ילדי בנק הזרע

היום בערב בערוץ 2 יוקרן תחקיר שנעשה על ילדי בנק הזרע, הפרומו לתוכנית כולל ילדים שבוכים ששללו מהם את הזכות להכיר את האבא שלהם וכן גם מוזיקה מפחידה, פנים מטושטשות ומיטב הכותרות הדרמטיות שעורך האפטר הצליח לארגן.
הרגשתי מחויבות לכתוב משהו על זה, כלומר: טרם צפיתי בתחקיר המדהים והמזעזע של ערוץ שתיים אבל בטח אחרי הצפייה בתוכנית אהיה נסערת ומופתעת עולמי יתהפך עלי ואחליט מיד לעשות ילד עם ידידי ההומו הקרוב למקום מגורי.

במילים אחרות ולא בסגי נהור, אני מבטיחה לראות את זה היום ולכתוב משהו כלשהו. זה בטח בעיקר יעצבן אותי- כמו כל תחקיר מזעזע שחושף את "כל האמת על…" שיצא בשנים האחרונות, זה בטח מגמתי, מעצבן ומניפולטיבי אפילו אעיז לשער שמדובר בכלל בתחקיר שמומן ע"י גוף כלשהו שצריך להרויח עוד כסף כלשהו על משהו (הזדמנות מעולה להפנות לפוסט האדיר הזה על כסף ומעמדות).

אני באופן אישי מתכוננת לשורה של שיחות הרגעה עם ההורים בעקבות השטות רייטינג הזו.

כבר הוא עושה נזק, התחקיר המדהים והמזעזע, הנה מתוך פורום אמהות יחידניות מבחירה:

"…בתי ואני נתקלנו בפרומו הזה במקרה, כשראינו את התוכנית "אחד נגד מאה", ושתינו היינו מזועזעות. עד אותו רגע בתי לא העלתה על דעתה שמשפחה חד-הורית זו סיבה לבכי, שזו טרגדיה. מבחינתי, הפרומו הזה הרס חלקה טובה."

נדבר על זה מחר.

ביי

סיכום ביקור בבנק הזרע הפרטי באסותא ראשון

[טוב, זה יצא חתיכת פוסט ארוך ובכלל לא דיברתי על כל הדברים האחרים שאמר הדוקטור, בפוסט הזה ניתן למצוא את הנושאים הבאים: התרשמות כללית, דוקטור רונן, חוות דעת על רשימת התורמים, בירוקרטיות, מחירו של זרע בישראל, וסיכום ומסקנות]

התרשמות כללית

דוקטור יעקב רונןכמה דברים כללים בקשר לבנק הזרע הפרטי בראשון: בנק הזרע הוא חלק מאסותא ראשון, יש לו עוד "סניף" בכפר הירוק, אבל יש לציין שזה לא הבנק עצמו אלא מן שלוחה (אפשר לאסוף משם זרע וכאלה, אבל לא ממש לקבל טיפול- למיטב הבנתי), את בנק הזרע מנהל דר יעקב רונן (כאן בתמונה משמאל, מיד כמה מילים עליו).
המבנה לא הכי מגניב בארץ- כלומר, ביקרתי כבר באסותא ת"א בזכות סבא שלי ושם הרבה הרבה יותר שווה. החדר שבו יושב דר רונן למשל הוא חדרון קטן (ברוחב מיטה ובעומק שתיים) שבכיף היה יכול להיות תפאורה לחדרון של מנתח לשינוי מין בברלין המזרחית- בלי חלונות, שולחן, מיטה, כסאות, בלאגן.

דוקטור רונן

אז כיון שעוד לא היתה לי למעשה שום אינטראקציה רפואית איתו אין לי הרבה מה להגיד עליו ברמה המקצועית, מה שאני כן יכולה זה לספר על ההתרשמות הכללית שלי ממנו, על דברים שאמר ועשה וכו.

אז קודם כל, שנינו איחרנו לפגישה, אני איחרתי הרבה יותר ממנו (זה לא אופייני, היו פקקי גיהנום הודות למועד ישראל כלשהו) הוא התקשר אלי לנייד כדי להודיע שהוא מאחר. לא המזכירה שלו, לא טלפון ממספר לא מוכר- הוא, מהנייד שלו התקשר אלי ובאופן מאוד לא פורמלי דיווח שהוא מאחר- זה היה מגניב למדי.

