עלעול בגליונות ישנים של Wired הוא חוויה שונה מאוד מעלעול מקביל בגליונות של מונדו 2000, מכמה סיבות. בניגוד למונדו 2000, Wired מעולם לא התיימר להיות נביאו של עידן חדש של אוטופיה דיגיטלית. ההבדל הזה מתבטא כמעט בכל אספקט אפשרי של הדפדוף. העיצוב של Wired היה חדשני ופורץ דרך, אבל לא מהפכני לשם מהפכנות, משתדל לשרת [...]
אז הלכתי לאסוף את הילדות מסבתא (AKA The Woman Formerly known as אמא), והן בדיוק היו עסוקות באמבטיה או בארוחת ערב או במשהו אחר ואני מצאתי את עצמי מיותר למחצה. עמדתי מול ארון של זכרונות התבגרות כמוסים, מחפש משהו לעלעל בו בינתיים. היו שם הרפתקאות D&D וגליונות של Dragon שנאגרו במחצית השנייה של שנות השמונים [...]
“להצלת” האובססיה הנוכחית שלי היא נבירה באתר ישראלים להצלת הדמוקרטיה, נבירה ואחריה כעס. חלק מהכעס הזה קיבל ביטוי במה שכתבתי לפני כמה ימים על טור של יער גדיש שפורסם באתר. אני לא מתיימר לטעון ששיטת הממשל בישראל היא מושלמת, אני משוכנע שיש כמה תיקונים טכניים שיוכלו לשפר אותה, מה שמכעיס אותי בישראלים להצלת הדמוקרטיה הוא [...]
פתיחה דמגוגית אז, באיחור, הבנתי. זו בדיוק הבעיה: בתפיסתם עולמם של עמיתי החדשים עמדות אינן דבר מפורט ומנומק שכותבים עליו אלפי מילים אחרי תהליך ממושך של מחקר וחשיבה. זה מורכב מדי, זה מנדנד, אין להם כוח להתעמק בזה. כשהם אמרו שהם אינם יודעים מהן עמדותי הם התכוונו בעצם לומר שהם לא יודעים איך לסכם אותי [...]
ב-23.11.2011, במסגרת סקירת העיתונות היומית, כתב שוקי טאוסיג כמה דברי טעם על מוסף ספרים של הארץ. טאוסיג נאחז אז בהחלטה מעניינת ונדירה של עורך המוסף (שגיא גרין) להקדיש סיקור רחב מהרגיל לספר החשוב “נשים לגופן”. על רקע שגרת המקריות של המוסף, הפרויקט הצנוע הזה בולט בכך שהוא מציע את קיומה של יד מכוונת – של [...]
אזהרה: פוסט זה כולל ספוילרים מהותיים, גם ברמת העלילה וגם ברמת הרעיון לספרו של גבי ניצן “שובה של המלכה”. ראו הוזהרתם. אז קניתי וקראתי את שובה של המלכה, ספר ההמשך לבאדולינה, ועכשיו אני ממש כועס על גבי ניצן. זה לא ממש מפתיע. במידה רבה קניתי וקראתי את שובה של המלכה במטרה להתעצבן על ניצן. חשבתי [...]
צריך להעריך את שי גולדן. הוא יודע לכתוב, נכון, אבל לא יותר מהרבה אחרים, לא זה העניין. צריך להעריך את שי גולדן על הנחישות שבה סלל לעצמו דרך למקום שבו הוא נמצא עכשיו, על הראייה המפוכחת, יש יאמרו צינית ואכזרית, של עולם התקשורת כפי שהוא מתגבש היום. אפשר לזלזל בו, או לפחות לחשוד בו, במקביל, [...]
פרלוד ספקולטיבי כשהבין הארי סלדון את הכיוון שבו צועדת הקיסרות הגלקטית, את הניוון שאליו עתידה לשקוע ציביליזציה אנושית מפוארת, הוא עמל על פיתוח מדע הפסיכוהיסטוריה, ובסופו של דבר הקים את המוסד כמרכז שישמר את הידע והתרבות ובכך יאפשר ויאיץ את יציאת האנושות מהתקופה החשוכה והברברית שהיא עתידה היתה לשקוע בה. זה (יחד עם המוסד האחר [...]
מבוא תיאורטי הכל התחיל בתגובה של קרן לפוסט ישן של איתמר ומיטל במסגרת פרוייקט “כך הרבה הספרות את חיי”. חכו רגע! לפני שאתם מתחילים לזרוק זה על מצחו (הגבוה או הנמוך) של זה חופנים בוציים של הון תרבותי, מה דעתכם על ההיפותזה-בשקל (בשבילך גיברת בחצי מחיר) הבאה: אולי אפשר לנסח את ההבדל העקרוני בין X [...]
לפני שבוע עוד לא ידעתי בכלל על קיומו של ז’ורנל, מוסף התרבות היומי החדש של מעריב. מוזר. פעם זה לא היה קורה לי. דרך קישור של העין השביעית הגעתי למאמר ביקורתי בוואלה ברנז’ה שביקש להציג את ז’ורנל גם כמוסף מוצלח למדי, אבל גם, אולי בעיקר, כחזית בולטת של מעריב תחת נוחי דנקנר במאבק הגדול מול [...]
16 בפבר', 2012
