לארכיון המדור

לפני מספר שנים נפל דבר באוניברסיטת תל אביב ומסעדת הסגל ששכנה עשרות שנים בקומת הקרקע של בניין שרת (חינוך), זו שבה יצא לי לאכול ארוחות צהריים לא מעטות במהלך התבגרותי, נסגרה. חודשים של עבודה קדחתנית הפכו את חדר האוכל הפוריטני והפונקציונלי ל"אתר ההסעדה" החדש של אוניברסיטת תל אביב, סוג של יופמיזם מהופך ל-Food Court האמריקני.

הימים ימי המאבק העולמי בגלובליזציה ואני לתומי סברתי שגדודי סטודנטים יצבאו על האתר החדש ינופפו שלטי מחאה ויחרימו בקולניות את סניף מקדונלד'ס על כל המשתמע מחדירתה של רשת ענק בינלאומית אל ליבה של האקדמיה. הגדודים אכן צבאו, אבל הם היו חמושים בעיקר בארנקים פתוחים וברעב להמבורגר וגלידה. כן, גם המבורגר וגם גלידה. זה היה השלב שבו יצא קצפי על החדירה הזו יותר מכל. כשניצבו פרנסי האוניברסיטה מול זכייני מקדונלד'ס הם ויתרו הלכה למעשה על דרישות הכשרות הנוקשות שהושתו על ספקי המזון באוניברסיטה עד אז. נכון, במקדונלד'ס האוניברסיטאי לא ניתן היה להשיג צ'יזבורגר, אבל בסיום ההזמנה אפשר היה לפסוע צעד אחד הצידה לקופה שאין שום הפרדה פיזית בינה לבין הקופות האחרות ולהזמין גלידה וקפה חלביים למשעי. לא חשבתי אז, ואני לא חושב היום שאוניברסיטת תל אביב צריכה לחייב את כל המסעדות והקפטריות שבה לשמור על כשרות, (למעשה אני מאמין שהאוניברסיטה חייבת לדרוש מקפטריה אחת לשמור על כשרות למען סטודנטים שומרי מצוות ולהניח לכל האחרות להחליט לפי ראות עיניהן) אבל בהחלט חשבתי שאת אותו דין יש להחיל על כולן. ההתקפלות בפני מקדונלד'ס הכעיסה אותי.

כך קרה שכשפקדתי את אתר ההסעדה הקפדתי להימנע במשך תקופה ארוכה מהקציצות של מקדונלד'ס. כך קרה גם שגיליתי את החדווה שבהרכבת סלט גדול בסניף 'עלים ירוקים' שנפתח באותו אתר, ושהציע מגוון של ירקות טריים, קטניות ותוספות משובבות, כשכולם על-פי רוב נראים מזמינים.

משמח היה לגלות סניף נוסף של עלים ירוקים ברשימת המסעדות של 10bis, שכן למדתי לאהוב ולהוקיר את הסניף האקדמי. מפתיע היה לגלות עם הכניסה הראשונה לתפריט ההזמנות גם מספר לא מצומצם של מנות בשריות. כן, לסניף של מיני-רשת ישראלית צעירה אף אחד לא חשב לאשר מכירה של כריכים בשריים בצמוד לסלט עם גבינה בולגרית, לא אצלנו באוניברסיטה.

דווקא מחווית הרכבת הסלט שכל כך אהבתי באוניברסיטה נמנעתי בכל ההזמנות שלי. יש משהו מנוכר, על גבול הסימולקרה, בבחירת רכיבים בלתי נראים על-ידי סימונם ב-checkboxes על מסך מחשב, ומה אם דווקא היום החסה מעט שחורה, הפטריות מעט קמטוטיות. העדפתי לוותר, ונברתי בחלקי התפריט האחרים. כריך בלמעלה מעשרים שקלים נשמע כמו שילוב של עושק ופשע מלחמה אל מול המחירים המפוקחים של הקפטריות באוניברסיטה, אבל הוא נעשה שפוי והגיוני אל מול אפשרויות ההזמנה האחרות.. 'עלים ירוקים' מציעים למזמינים לא מעט מנות מוצלחות מאוד בטווח המחירים של המדור, גם אם נמנעים מהרכבת סלט.

