אודותיו יש לשתוק את סוף השבוע הארוך האחרון עשינו במלון בטבריה. היה מוצלח להפליא ואפילו מזג האוויר הפתיע לטובה. אבל לא על זה רציתי לדבר. מידי בוקר זכו אורחי המלון לקבל לחדרם ערימת נייר שבראש העמוד הראשון שלה מודפס הלוגו של מעריב. מדובר בהחלטה עסקית פשוטה, לגיטימית וסבירה של שני הצדדים (המלון והעיתון). גם על [...]
מסיבה כלשהי, שראוי אולי לחשוב עליה, הפוסט הזה הוא אחד הפופולריים בדברי ימי הבלוג. אני לא ממש מרוצה מזה, אבל אני משער שמה שגרם לי לדון בבלוג הסחים גורם גם לרבים אחרים להתעניין בו. אם כבר הגעתם לכאן אתם מוזמנים להציץ בבלוג החדש שפתחתי באותו הקשר: צחים. הם בכל מקום. מישהו, לא ברור מי, פתח [...]
הרבה אחרי שהכל נגמר הוא מצליח לנתק את עצמו מהבד המתוח על משטח ספוגי אופקי. רגליים יחפות גוררות עצמן כנגד ריבועים קרירים של חרסינה, צמודים זה לזה. אצבעותיו נכרכות על חלקו הרחב של מיכל גלילי עשוי חול מעובד, מטות אותו, מניחות לנוזל השקוף להישפך מהפתח הצר בראשו אל מיכל אחר, קטן יותר. אדים של אתנול [...]
לחלקים הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח "תגיד, מותר לך לשתות ולעשן בכלל?" דודי שואל בחיוך מתגרה, גורר כיסא פלסטיק ומתיישב מולו. "דווקא יש מחקרים מעניינים שקראתי, יש אפילו טענות ש…" "צוחק איתך, מה אתה מתחיל לחפור? תן לשתות קצת". כוס החרסינה [...]
לחלקים הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד שוב מגיע הזמן הזה בחודש. פרצופים לא מוכרים צצים בפיד שלו כשנעקבים מרטווטים פעם אחר פעם קישור לדף האירוע בפייסבוק. אחרים תוהים בקול אם כדאי להגיע, מנסים לגשש, להבין מה בדיוק קורה שם במפגשים האלה. הוא נזכר איך חשב [...]
לחלקים הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג יום הזכרון מרחף מעל הפיד מהבוקר, סוחף אותו לקיצוניות של בדיחות אכזריות ולטפטוף של סיפורים אישיים קורעי לב. הוא לא מוצא את עצמו באף אחד מהקצוות. הראש אמנם עובד במתכונת הקבועה, מייצר משחקי מלים מחרידים של שכול וזכרון, אבל הלב [...]
עכשיו, תודות למעשה המשובה של ידיעות אחרונות אתמול, כולם כבר יודעים**. יודעים מה בדיוק? טוב, תלוי מי. יש מי שיודע הכל בפרטי פרטים, אבל ידע עוד לפני שידיעות התחכמו לצנזורה. יש מי שיודע קצת יותר. אפילו מי שלא ידע כלום כבר יודע שיש משהו שאסור לדבר עליו, ושאסור לדבר על זה שאסור לדבר עליו. אבל [...]
יש המון התנצלויות לפני שהפוסט הזה ממש יתחיל. אם תבחרו לא לקרוא את הפוסט הזה בתום ההתנצלויות מן הראוי להודות כבר בפתיחתו ליוסי לוי מנסיכת המדעים על הייעוץ המדעי והעין הביקורתית שעברה עליו לפני פרסום. ראשית, עבר המון זמן מאז שהבטחתי אותו, וכבר מזמן חשבתי לגנוז אותו, אבל בשבועות האחרונים הגיעה הבחירה המפתיעה של חורים [...]
נו, טוב, הפוסט הזה אמור היה להיכתב ולהתפרסם בצמוד לחלק האחרון בסיפור. מאז הוא תקוע לי בגרון, חונק, יחד עם עוד אי אילו אילוצים חיצוניים את האפשרות לכתוב כאן משהו חדש. אז קדימה. היה כיף ואתה מתרווח לאחור בכיסא, גמרת את סבב ההגהות השני, הזזת מילה לפה ומשפט לשם, אתה אולי לא שלם לחלוטין עם [...]
הרבה מלים תצטופפנה בפוסט הזה, קצת כדי לחגוג את השחרור ממגבלת התווים שכזכור נדמה היה לרגע שכבר נצרבה בי ללא שוב, אבל גם, במידה לא פחותה, כדי להסוות את החשש שמא אין לי הרבה מה לומר מעבר להצבתם של שני הציטוטים שבהמשך זה לצד זה.
29 באוג', 2010
