תודעה כוזבת

בין מגשים עמוסים במאפים ממולאי גבינות ובשר, וקצ לפני שמגוון שיפודים מוצלחים התחילו לצאת מהמטבח אפשר היה למצוא על השולחנות גם צלחות שכאלה
מדובר, ואפשר לראות כבר בתמונה, באחד הניסיונות העלובים ביותר שאפשר להעלות על הדעת ליצור פלאפל. הטחינה של גרגרי החומוס אלימה הרבה יותר מהדרוש, וכל כדור כזה במקום להתפצפץ כראוי בנגיסה נמרח בכל [...]

כן, גם לכותרת הזו הייתה משמעות בשבילי אי אז.
לא, אני חושש שלא הובנתי.
זה לא שחסרים מקרים קיצוניים במיוחד של ג'יבריש מדעי מיותר. נהפוך הוא, יש מי שיטען שזה חלק הכרחי בצירתה של קהילה מדעית. אבל ממש לא לזה התכוונתי.
הכנס שאני פוקד עכשיו הוא של תחום כל כך מצומצם, שלא לומר איזוטרי, עד שעל אף היותו [...]

סוג של תגובה מאוחרת לפוסט הזה של הכלכלן המתוסכל.
פעם הדברים היו אחרים.
פעם אנשים היו מוחאים כפיים כשמטוס היה נוחת. אם הוא היה נוחת בארץ הם אפילו היו פוצחים בשירה. פעם טיסה היתה ארוע חריג. משפחות היו מתארגנות לקראת טיול בחוצלארץ כאילו מדובר במבצע צבאי. אבות בכירים במילואים היו משרטטים מסלולי ניווט על מפות שעברו מיד [...]

בעוד ההתלבטות בשאלה אם מדובר בהתניה תרבותית או לא ממשיכה להתנהל בתוכי, ומבלי לגרוע דבר חשיבותה, רציתי רק לציין שהעיר הזו (ציריך) יפה במידה מדאיגה, וגם שיש ברבורים בנהר (דווקא עכשיו כשיצאתי לסיבוב קצר הייתי חייב לטעון את הטלפון, אבל אולי עוד יעלו כאן כמה תמונות).

פעם, קצת אחרי תחילת השרות הצבאי שלי, היתה לצירוף האותיות התמוה שבכותרת הפוסט הזה משמעות (אני מקווה ומאמין שאני לא חושף בכך סודות מדינה). עצם ההיכרות איתם וההבנה של המשמעות שלהם במערכת המחשוב שעליה למדתי לעבוד אז, היה בהם להעיד על רמה כזו או אחרת, גבוהה למדי, של מקצועיות.
לילה אחד, במהלך משמרת ארוכה של סיור [...]

בילדותי, אני זוכר, כמעט לכל נסיעה לאירופה, ובעיקר לחזרה לארץ התלוותה האמירה "האנטישמים\נאצים האלה, יימח שמם, לא מגיעה להם ארץ כל כך יפה". אמירה שלוותה על פי רוב באנחה מיואשת.
היום, כשהמטוס נשא אותי מעל היער השחור, מגרמניה לשוויץ, נעצתי מבט מהופנט בנוף שבחוץ. כשהנמכנו לקראת נחיתה והפרטים נעשו ברורים יותר אפשר היה לראות עיירות ציוריות [...]

מישהו באמת חושב שהחלפה של פונטים וגדלים בכל שורה
שימוש בצבעים צעקניים שלא משתלבים אחד עם השני
שבירת שורות במקומות שאין
בהם שום הגיון
ובאופן כללי עיצוב שנראה כמו התרגיל הראשון של סבתא שלי בכתיבת ברכות בוורד
זה מה שישכנע אותי להקליק על הלינקים שלו
באמת?!

מוקדם יותר היום ניצלתי את הפסקת הצהריים הארוכה כדי לחפש משהו שהייתי צריך לקנות כאן. יש לעיר הקטנה שבה נערך הכנס מערכת נוחה ומוצלחת למדי של רכבות קלות, ארבעה קווים בסך הכל שנפגשים במרכז העיר ומתפצלים כל אחד לדרכו. כיוון שלא הייתי בטוח אם מותר לי להחליף קו ולהמשיך להשתמש באותו כרטיס וכיוון שלא רציתי [...]

לא חשבתי שזה יקרה לי. בסך הכל כנס קטן וחביב, עיירה נעימה עם מרכז עתיק יפה, מלון נוח על חשבון המארחים. לא חשבתי שהעניין הגרמני יעסיק אותי בכלל.
כבר הייתי כאן פעם, בגרמניה, לפני שמונה עשרה שנים, כמה חודשים אחרי שנפלה החומה, כמה ימים לפני האיחוד הרשמי. אולי הייתי צעיר מידי אז, אולי שטוף קצת יותר [...]

אלעד-וו כתב תגובה משועשעת לפוסט שלי בדבר יומן מעקב אחרי כאבים שינוהל דריך טוויטר
וואו, זה רעיון מעולה. טוויטר לכאבים. טוויטר גריאטרי. הכי מצחיק. חלומו הורוד של כל זקן היפוכונדר. הוא יכול לטווטר את הכאבים שלו לבנים, לנכדים, לשכנה חיה, לרופא, לכל העולם. קורע.

ואני בתגובה עניתי לו
אני ממש לא בטוח שאין לך פה סטארט-אפ.

מאז המשכתי להפוך [...]