הבחירה בבנק הזרע בביילינסון מוכיחה עצמה כנכונה

עדיין ממתינה לתורם הזרע שיבוא להבדק, מה שכן: ביילינסון לגמרי מנצחים בתחום הנחמדוּת, התקשרה גברת מהמעבדה והתנצלה בשמו ובשם הגנטיקאיות שזה לוקח זמן.

10 נקודות לביילינסון.

(אם כי כל העניין הזה גורם לי לחשוב שלמרות שהייתי מוכנה בפברואר אתחיל לעשות הזרעות רק "אחרי החגים")

הטבע אומר לי לוותר

לפני שפותחים תיק בכל בנק זרע שהוא יש לעשות די הרבה בדיקות, דם, פאפ, בדיקות גנטיות, איידס…

בבדיקות הדם נתגלתה אצלי תת פעילות של בלוטת התריס שביאסה אותי והלחיצה קצת (נו, הם הרי מיד מניחים שהכל סרטן ורק אח"כ מתפנים לנסות עוד היפותזות) אבל מסתבר שזו שטות גמורה מול העובדה שאני נשאית של שתי מחלות גנטיות; האחת נפוצה למדי וגם מחרידה ונוראית ושמה SMA, מתים ממנה די מהר (עד גיל שנתיים, תלוי בסוג) והיא שייכת למשפחת המחלות הנוראיות עם הניוון שרירים, השניה היא  Alpha 1-antitrypsin deficiency וממה שהבנתי אפשר לחיות איתה אבל צריך לשריין כבד או ריאות להשתלה באיזור גיל 30.

אז לפגישה הראשונה עם מנהל מחלקת פריון באיכילוב (שיקרא מהיום "המרביע" או "דוקטור סטאדלי" תלוי במצב הרוח) הגעתי כשכל הבדיקות מאחורי וקקי בידיי.

הוא אמר שבכל שלושים שנותיו הוא מעולם לא נתקל בנשא של מחלה מספר 2 ושכמובן שאין בבנק תורם שנבדק לשתי המחלות הוא ביקש ממני ללכת הביתה ולהתקשר עוד חודש- בינתיים הוא יחשוב על פתרון.

דרכי פעולה אפשריות:

  1. לקנות זרע בחו"ל (אני בודקת עכשיו את העניין הזה, הוא די יקר…)
  2. לנסות את בנק הזרע הפרטי ברמה"ש (קובעת תור)
  3. לקחת תורם שנבדק למחלה הראשונה ולא לשניה (לא נראה לי)
  4. לחכות חודש ולראות מה העלה דוקטור סטאדלי בחכתו (בכל מקרה מתכוונת לעשות את זה)

אז מלבד ענייני הביקורטיה, יש גם את כל העניין הרגשי: אני מרגישה עלבון מדעי. אני מסתובבת בעולם כבר די הרבה שנים ומרגישה (ככה, לפרקים, כן? לא כל הזמן…) שהנה פה מתהלכת לה בחורה עם מטען גנטי שווה לשמר- נראית לא רע, אינטליגנציה גבוהה למדי, כישורים טכניים, כישרון מוזיקלי וכו.. ואז פתאום משום מקום מגיעים רצפים קטנים בדיאנאיי שלי ומקלקלים לי את הכל.

אז אני אדם הגיוני למדי, אולי הגיוני מדי עם חיבה עזה לדארוויניזם  וכבוד גדול לאבולוציה וככזאת אני לא יכולה שלא להעלב מהמטען הגנטי שלי.
אז נא לרשום- נעלבתי.