ב-23.11.2011, במסגרת סקירת העיתונות היומית, כתב שוקי טאוסיג כמה דברי טעם על מוסף ספרים של הארץ. טאוסיג נאחז אז בהחלטה מעניינת ונדירה של עורך המוסף (שגיא גרין) להקדיש סיקור רחב מהרגיל לספר החשוב “נשים לגופן”. על רקע שגרת המקריות של המוסף, הפרויקט הצנוע הזה בולט בכך שהוא מציע את קיומה של יד מכוונת – של [...]
קלישאה מקובלת (ולפיכך נכונה מן הסתם) טוענת כי הרומן הראשון של כל סופר משמש גם, אולי בעיקר, כדי להיפטר מכל המטען האוטוביוגרפי המחפש דרך לצאת החוצה, רק אחרי השחרור של אותו מטען חופשי הסופר לצאת לדרך עצמאית ולחפש את הקול הספרותי שלו. במקרה של מאיה ערד, נדמה לי לפחות, אפשר לאתר מאוד בקלות את אותו [...]
אזהרה: פוסט זה כולל ספוילרים מהותיים, גם ברמת העלילה וגם ברמת הרעיון לספרו של גבי ניצן “שובה של המלכה”. ראו הוזהרתם. אז קניתי וקראתי את שובה של המלכה, ספר ההמשך לבאדולינה, ועכשיו אני ממש כועס על גבי ניצן. זה לא ממש מפתיע. במידה רבה קניתי וקראתי את שובה של המלכה במטרה להתעצבן על ניצן. חשבתי [...]
אזהרה מתפתלת מצד אחד הפוסט הזה, חשוב לציין, מכיל ספוילרים ל-World War Z של מקס ברוקס. מצד שני, נו, אתם יודעים מה אני חושב על ספוילרים. ושוב מהצד האחד, ממש בקרוב הרי יוצא סרט שמבוסס על הספר (בראד פיט מפיק ומככב) אז אולי זה חשוב, אבל מצד שני, בטח בכל מקרה יתעללו בעלילת הספר כדי [...]
ספר, מוצר חשוב כ”כ שעלותו ירדה ל-30 ש”ח, לא קונים במשך חודש!!! את מסגרת הזמן הנזילה האחרונה שפעם כונתה “שבוע הספר” עברתי בשלום, בלי להתפתות לאף אחד ממבצעי הבושה של הרשתות הגדולות. במחשבה שנייה זה לא מדויק. בתחילת התקופה הזו נדרשתי לקנות מתנת יום הולדת למישהו. קניתי את מארז הדיסקים החדש של שלום חנוך, וליד [...]
12 ביוני, 2011
העיר, טלוויזיה, יוסף אל-דרור, מודי בר-און, ספרים, עוזי וייל, תקשורת, תרבות
8 תגובותאל-דרור מדבר למצלמה, רגוע מאוד-מאוד, עוד לא היה מישהו כל כך רגוע באינטרנט אף פעם. אל-דרור: אנחנו לוקחים את כל הגוש האמורפי, קצת עיסתי ומבולבל הזה של תרבות מקומונית מתהווה ועברית מתפתלת, גוזרים ממנו רצועות דקות של חוכמה מזוקקת וטיפשות נשגבת ומניחים אחת ליד השניה. נשאר חור מלבני באמצע, אז אנחנו מדביקים שם יצירת אמנות [...]
במצב אחר הפוסט הזה, או לפחות חלק ממנו, היה מוצא את דרכו ל”הסיפור האמיתי והמזעזע של”. אבל אלה ימים קשים, אנשים עוצרים אותי באינטרנט ושואלים “מה קורה עם הבלוג?” ואני מודה בחצי פה שבכלל לא שמתי לב שכבר כל כך הרבה זמן לא כתבתי אבל כן, נהיה כאן קצת שקט. ובינתיים, בכל מקרה, יצא שעידית [...]
די במבט אחד חטוף באלכס מ”היפה והחנון” כדי להבין שמדובר בליהוק מבריק לפי סולם הערכים שההפקה מבקשת לשדר. אלכס הוא האיש שייראה כחנון מחוץ למים גם בכנס חובבי סטאר-טרק, גם במעבדת מחשבים אפלולית וגם בארוחת ערב של חוג חובבי השחמט בישראל. בשילוש המשוקץ של הריאליטי הוא מוצג כ”אלכס, 19, חובב היסטוריה וספרות רוסית”. אותו אלכס, [...]
עוד לא גמרתי את Freedom של ג’ונתן פראנזן. למעשה אני אחרי 34% ממנו כרגע (זו דרכי העדינה לרמוז שאני קורא אותו על הקינדל החדש שלי). בהחלט יכול להיות שעוד אכתוב עליו משהו מקיף יותר בהמשך (סביר להניח שלא). אחד הצירים המרכזיים של הרומן הוא המשולש הבעייתי שבין פטי לבין וולטר, בעלה, לבין ריצ’ארד, חברו הטוב [...]
לפני כשבועיים פרסם איתמר ב”הסיפור האמיתי והמזעזע של” ביקורת אמביוולנטית על “החלום הישראלי” של צ’יקי. במרכז הביקורת ניצבה הטענה, הצודקת לטעמי, שצ’יקי בחר לרדד את הדמויות שלו לכדי ייצוג, שטוח ופלקטי, של מעמדן החברתי. הפוליטיקאי הקטן, נניח, הוא כל מה שנגזר מהיותו עסקן מפלגתי זוטר עם יומרות עסקיות, ולא שום דבר מעבר לכך. במסגרת התגובות [...]
