ארכיון מחבר: אורי בר-און

תסריטאי ובמאי

הגבר הישראלי בקולנוע של אורי זוהר ושלי

הערב ב- 20:35 ישודר פעם נוספת הסרט "10% ילדה שלי" בערוץ יס קולנוע ישראלי. אתמול שודר שם סרטו של אורי זוהר, "שלושה ימים וילד", שאני מאוד אוהב. למרות שאפשר לראות את הדמיון בין מערכות היחסים בסרטים, הרי שמעולם לא חשבתי על הדמיון הזה. לפני מספר שבועות קיבלתי במייל מהסטודנטית המקסימה גל זיידמן, עבודה שהיא כתבה [...]

אז את מתכננת להרוג גם אותי?

כשאני כותב סרט, אני כותב גם את כל המסביב. את כל מה שלא יראו בסרט, אבל חשוב מאוד שאני והשחקנים נדע כשאנחנו מצלמים את הסרט. זהו קטע מהסיפור השלם שעומד מאחורי הסרט "10% ילדה שלי", ורובו לא מופיע בסרט עצמו. בקטע מתוארת הפגישה הראשונה של ניקו ושל אמא של פראני, שבה גם לניק קייב היה [...]

האם יש מוסר בדוקומנטרי?

התבקשתי על-ידי הבמאי דן גבע, לכתוב על הבעיות המוסריות שעלו בזמן שעבדתי על הסרט הדוקומנטרי "המלך לאטי הראשון", עבור כתב העת "תקריב", וזה מה שיצא: בעבודתי על המלך לאטי הראשון (2008) התקשיתי לענות על שאלות מוסר בסיסיות. הסרט עוסק במשפחה שחיה בישראל: אבא – דיוף, הגיע לישראל מסנגל לפני 17 שנים כעובד זר; אמא – [...]

10% ילדה שלי הסרט המלא לצפייה ישירה

10% my child from uri bar-on on Vimeo. הבלוג היה חולה בתקופה הסוערת של הפצת הסרט, ולכן אי-אפשר למצוא כאן פוסטים העוסקים בכך. אני מבטיח שבקרוב אכתוב פוסט שיעסוק בהרחבה בתהליך הפצת סרט ישראלי. בינתיים, מי שמתעניין באיך הופץ הסרט מוזמן, להסתכל בדף הפיסבוק של הסרט, ומי שרוצה לראות ביקורות ופרטים נוספים מוזמן לעשות זאת [...]

אז מה הסיפור עם הקיפוד?

בשנת 2011 החלטנו, כמה חברים שעוסקים בקולנוע, שהגיע הזמן להקים מקום שיהיה נקודת מפגש בין הקולנוע הישראלי לקהל באווירה חברתית ולא מסחרית. הרעיון היה להקים מקום עם ספות, בירה ואיכות הקרנה מעולה שבו נקיים הקרנות, מפגשים עם יוצרים וגם פיתוח של סרטים – אודישנים, הקרנות ראפקאטים, וכו'. כדי להתחיל לעבוד על הפרויקט השתתפתי בחממה מיזמים [...]

סיפור לשנה החדשה

אחרי לא מעט זמן שהבלוג היה חולה, הנה הוא חוזר. סיפור לשנה החדשה. לפני משהו כמו 5 שנים, הסתובבתי בלילה בפלורנטין. קבעתי עם מישהו שהיה אחראי על מחסן דגלים של הפועל, והוא הבטיח להלוות לי כמה דגלים אדומים בשביל הסרט שלי. חיכיתי לו די הרבה והוא לא ממש הגיע ובינתיים נתקלתי בזוג זרוקים, שישבו על [...]

17.7.2014- ניל יאנג נגד 10% ילדה שלי

אוגוסט 1995- הגוף שלי תקוע אי-שם בערבות שיבטה בתוך עננת הבאסה שנקראת צבא, אבל הלב שלי נמצא בקיסריה. ניל יאנג, אחד המוסיקאים שאני הכי אוהב, מופיע שם, ואני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה שניל יאנג מופיע קרוב אלי, לא משנה מה, אני אהיה שם. ברגע שבו מודיעים שניל יאנג יופיע בישראל, אני לא מחכה וקונה 2 [...]

במובן מסוים אני בדואי- שיחה עם עמי ליבנה במאי הסרט שרקייה

מתוך הביקורת של אורי קליין, מבקר הקולנוע של "הארץ" על סרטו של עמי ליבנה, שרקייה:  "שרקייה", וזה נדיר ומרשים במיוחד כאשר מדובר בסרט ראשון של יוצר שהיה אלמוני מבחינתי עד כה, מונע על ידי חזון קולנועי אמנותי שהממד החזותי ממלא בו תפקיד מרכזי. זהו חזון שניכרים בו תבונה, משמעת, הכרה עמוקה של מהות האמנות שבה [...]

הקיפוד מתחיל לעבוד

עברה יותר משנה מאז שחשפנו את רעיון ה"קיפוד" בערב ההשקות של מזא"ה 9. הפרויקט צובר תומכים רבים אך טרם מצאנו מקום קבוע עבורו. אנחנו מאמינים שיותר טוב לעשות מלהמתין ולכן בינתיים נקיים הקרנות ואירועים במקומות שונים שמטרתם לחבר את הקולנוע הישראלי לקהל. אנחנו נתחיל כבר ביום שלישי הקרוב – 12.11 בהקרנה של הסרט "פרדייז קרוז" [...]

מחווה ליוסף כרמון

כשהתחלתי לעבוד על "שיר אהבה אחר" אמרו לי כמה מחברי הפסימיסטים- "פשוט רד מזה, אתה בחיים לא תמצא שחקנים מבוגרים שיסכימו להתפשט מול המצלמה", אבל אני האמנתי שבסוף אגיע לאנשים הנכונים. אחרי חיפוש ארוך, פנייה בערך לכל שחקן ושחקנית מעל גיל 70, טריקות טלפון ואמירות כמו "תפסיק להטריד אותי", סוכנת שחקנים שצחקה לי בפנים ואמרה [...]