידיי לזמן מוגבל את המעבד הקוונטי המתקדם שמאפשר לו לקבל פוסטים מן העתיד. בשל כל מיני אילוצים שקשורים לפרדוקס EPR ולבעיות יסודיות במבנה הזמן לא הצלחתי להשיג פוסטים מהעתיד הרחוק במיוחד. זהו פוסט שיתפרסם בעוד כחודש בבלוג המעריצים של ג’סטין ביבר בישראל. עכשיו זה אישי!!!!!! לפני שאנחנו מתחילים: לראשונה מאז [...]
שלט נאון גדול מפנה מצומת אפרורי בכרכור או בפרדס-חנה אל "אגדת דשא". הכביש חשוך. פרויקטים של תנופת בינוי עירונית לצידו. הנחישות של אנשי משמרות לנצל את זכרם של בכירי עוזביו של הקיבוץ מעוררת השתאות. שלום חנוך מת?! אף פעם לא מספרים לי כלום! צייצה העלמה עפרונית בתגובה, אבל גם עכשיו, כשאין מגבלת תווים קשה לי [...]
איך ניטשה היה אומר: וכשאתה מביט אל תוך זנב ארוך, הזנב הארוך גם מביט בך. וידוי פתיחה: כבר כמה חודשים שאני לא מצליח לקרוא את עונג שבת. שישי בערב, שעת העלייה של העונג, הוא זמן אפיסת כוחות. שבת היא יום של משפחה וחיבור רשת בעצימות נמוכה. פעם עוד הייתי מנסה לפתוח את העונג במוצאי שבת, [...]
אז ראיתי אתמול, באיחור של שנה פחות או יותר את "חייב לזוז" בערוץ 8 (זמין ב-V.O.D של הוט בתשלום, ושווה את זה). כל כך הרבה נכתב על הסרט הזה לפני שנה (לא חייבים לקרוא את כל ההפניות, אבל לפחות את שגיא תקראו) שאני מרגיש קצת מוזר כרגע, ובכל זאת, שתי הערות קטנות שהייתי חייב לעצמי.
28 בינו', 2010
אשליות הבלוגוספירה, יוסי בבליקי, מוזיקה, נפלאות האינטרנט, פונץ', רשתות חברתיות, תקשורת
6 תגובותמצטער על ההצפה. בהחלט יכול להיות שהפוסט הזה ראוי היה להיכתב רק כספיח בסופו של הקודם. לפני שש עשרה שנים פחות או יותר הייתי צעיר אכול תסכול על שגילה את הלהקה הגדולה של חייו רגע אחרי שנגוזה ושלעולם לא יזכה לראות אותה בהופעה. ואז, בעיתון שניסה לחיות על גופתו הרוחנית של העיתון שלי מצאתי פתאום [...]
וכל הפוסטים שלא כתבתי כל כך הרבה זמן מתערבבים אצלי לעיסה מפעפעת שקו פתלתל נמתח בה בין הביקור החוזר והמפתיע של פיליפ גורביץ' ברואנדה חמש עשרה שנים אחרי לבין הגלידריות של נמל תל אביב, וככל שנוקפים הימים כך מצטברים עוד חומרים לעיסה הזו, זולגים מעת לעת בפיסות של 140 תווים לכל היותר לטוויטר החדש (ובעצם [...]
נו, קשה היה להסתיר את מידת ההתלהבות שלי ממשחק עטיפות התקליטים הפיקטיביות. אף על פי כן משהו היה חסר לי שם. אחרי הכל הסיפור הקלישאי של להקת הפאנק מאברדין שעלתה לגדולה, התבלבלה והתרסקה הוא אמנם מרגש אבל גם מרוחק. אז החלטתי לעברת את המשחק. במקום ערך אקראי מויקיפדיה האנגלית בחרתי בערך אקראי מויקיפדיה העברית. במקום [...]
למי שהגיע דרך עונג שבת: המשחק המשיך ותוכלו למצוא גם את סיפורה של מכתש שחיקה – עוד להקה (אבל ישראלית) שלא היתה. טוב, אז המשחק הזה באמת שולט (גם שרון ודובי מסכימים), כל כך שולט שהחלטתי ללכת איתו עוד קצת הלאה. אז זה הלך ככה: תקליט ראשון הוגרל כמו במשחק המקורי. להמשך נשארתי עם אותה [...]
לקוראים המגיעים מ-ynet: שימו לב שהחלטתי ללכת עם המשחק הזה עוד כמה צעדים קדימה ולבדות דיסקוגרפיה וקריירה לשתי להקות דמיוניות לחלוטין – Panda Car, שלישיית הפאנק הסקוטית עם סיפור טראגי ומכתש שחיקה הישראלית. אתם מוזמנים לקרוא. אז גם אני גיליתי את המשחק ליצירת עטיפות אלבומים פיקטיביות, ואף שכישורי העיצוב שלי לא ממש הולמים מצאתי שהוא [...]