שנית- הוא יודע למכור. אני לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל כחלק מההתפכחות שהיתה לי בשנתיים האחרונות אחרי שהבנתי סוף סוף שרפואה קונים בכסף, אני כבר לא כ"כ בטוחה שרופא שיודע למכור זה דבר רע. איש מכירות מודאג גם מהמוניטין שלו ולכן הוא מתחייב על איכות ה"סחורה", נפגש באופן אישי עם כולם וכולן וכמו כל מנהל במגזר הפרטי- מודאג מהתדמית של העסק שלו ובעיקר מאחוזי ההצלחה- זה לא דבר שאפשר להגיד על בנקי הזרע הציבוריים בבתי החולים.

החסרון של יכולת המכירה שלו, ושל נקודת המוצא העסקית הוא שעל הדרך ובלי להזכיר שמות הוא משתמש בדוגמאות מהמגזר הציבורי ועל גבן מבסס את מעמדו- לא הכי אסתטי.

דבר שמאוד הגניב אותי- אבל זו רק אני- הוא שתו"כ הפגישה הוא שלח לי את רשימת התורמים ומסמכים נוספים מהאייפון שלו למייל שלי- זה הכי מגניב בעיניי.

רשימת התורמים

אז אותה רשימת תורמים שקיבלתי במייל תו"כ הפגישה היא קובץ וורד עשיר. בתחילתו יש את כל המועמדים בגריד שכולל:

  • מס' סידורי
  • מוצא אם \ אב
  • גובה
  • משקל
  • צבע שיער
  • צבע עיניים
  • גוון עור
  • תואר אקדמי
  • עיסוק
  • תחביבים \ פעילויות

אחרי שנגמרת הטבלה יש עמוד על כל תורם ובו יש עוד פרטים שכוללים בין היתר גם חוות דעת הצוות (לא מעניין כמו שזה נשמע), רקע רפואי ופירוט מקצועותיהם של ההורים (מה שמאפשר להחזיר תשובה על השאלה הנצחית שהורים שואלים: "ומה עושים ההורים שלו?").

זה נחמד מאוד, רמת הפירוט וככה, ובעיקר אני רואה איך להרבה בנות זה יתרון בולט על פני שאר הבנקים. מה גם שהם מצהירים שהם לוקחים רק תורמים אקדמאים וחתיכים, בחיי! ככה כתוב באתר: "גברים יפיםאנו קובעים רף גבוה למראה החיצוני של התורמים".

בעיקר יש הרבה תורמים לבחור מהם, כמה עשרות, שזה דבר שאי אפשר להגיד על אף בנק אחר שנתקלתי בו.

פרקטיקה, בירוקטיה ודור ישרים

מתוך הרשימה הזו בוחרים שישה תורמים ואתם מתקשרים לגברת הנחמדה. הגברת הנחמדה מחזירה תשובות לגביהם- אם הם פנוים ומתי וכך אפשר לתאם "איסוף זרע" להזרעה במקום שבו מטופלים. (מבטיחה בקרוב לכתוב פוסט שמסביר גם את העניין הזה, מה ההבדל בין בנק זרע ל"מקום שבו מטופלים" וככה- אבל בחיי שאין לי כוח להרחיב על זה בול עכשיו).

יש כל מיני ניירות שצריך לחתום עליהם, דברים סטנדרטיים: אם תצא לך מפלצת את לא יכולה להאשים אותנו, אין לילד העתידי שלך שום תביעה כלפינו, בכלל לא בטוח שתכנסי להריון- כאלה. יש נייר חשוב שצריך לזכור והוא "אישור להוצאת זרע"- אם הוא לא חתום בידי מרפאה שמאושרת לבצע הזרעות המכון לא יכול לתת לי להוציא זרע.

במקרה שלי וכיון שאני תפלצת שמחזיקה אחר כבוד שתי נשאויות לשתי מחלות גנטיות עלי לבדוק את התורמים לנשאות למחלות האלה- בשביל זה המציאו את המודל שנקרא "דור ישרים":

