הפוסט הקודם שפורסם כאן ביום ראשון קדם לשידור הפרק של “האח הגדול” במסגרתו קרא סער סקלי בפני דיירי הבית את “המולך” מתוך “האו לדור בלי שם”. גם בפוסט ההוא וגם במקומות אחרים התחיל להתפתח דיון שגרם לי לחשוב שככל הנראה לא הצלחתי להסביר את עצמי היטב. אבל אז נפל השרת של “ההם” ולא ממש יכולתי [...]
היום בערב, אם תבחרו בכך, כך אומרים, תזכו לצפות בסער סקלי מדקלם בפני דיירי האח הגדול קטע מתוך “האו לדור בלי שם”, הגירסא המקומית-אנכרוניסטית של חבורת הלימה לימה ל-Howl של אלן גינסברג. וזו, ראוי להודות, הזדמנות מצויינת לומר כמה דברים. לא, לא ראיתי, לעת עתה לפחות, אפילו רגע מהעונה הנוכחית של האח הגדול, אבל כן [...]
ב-23.11.2011, במסגרת סקירת העיתונות היומית, כתב שוקי טאוסיג כמה דברי טעם על מוסף ספרים של הארץ. טאוסיג נאחז אז בהחלטה מעניינת ונדירה של עורך המוסף (שגיא גרין) להקדיש סיקור רחב מהרגיל לספר החשוב “נשים לגופן”. על רקע שגרת המקריות של המוסף, הפרויקט הצנוע הזה בולט בכך שהוא מציע את קיומה של יד מכוונת – של [...]
קלישאה מקובלת (ולפיכך נכונה מן הסתם) טוענת כי הרומן הראשון של כל סופר משמש גם, אולי בעיקר, כדי להיפטר מכל המטען האוטוביוגרפי המחפש דרך לצאת החוצה, רק אחרי השחרור של אותו מטען חופשי הסופר לצאת לדרך עצמאית ולחפש את הקול הספרותי שלו. במקרה של מאיה ערד, נדמה לי לפחות, אפשר לאתר מאוד בקלות את אותו [...]
צריך להעריך את שי גולדן. הוא יודע לכתוב, נכון, אבל לא יותר מהרבה אחרים, לא זה העניין. צריך להעריך את שי גולדן על הנחישות שבה סלל לעצמו דרך למקום שבו הוא נמצא עכשיו, על הראייה המפוכחת, יש יאמרו צינית ואכזרית, של עולם התקשורת כפי שהוא מתגבש היום. אפשר לזלזל בו, או לפחות לחשוד בו, במקביל, [...]
מבוא תיאורטי הכל התחיל בתגובה של קרן לפוסט ישן של איתמר ומיטל במסגרת פרוייקט “כך הרבה הספרות את חיי”. חכו רגע! לפני שאתם מתחילים לזרוק זה על מצחו (הגבוה או הנמוך) של זה חופנים בוציים של הון תרבותי, מה דעתכם על ההיפותזה-בשקל (בשבילך גיברת בחצי מחיר) הבאה: אולי אפשר לנסח את ההבדל העקרוני בין X [...]
לפני שבוע עוד לא ידעתי בכלל על קיומו של ז’ורנל, מוסף התרבות היומי החדש של מעריב. מוזר. פעם זה לא היה קורה לי. דרך קישור של העין השביעית הגעתי למאמר ביקורתי בוואלה ברנז’ה שביקש להציג את ז’ורנל גם כמוסף מוצלח למדי, אבל גם, אולי בעיקר, כחזית בולטת של מעריב תחת נוחי דנקנר במאבק הגדול מול [...]
בליל המחשבות המסוכסך עם עצמו שנולד בשני ביקורים קצרים בבית העם בשבועיים האחרונים מסרב להתגבש לכדי פוסט של ממש, אפילו לא אחד פרגמנטלי של נקודות אקלקטיות. זו בטח רק תחושת החשיבות העצמית שלי, עם החשש הנורא שמא הדברים שאומר יחבלו איכשהו ברוח המהפכה, זו שלמרות כל הביקורת, שאולי עוד תגיע פעם, אני מזדהה, לפחות רוצה [...]
12 ביוני, 2011
העיר, טלוויזיה, יוסף אל-דרור, מודי בר-און, ספרים, עוזי וייל, תקשורת, תרבות
8 תגובותאל-דרור מדבר למצלמה, רגוע מאוד-מאוד, עוד לא היה מישהו כל כך רגוע באינטרנט אף פעם. אל-דרור: אנחנו לוקחים את כל הגוש האמורפי, קצת עיסתי ומבולבל הזה של תרבות מקומונית מתהווה ועברית מתפתלת, גוזרים ממנו רצועות דקות של חוכמה מזוקקת וטיפשות נשגבת ומניחים אחת ליד השניה. נשאר חור מלבני באמצע, אז אנחנו מדביקים שם יצירת אמנות [...]
פעם, מזמן, לא היו ספוילרים. לא רק שלא הכרנו את המילה הזו, הרעיון עצמו כמעט ולא היה קיים. אם פספסת פרק בסדרה שעקבת אחריה דרשת בתוקף מחברים שיתארו לך את הפרק, רצוי שיהיה תיאור מפורט ככל האפשר, בלי לדלג על אף תפנית בעלילה. סרטים היו סיפור קצת אחר, הילד הראשון בכתה שראה את אינדיאנה ג’ונס [...]
