ארכיון קטגוריה: יום בחיים- על תרבות וקולנוע

מציטוטי הפנר אפשר ללמוד

רציתי לכתוב שאברהם הפנר הוא הסופר שעושה את הקולנוע שאני הכי אוהב והקולנוען שעושה את הספרות שאני הכי אוהב, אבל חיפוש בגוגל אחר הביטוי "הסופר והקולנוען", (זה תמיד, משום מה, הסופר והקולנוען ולא הקולנוען והסופר), הציף אל פני השטח גם את אפריים קישון. אז אני מסייג, יש ביניהם תחרות במשבצת של הסופר שעושה קולנוע, אבל [...]

כרוניקה של משבר- על סרטו של עמוס קולק

איכשהו יצא שהייתי אתמול בערב ירוד, ואני דווקא מאוד אוהב חורף. סימסתי לחבר השתייה החדש שלי ושאלתי אם הוא מכיר מקומות שמחים? הוא היה עייף מדי, אז ראיתי את הסרט האוטו-דוקומנטרי (מעניין למה לא קוראים לסרטים אוטוביוגרפים ככה?) של עמוס קולק- "כרוניקה של משבר"- שהתיישב בול על המצב רוח שלי. זה סרט שרץ על שלושה [...]

קצת תרבות בהפוגה שבין הצילומים

1. באוגוסט סיימנו סשן צילומים ארוך ומהנה של "10% ילדה שלי". 2. ראיתי את "ג'ו+בל" ומאוד אהבתי. בקרוב בבלוג שיחה עם יוצרת הסרט רוני קידר, ועד אז המלצה חמה ללכת ולראות. כמעט באותו הקשר, בשנה האחרונה יצא לי לצפות רק בשני קטעים מתוך "טלסינמה"-תוכנית הקולנוע של ערוץ 1. בשתי הצפיות נתקלתי  בראיונות מביכים מאוד של [...]

4 דברים מחורף תל-אביבי

הספר של קובי ניב "עבר שחור עתיד ורוד" על "ללכת על המיים" של איתן פוקס וגל אוחובסקי מצוין וראוי מאוד לקריאה לכל מי שמתעניין בתסריט קולנועי. למרות הוולגריות שלו, מצליח קובי ניב לחדור למעמקי התסריט הזה ולצוד מתוכו את הדברים שפוקס ואוחובסקי לא ממש חשבו עליהם, וגם את הדברים שהם כן חשבו עליהם אבל 90% [...]

לא רק קישלובסקי, ויידה ופולנסקי

אנחנו, בישראל, מאוד גאים בגל ההצלחות של הקולנוע הישראלי בעולם ושומעים מעט מדי על ההצלחה של סרטים ממדינות אחרות שאינן מהמרכז הקולנועי. כשמזכירים "קולנוע פולני" לחובב הסרטים הממוצע הוא מייד יזכר בקולנוענים הגדולים של פולין, שפרצו דרך בארצם ומחוצה לה כבר בשנות ה-60 וה-70- קישלובסקי, ויידה ופולנסקי. אלא שהקולנוע הפולני אינו מורכב רק מקולנוענים ידועים [...]

החיים נסבלים. לפעמים.

ביום שישי בבוקר צפיתי בסרט על ויסלבה שימבורסקה במסגרת פסטיבל אפוס בסינמטק ת"א. לפי ההקרנה הזו, הפסטיבל הזה הוא הצלחה עצומה. אני הצלחתי להשיג כרטיסים רק לקצה שורה 2, האולם היה מלא לחלוטין ומול הקופות השתרך תור של ממתינים. כנראה שיש קהל לסרטי אומנות ובטח לסרט על משוררת כל-כך גדולה. הסרט עצמו היה חוויה אחרת. [...]

לי זה עולה יותר

לכבוד ההרצאה הראשונה שלי בקורס לקולנוע דוקומנטרי במנשר החלטתי להעשיר את הספרייה שלי בעוד ספר מעשי בעברית העוסק בעיקר בפרקטיקות של קולנוע דוקומנטרי. קוראים לספר "אמנות התיעוד החזותי" של אלן רוזנטל והוא ספר סביר, אך פחות טוב מספרים דומים באנגלית דוגמת הספר של רביגר. מצאתי את הספר באתר האינטרנט של חנות הספרים תגא. הם הציעו [...]

לשכנע את אתגר קרת

בהמשך לפוסט הזה, מדובר בעוד פוסט שבו אני משתדל לזכור ולא לשכוח את מה שאני רואה וקורא. מי שמחפש את אתגר קרת שיעבור לסוף הרשימה . עוד שתי שאריות מבתי הקולנוע של פריז, שניהם סרטים מאוד מפורסמים שלא ברור איך פספספתי עד היום: הם יורים גם בסוסים/ סידני פולאק- הסרט הוקרן במסגרת פסטיבל משפחת פונדה [...]

לזכור ולא לשכוח

בחינה של כמות הסרטים הישנים האין-סופית המוקרנת בקולנועים האהובים עלי בפאריז השבוע, מובילה בהכרח למחשבה העצובה שאין ספק שלא אספיק לצפות בכולם. זו אותה מחשבה עצובה שחשבתי כשבגיל 18 קיבלתי בירושה בעודם בחייהם, מסבא וסבתא שלי,  את כל ספרי "עם עובד" לדורותיהם. פתאום התווספו לספרייה שלי עוד כ-500 ספרים שעדיין לא קראתי. זה היה מאוד [...]

דוק-סטאר

רגב קונטס, במאי הסרט המוצלח "החברה הכי גרועה בעולם", פרסם אתמול בפייסבוק את הסטטוס הבא:  "בדוקאביב ניגשו אלי כמה ג'נטלמנים מבוגרים וכמה נשים בשלות וסיפרו לי שהם אהבו את סרטי הדוקומנטרי משנה שעברה והתעניינו לדעת אם יש לי סרט גם השנה. אחת מהן אפילו ביקשה חתימה על הדי וי די. כשהייתי בן 16 רציתי להיות [...]