מודל "דור ישרים" למיגור מוטציות העתיד

אז קראתי קצת ובמקור "דור ישרים" זה בכלל מן עמותה כזו ללא מטרות רווח שהוקמה כדי לעזור לבחורים ובחורות דוסים (ואשכנזים) להביא ילדים לעולם ללא מוטציות גנטיות שנפוצות אצל שכמותם (סיסטיק פיברוזיס, טיי-זקס, מחלקת קנוואן ואנמיה ע"ש פנקוני). מה הקטע שלהם? אז אני, כבחורה כשרה לפני שידוך, יכולה ללכת ולהפקיד שם את הדיאנאיי שלי ואז לפני שאני משתדכת לבחור אשלח לו את הקוד שלי ושם יעשו בדיקת התאמה (אם גם הוא בבנק). או כמו שהם מסבירים את זה:

"דור ישרים יספק הערכה להתאמה גנטית בין כל שני אנשים שנבדקו במסגרת התוכנית. ההתאמה מתייחסת רק למחלות ששני בני הזוג נבדקו לגביהן. כאמור – מצבו הגנטי של נבדק אחד לא יחשף בשום תנאי. ניתן לארגן מבצעים במוסדות חינוך, בהם ייבדקו כלהתלמידים המעוניינים. תוצאות הבדיקה מוכנות בתום 20 עד 25 ימי עבודה מתאריך הבדיקה (להוציא ימי חג ופגרה; במסגרת מבצעים הנערכים במוסדות חינוך – בתום כתשעים ימי עבודה). במקרים דחופים ניתן לקבל תוצאה תוך שבועיים. הבדיקות הגנטיות נעשות במעבדות גנטיות מוסמכות (ולא במקום שבו ניטל הדם לבדיקה)."

באסותא אימצו את המודל הזה, אבל למרבה הצער בניגוד לעמדות של של העמותה הזו הם בחרו במודל הזה רק כדי שיוכלו להרויח עוד כמה לירות במסווה של הוגנות. כשאני אבחר תורם אצטרך לשאת בעולות (עוד רגע) שכוללות עלות כללית לבדיקה (הפקת דיאנאיי אומשהו) בדיקת כל אחת מהנשאויות שלי + שכר לגנטיקאית (שהיא גורם לא משוחד). הטענה שלהם היא שהם לא רוצים לדעת את התשובות ובכך להשפיע על הבחירות של הנתרמות (בתחת שלי).
התשובות שאני אקבל הן אם אני והתורם מתאימים גנטית או לא, אם במקרה מישהי אחרת בבנק כבר באה עם נשאויות דומות לשלי ובדקה תורם כלשהו זה לא עוזר לי בכלום. כן, נכון. בכלום. "אנחנו בודקים התאמה גנטית ולא נשאויות" – ערימה של בולשיט חומרני במסווה של אמינות והוגנות- אם תשאלו אותי. ותיכף תבינו למה:

אז כמה זה עולה

הזרע

יוצא 1200 ש"ח לפי הפירוט הבא:

  • מנת זרע: 900 ש"ח
  • "הפשרה והשבחה" או איך שלא קוראים לזה- בעבר אפשר היה לעשות את זה במקום שבו מוזרעים- היום כבר חובה לעשות את זה שם כי הם "לא סומכים על אף מעבדה אחרת" או משהו: 300 ש"ח

אני רק מזכירה שהממוצע הכללי של נסיונות לכניסה להריון (לא בהזרעות- בגדול) עד להריון הוא 6, הממ… אנחנו מדברים על 7200 ש"ח לפני שבכלל התחלנו לזוז, אה ובגלל שאני צריכה לבדוק גנטית את התורם ולא הייתי רוצה לבזבז את כל הכסף של הבדיקות פעמיים (כי פתאום נגמר הזרע או משהו) בטח עדיף שאקנה עשר מנות.

הבדיקות הגנטיות, דור ישרים, פר תורם

  • עלות כללית של "הפקת דיאנאיי" או שקר כלשהו – 1200 ש"ח
  • בדיקת מחלה אחת – 400 ש"ח
  • חווד גנטיקאית – 500 ש"ח

במקרה שלי והודות להיותי נשאית של שתי מחלות זה יוצא 2500 ש"ח לכל תורם שברצוני לבדוק- שיכול לצאת נשא, להאזל מהבנק בינתיים או וואטאבר ואז אאלץ לבדוק עוד אחד. יש!

עוד הוצאות לבחירתי

  • אפשר לעשות את ההזרעה אצלם- 500 ש"ח
  • אפשר לעשות את "ההכנה" (מעקב זקיקים וכל זה) אצלם חושבת שזה היה סביב 800 ש"ח- לא בטוחה.

