תודעה כוזבת

יש משפט של שלום גד שכבר הרבה זמן מחכה לשימוש כאן בבלוג הזה, לפני כמה חודשים, כשהבלוג שקע בלי כוונה מוקדמת לחודש של הפסקה שקלתי לשלוף אותו, ולא יצא. אז הנה הגיע הרגע
זה נראה כמו שלווה, אבל זו רק עייפות.

עייפות טבעית, לילות בלי שינה, דדליין אמיתי וסופי כדי להניח, אחת ולתמיד את הפאזה הסטודנטיאלית הזו [...]

לפעמים, פשוט אין מה לכתוב, אז בינתיים זה מה שיש.

 זהירות: דמגוגיה זולה (דווקא יש לי משהו קצת פחות פשטני להגיד בנושא, אבל לא כרגע)

מספרים על פנחס ספיר ז"ל, מי שהיה שר האוצר, שהוזמן יום אחד לארוחת ערב אצל משפחת רוטשילד בצרפת. לפני הארוחה מודיע הברון, כי לכבוד האורח המיוחד הוא ירד אישית למרתף היינות, וישלוף משם הפתעה. בכולם אחזה התרגשות. הברון, הבעלים של אחד [...]

יצא לי ביום העצמאות שחלף זה עתה לצפות לפרקים בסדרת תכניות של ערוץ שמונה שבה שוחח הפרזנטור* של בנק דיסקונט עם מגוון אנשים חכמים, יחד הם מתחו ביקורת על מצבה העגום של מדינת ישראל במלאת לה ששים, ויחד הם ניסו לקושש כמה זרדים** של תקווה חברתית, אקולוגית וסוציאליסטית (כן, המילה המפורשת הוזכרה שם).
בין השאר ישב [...]

דרך גם-שם הגעתי לציטוט הבא מהפוסט הזה של אריק גלסנר
סְמוך על האינסטינקט שלך. והאינסטינקט שלך נרתע, מואס, בוחל ברתימתם, בהירתמם, של אנשי תרבות מוערכים לקמפיין של תאגידים, גם אם הקמפיין הזה נועד "לקדם" את "התרבות". יהונתן גפן, אדם שאני מכבד, "מקדם" את "התרבות" תחת חסות חברת סלולר. אבל חברת הסלולר, מתעקש האינסטינקט שלך – למרות [...]

השבוע שבו נולדה תמר היה גם זה שבו עלה לאקרנים הסרט השלישי בסדרת הארי פוטר. היינו אז שני אקדמאים במשרה מלאה, סמסטר ב' בדיוק הסתיים, כך שלמעט שעור חזרה מרתוני וערימת בחינות לבדיקה הייתי משוחרר ממטלות נוקשות דדליין. בבית לא חיכה אף אחד, והשינוי העמוק והבסיסי באורח החיים שכולם דיברו עליו והזהירו מפניו בוצע בהדרגה. [...]

כל מה שרציתי זה להיכנס ל-Cooked books המצויין. הקלדתי את הכתובת המלאה וקיבלתי את זה.

למהדורת הנייר של 'הארץ' מצורף היום, לכבוד יום העצמאות, מוסף חגיגי תחת השם 'היינו שם', בעריכתו של שגיא גרין. כבר כמה חודשים שב'הארץ' מפצירים בקוראים לשלוח אליהם תמונות אישיות מאירועים לאומיים לצורך הפקת המוסף הזה.
מדפדוף מהיר עולה שהתוצאה מוצלחת למדי, עם לא מעט הברקות. אז חשבתי למהר לאתר הארץ ולראות מה עוד אפשר למצוא שם. [...]

עדכון: כיוון שבלוגלי וטראקבקים לא ממש עובדים ביחד, כדאי לציין ששרון פרסמה פוסט תגובה לפוסט הזה.
אז את מתיישבת לקרוא פוסט והוא כתוב בגוף שני, זכר, ותוך כדי קריאה את מתחילה לזוע באי-נחת, משהו מוזר בכל הסיטואציה הזו, ואת מתקשה להחליט מה בדיוק, ואיך לעזאזל צריך להתייחס אליה.
פוסטים בגוף ראשון זה קל, טריוויאלי כמעט, אני [...]

לפני שנה עברית אחת (מעוברת) כתבתי את הפוסט הזה, והפניתי בסופו לפוסט של יונית.
מוזר, אבל היתה לי אז תחושה שהמלים החריפות ההן של יונית יכולות לשנות מציאות.
הבוקר רציתי לקנות כלכליסט, רציתי לכתוב שחיפשתי בעיתון משהו של יונית. רציתי לכתוב משהו על זה שאפילו היא כבר לא כותבת שום דבר היום. אבל בבוקר הרידר בישר לי [...]