תודעה כוזבת

(הפוסט הזה פורסם במקור כאן, אבל בגלל כל מיני צרות וורדפרס יצא שהוא אינו כולל את שלל הקליפים מיוטיוב שאמורים היו ללוות אותו – הנה גירסא מלאה לשרותכם).
אני זוכר את הפעם הראשונה בה שמעתי את "עזרה בדרך".
לא, לא, לא, שקר. אני לא באמת זוכר את הפעם הראשונה. אני זוכר פעם אחרת. אני זוכר את [...]

הוא היה מאלה המתעמקים, המבינים בניירות-ערך ובמניות. מובן שאין אף אדם המבין בדברים האלה באמת, אבל נראה היה שמר דרלינג כמעט מבין ממש; לא-פעם היה אומר שהמניות עלו וניירות הערך ירדו במין נימה כזאת שהיה בה כדי לשכנע כל אישה שתרחש לו כבוד.

מתוך פיטר פאן\ג'יימס מתיו ברי, תרגום:אבירמה גולן
וזה עוד הרבה לפני המסחר המופרך בנגזרים [...]

(זהירות – פוסט על משחקי תפקידים)
אחד המושגים הבעייתיים ביותר שהציגה המהדורה הראשונה של Dungeons and Dragons לדורות של שחקני תפקידים היה זה של נקודות הפגיעה (נק"פ או hit points) המשאב היקר ביותר של כל דמות, מדד לעוצמת החיות שלה, ליכולתה להמשיך ולתפקד במשחק. הבעיה של נקודות הפגיעה מתעוררת במלוא עוצמתה רק בשלבים מתקדמים יחסית של [...]

רק אחרי שגמרתי לקרוא את המאמר המרתק הזה בסלון על שתי סדרות נעורים חדשות (90210 ו-Privileged) ואחת שזה עתה חזרה לעונה שנייה (Gossip Girl או "אחת שיודעת" בתרגום מוצלח למדי) שמתי לב שהוא נכתב על-ידי מבקרת הטלוויזיה הקבועה של סלון, Heather Havrilesky, עובדה משעשעת משהו בהתחשב בכך שלכל אורך הקריאה ניקרה במוחי השוואה מתבקשת לסדרת [...]

אף פעם לא הצלחתי להסתדר עם הרטוריקה הזועמת של ולדי, כך שלא ממש עקבתי אחרי הבלוג שלו, ולא שמתי לב לעובדה שקצב העדכונים שלו ירד, עד שגיליתי את הודעת הפרישה הסופית שלו היום דרך הפריטים המשותפים של נדב. אני יכול להבין את המניעים לפרישה, אבל מה שתפס את תשומת לבי היה דווקא התגובה הקצרה הזו [...]

מסתבר שאנשי הקמפיין הלא רשמי של דב חנין התחילו לאחרונה במסע SEO שמטרתו להוביל את אתר עיר לכולנו למקום גבוה ככל האפשר בתוצאות החיפוש של תל אביב בגוגל.
הצעד הזה הוא בעייתי מאוד כפי שמלמדות תגובות של כמה אנשים, לרבות כאלה שהצהירו ברשת על תמיכתם בחנין. שוקי נחלץ להסביר את הצעד הזה ולדון ברעיון שמאחוריו
זו, אגב, [...]

יונית כתבה פוסט קצר וקולע בעניין וול סטריט, קולע הרבה יותר, לטעמי כהדיוט, מתילי פרשנויות והסברים שיטענו להסבר מלומד. בכל מקרה, הפוסט הזה ואירועי השבוע האחרון מחזירים אותי הרבה שנים לאחור, לרגע שכבר הזכרתי בעבר, ולתחושה האישית שלי מאז.

נו, טוב, זמן הוא משאב נדיר לאחרונה, בין השאר כיוון שהדבר האחרון שאדם רוצה לגלות שבועיים לפני מועד הגשת הדוקטורט שלו הוא את פרויקט אוילר – מאגר מתפתח של 208 (נכון לרגע זה) אתגרים מתמטיים\תכנותיים. כן, זה בהחלט יכול להיות ממכר. בינתיים אני משתדל לא לשקוע בו יותר מידי, אבל נראה לי שבקרוב אחזור. נכון [...]

ממש עכשיו מתנהל אצל ההם פרויקט חדש ומעניין: כיצד הרסה הספרות את חיי.
בעודי מתלבט איך והאם להשתתף בפרויקט עלה בדעתי שחייב להיות מושג לתיאור ההכרה המודחקת אך הבלתי מעורערת שלעולם כבר לא באמת תקרא את יוליסס.
* התלבטתי בין זה לבין ליאופולד גלום, אבל נראה לי שהבלוז מתאים יותר לקורא העברי וה-gloom לקורא האנגלי, לא?

עוד פוסט אורח לפרויקט מהרעים, פורסם במקור אצל מרמיט ב"סוכן זוטר, מקסימום לבלר" כאן.
אפרופו ענייני הריאליטי בפוסט הזה, מצאתי אצל ולווט את הלינק הזה לראיון עם גבעון שניר,
"מבעלי חברת "ריאליטי?" שמפיקה בעבור זכיינית ערוץ 2 רשת את [זבלון הריאליטי הבא שעומד לשטוף את מסכינו ומוחותינו]."
עוד לא קראתי, אז לא אחווה דעה על מר שניר של [...]