סיכום ומסקנות

אנחנו נלך על זה, כלומר, נקנה שם זרע. יש כמה תורמים חמודים לאללה בקטלוג ובעיקר כי אין לנו הרבה ברירה- אנחנו חייבות לבדוק אותם למחלות הגנטיות שלי. נגייס כסף מההורים ונקווה לטוב עם מספר הנסיונות.

עדכון זמני: בנק הזרע באיכילוב והבנק הפרטי

עדכון זמני בשתי הגזרות הרלוונטיות-

איכילוב

דוקטור סטאדלי חזר אלי, כלומר- אני התקשרתי אליו להזכיר לו מי אני ובמה מדובר והוא חזר אלי עם תשובה: "נמצא לך תורם תבואי עוד חודש".
משפט כל כך קצר ובו כל כך הרבה משמעויות נסתרות, ולכן אפרש; כנראה שיש תורמים חדשים שנכנסים לבנק (כבר הסברתי על תופעת הגאות והשפל במספר התורמים? על הזמן שלוקח להכניס תורם חדש לבנק? כנראה שלא, בהזדמנות אסביר) והוא יבדוק אחד מהם לשתי הנשאויות שלי- המשמעות של דבריו היא שאין לי שום זכות בחירה או השפעה על התורם, יהיה תורם אחד שנבדק והוא יהיה התורם שלי.

עכשיו, זה נחמד מצידו שהוא ככה בודק תורם לשתי מחלות גנטיות ואני יודעת שזה "יורד מהכיס שלו"- אבל אני חושבת שצריכה להיות לי זכות בחירה כלשהיא- לכן קבעתי תור בבנק הזרע הפרטי:

בנק הזרע הפרטי

קבעתי תור, פרקטיקלי מהיום להיום. כלומר, ליום שני. ממצאים שנתגלו בשיחת הטלפון:

  1. הם יודעים לשלוח אימייל
  2. אני אשא בהוצאות הכספיות הכרוכות בבדיקת התורם לנשאויות שלי
  3. פגישה ראשונית שם עולה 600 ש"ח
  4. הבנק נמצא בראשון לציון
  5. למיטב זכרונה של הגברת הנחמדה- איכילוב לא מוכן לקבל זרע מבחוץ

מסקנות ודרך פעולה

קבעתי פגישה נוספת עם דוקטור סטאדלי, היא תקיים בתחילת מאי- בפגישה אנסה לשכנע אותו שזכותי לרצות להביא זרע מבחוץ אם אין לו שום דרך להציע לי בחירה. אם האגדות לגביו נכונות- הוא בטח לא יסכים. אם הוא לא יסכים אאלץ לפתוח מחדש תיק במקום אחר שכן מסכים לקבל זרע מבחוץ. השמועות מצביעות לעבר ביילינסון ותל השומר- כשיהיו לי תשובות יותר מדויקות אעדכן את הפוסט הזה.

בפרק הבא: סיכום הפגישה עם דר' גונן מבנק הזרע הפרטי בראשון

קצת על בחירת זרע או בחירת תורם

עדכונים:

אז עבר עוד חודש ובו לא התקדמתי בכלל.
בתחילה השבוע הבא ודאי אתקשר לדוקטור סטאדלי כדי לראות אם חשב על פתרון טוב, למרות שכנראה נלך על הבנק הפרטי לצרכי זרע.

ובכלל,
אולי יותר עדיף בנק פרטי שכך הפעם הילד/ה לא י/תהיה אח/ות של כל הילדים האחרים באיזור שנולדו מתרומת זרע.
מה שגורם לי לרצות לכתוב קצת על בחירת זרע.

בחירת תורם זרע

בתהליך בחירת הזרע גיליתי שאפילו אני, שמעולם לא ידעתי מה המוצא שלי או בניסוח עממי יותר "מאיזה עדה אני", יכולה להפוך בן לילה להיטלר קטן- "בשם המדע".
התחלתי לחקור כל מיני אנשים על מוצאם. וניסחתי מיני אמיתות כמו "עיראקים הם מצויינים, מלבד הרגישות לאינסולין" או "רק לא אשכנזי טהור" וגם "לטורקים יש גולגולת משונה".