במשך הזמן דגמתי מספר מנות: לזניה חצילים (שימו לב שבכל יום מוצעת לזניה אחרת וכדאי לעקוב, 33 ש"ח לעסקית שכוללת גם סלט ירוק מיניאטורי ומרענן וכוס שתייה) שהיתה מוצלחת מאוד, ועשויה בדיוק במידה הראויה. כריך של נתחי עוף ברוטב צ'ילי מתוק (שני חצאי ג'בטה מעוכים קלות בטוסטר, 26 ש"ח) שהיה עסיסי ופריך, גם אם מעט קטן לארוחת צהריים, עובדה שמומלץ לקחת בחשבון. קינואה עם ירקות ועוף מוקפצים (30 ש"ח), שהגיעה אליי במקום מנה דומה שאמורה הייתה לכלול תערובת של קינואה ואורז מלא, ושהייתה סבירה לחלוטין, ומשביעה, אבל רחוקה באיכות מן המנות הקודמות שהזכרתי. כדאי מאוד לעקוב גם אחרי מנות היום המתחלפות, שלא תמיד עומדות במסגרת התקציבית של המדור, באחד מימי החודש שעבר הוצע שם מאפה קווקזי במילוי עוף שהוגש עם סלט ומרק אפונה (35 ש"ח) ושהיה הצלחה מסחררת ומפתיעה, עם בצק מתובל, שמן מעט ונימוך, ועם מילוי נתחי עוף פיקנטיים.

חשוב לציין שבכל המנות ניכרה הקפדה על טריות הרכיבים, כראוי לשם המקום, עובדה שגורמת לי אף לשקול מחדש את ההימנעות מהזמנת סלט.

Related posts:

1. עסקית היי-טק: הסושי של בנטו
2. עסקית היי-טק: רסטו הבשרית
3. עסקית היי-טק: הקבב של 'שו שווארמה'

את התמונה הזו צילמתי בכניסה לשגרירות, סליחה, לחנות של רלף לורן בקניון אביב. בשורה העליונה, ובפונט גדול מופיע שם המותג "פולו ספורט", מעט מתחתיו בפונט קטן יותר שמו של האב המייסד, "רלף לורן". ואז, במקום בו הייתם מצפים לפגוש אחד ממגוון הלוגואים המסתופפים תחת קורת הגג של רלף לורן, ככל הנראה את המפורסם שבהם, זה של שחקן הפולו הרכוב על סוס, מופיע לוגו אחר, מפורסם ומוכר הרבה יותר, הפסים והכוכבים. דגל ארצות-הברית של אמריקה במלוא תפארתו. זה לא שבסקאל חוששים שקהל היעד שלהם לא מכיר אתלוגו "הסוס" המפורסם, במקומות אחרים בחנות הוא מובלט לעין כל. אבל מישהו החליט שבכניסה לחנות צריכה להופיע הצהרת כוונות רחבה ויומרנית בהרבה מזו שהיתה נוצרת על-ידי לוגו של החברה. כן, הם מסבירים לנו, אנחנו כאן כדי לייצג מותג בעל שם עולמי, למכור לכם סוודרים איכותיים מצמר כבשים, חולצות פולו ומכנסי חאקי, אבל זה רק הקצה. בעצם אנחנו כאן כדי לייצג עבורכם את האמריקנה, למכור לכם חלום, חלום שבו הסוודרים שלנו מלווים אתכם לחופשת הסקי השנתית באספן, חולצות הפולו נלבשות למשחקי גולף בקאנטרי קלאב ב-Martha's Vineyard, ואת מכנסי החאקי תוכלו ללבוש ל-Casual Friday במשרד המעוצב שלכם על השדרה החמישית. לא משנה שהקאנטרי קלאב שלכם הוא בריכה עמוסת משפחות עם צידניות שיש בה לכל היותר שני שערים למשחק כדורגל שכונתי, שלמשרד אתם מגיעים עם ג'ינס וטי-שרט אפילו לפגישה עם לקוחות, העיקר שלמשך כמה רגעים של עלעול במדפים ובקולבים תצאו מהשלולית הטריטוריאלית של ישראל.

Related posts:

1. הסוד האמיתי של ויקטוריה
2. מתארגנת קבוצת השקעה
3. מהרעים