אז המציאות, שלא כמו בסרטים אמריקאים*** היא שונה. אין הרבה אופציות. כלומר, בטח שיש אבל זה עולה כסף.
אז אחרי שסיימתי לנסח את תורת הגזע מחדש והגענו לבנק הזרע (בפעם הקודמת זה היה תל-השומר) גילינו שהמצאי רחוק מלהיות רב או מגוון, למעשה בסיבוב שנגמר בהריון שנגמר בבן שלי (המהמם) היו רק שני תורמים אפשריים בבנק, הבחירה היתה בין אוקראינה לבלה-רוסיה או משהו.

שאלו אותי הרבה פעמים אם אני לא מפחדת מהזהות של התורם ואם לא הייתי מעדיפה לראות מי זה, אז בטח שאני מפחדת, אני מפחדת ממחלות נפש (לא בודקים) מנטייה להתמכרות, לאלימות ומסט שלם של דברים שלא מוכח לגמרי אם הם תורשתיים או סביבתיים. למרות כל זאת- אני מעדיפה את העדר המידע על פני קיומו, כלומר- לא העדר מוחלט אבל אני יותר אוהבת אותם (את התורמים) כמספרים סידוריים על דף.

בכלל, כל העניין הזה מריח מבעיות אתיות: כמה מותר להתערב? הרי אם כבר יש לי בחירה אז למה על הדרך לא לתקן את הנטיה המשפחתית שלי לקוצר רואי ולשיניים עקומות? יהיה מגניב לפרגן לרך הילוד בכמה סנטימטרים ספייר, אם זו תהיה ילדה- אולי כדאי לחשוב על כל העניין של שֹיעור יתר. מחלות גנטיות? לגיטימי. בשם המחלות הגנטיות- מוצא מעורב- גם לגיטימי באופן כלשהו. אז איפה עובר הקו?

הרי אנחנו לא מתאהבים במי שמשלים אותנו גנטית- להיפך- הרבה פעמים אנחנו מתאהבים באנשים עם מגרעות כמו שלנו (במקרה שלי- קוצר רואי) אז כמה משונה זה להתערב במהלך הטבעי של הדברים ולייצר ילד יותר "איכותי" מהוריו.
מה בדיוק טבעי בלהכנס להריון בבית חולים מזרע של מישהו שלא מכירים? זו כבר שאלה למועד אחר.

בקיצור, אם שואלים אותי, התורם שלי צריך להיות רק בריא (כלומר- לא נשא של מחלות שאני נשאית שלהן) ואם על הדרך הוא גבוה (זה רק כדי שהתינוק לא ייצא נורא שונה מאח שלו) ולא לגמרי אשכנזי- מה טוב!

*** הנה דוגמא לסרט אמריקאי ובו תורמים רבים

סיכום שיחת טלפון עם בנק הזרע הפרטי

ובכן, זה עתה שוחחתי עם בנק הזרע הפרטי ברמת השרון, קרואים לו קר-מד או קייר-מד, הם לא בטוחים בזה בעצמם לפי האתר שלהם.

ואם כבר האתר שלהם אז הוא די מעפן, אבל נו, איזה אתר טוב יש בתחום הרפואה?

מסקנה עיקרית מהשיחה: כסף פותר כל דבר

מהלך השיחה

התקשרתי והצגתי את עצמי, כבר במשפט השני אמרתי שאני פונה אליהם רק כי אני נשאית של שתי המחלות הגנטיות שהוזכרו לעיל. האישה היתה מאוד נחמדה ושאלה אם לקבוע לי תור. בנוסף לבדיקות (הרבות) שכבר עשיתי, עלי לעשות כעת בדיקות לשילוש הקדוש: עגבת, צהבת, אדמת. סיכמנו שאעשה את הבדיקות האלה ואז אתקשר לקבוע תור.

אפרופו תור- את התור לאיכילוב קבעתי כמעט ארבעה חודשים מראש, את התור אצלם אפשר לקבוע לשבוע הבא, מחירו של תור שתכליתו "פגישת הכרות" או "פתיחת תיק" הוא 600 ש"ח.

עוד עלו בשיחה הנושאים הבאים:

מספר התורמים

בהריון הקודם בהזרעה האחרונה שהיתה בערך עשירית במספר (שהניבה את הבן הנפלא והבר קיימא שלי, שלא אני ילדתי) נאלצנו לבחור מתוך שני תורמים שהיו בבנק, כן, שני תורמים. יש מצבים כאלה בבנקי זרע, מצבי שפל שבהם תורמים רבים יצאו מהבריכה בשל הצלחות רבות (יש להם מספר מסוים של הריונות שמותר להם בכל תורם) ותורמים חדשים טרם סיימו את תהליכי הסינון והבדיקות השונות.
אז בבנק הפרטי זה לא קורה, יש בכל זמן נתון עשרות תורמים.

הבדיקות הגנטיות

אין שום בעיה, נבחר לי תורם שיצא שלילי להכל. כך אמרה האישה החביבה. משמעות? כנראה שכל תורם נבדק לשלל מחלות גנטיות שזה הליך יקר שמסביר את הסעיף הבא.

כסף

אז בניגוד לשני בנקי הזרע שבהם ביקרתי ששם כל מנה עולה בין 300 ל-350 ש"ח וכוללת בעצם את התהליך הנפלא של הפשרה והשבחה או משהו בבנק הזרע הפרטי זה עולה 600 ש"ח למנה ולא כולל את ההשבחה שמתומחרת ב- 300 ש"ח נוספים. אפשר גם לקחת את הזרע למקום שבו עושים את התהליך ולהשביח אותו שם. אבל הי! הם בודקים את כולם לכל המחלות הגנטיות או משהו.
אם ארצה לעשות את כל התהליך אצלם ולא רק לקנות זרע אז כל חודש צריך לעלות בערך 3000 ש"ח, שזה כולל את מעקב הביוץ, הזרע, ההשבחה וההזרעה.

מה עוד?

זהו בינתיים.

הטבע אומר לי לוותר

לפני שפותחים תיק בכל בנק זרע שהוא יש לעשות די הרבה בדיקות, דם, פאפ, בדיקות גנטיות, איידס…

בבדיקות הדם נתגלתה אצלי תת פעילות של בלוטת התריס שביאסה אותי והלחיצה קצת (נו, הם הרי מיד מניחים שהכל סרטן ורק אח"כ מתפנים לנסות עוד היפותזות) אבל מסתבר שזו שטות גמורה מול העובדה שאני נשאית של שתי מחלות גנטיות; האחת נפוצה למדי וגם מחרידה ונוראית ושמה SMA, מתים ממנה די מהר (עד גיל שנתיים, תלוי בסוג) והיא שייכת למשפחת המחלות הנוראיות עם הניוון שרירים, השניה היא  Alpha 1-antitrypsin deficiency וממה שהבנתי אפשר לחיות איתה אבל צריך לשריין כבד או ריאות להשתלה באיזור גיל 30.

אז לפגישה הראשונה עם מנהל מחלקת פריון באיכילוב (שיקרא מהיום "המרביע" או "דוקטור סטאדלי" תלוי במצב הרוח) הגעתי כשכל הבדיקות מאחורי וקקי בידיי.

הוא אמר שבכל שלושים שנותיו הוא מעולם לא נתקל בנשא של מחלה מספר 2 ושכמובן שאין בבנק תורם שנבדק לשתי המחלות הוא ביקש ממני ללכת הביתה ולהתקשר עוד חודש- בינתיים הוא יחשוב על פתרון.

דרכי פעולה אפשריות:

  1. לקנות זרע בחו"ל (אני בודקת עכשיו את העניין הזה, הוא די יקר…)
  2. לנסות את בנק הזרע הפרטי ברמה"ש (קובעת תור)
  3. לקחת תורם שנבדק למחלה הראשונה ולא לשניה (לא נראה לי)
  4. לחכות חודש ולראות מה העלה דוקטור סטאדלי בחכתו (בכל מקרה מתכוונת לעשות את זה)

אז מלבד ענייני הביקורטיה, יש גם את כל העניין הרגשי: אני מרגישה עלבון מדעי. אני מסתובבת בעולם כבר די הרבה שנים ומרגישה (ככה, לפרקים, כן? לא כל הזמן…) שהנה פה מתהלכת לה בחורה עם מטען גנטי שווה לשמר- נראית לא רע, אינטליגנציה גבוהה למדי, כישורים טכניים, כישרון מוזיקלי וכו.. ואז פתאום משום מקום מגיעים רצפים קטנים בדיאנאיי שלי ומקלקלים לי את הכל.

אז אני אדם הגיוני למדי, אולי הגיוני מדי עם חיבה עזה לדארוויניזם  וכבוד גדול לאבולוציה וככזאת אני לא יכולה שלא להעלב מהמטען הגנטי שלי.
אז נא לרשום- נעלבתי.

שלום עולם!

ברוכים הבאים לוורדפרס! זה הפוסט הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!