And He Can See No Reasons

‘Cause There Are No Reasons

What Reasons Do You Need To Be Shown?

“מיליון סיבות טובות”, ככה קוראים למסע הפרסום החדש של לאומי (בנק לאומי לשעבר), במסגרתו מתבקשים הגולשים (אתם) להשתתף בתחרות פופולריות של עמותות על בסיס סרטוני תדמית ביוטיוב. מיליון הסיבות, למי שפספס, הן מיליון שקלים שיחלק לאומי בין העמותות בהתאם לדרוגן בתחרות הפופולריות הנ”ל.

מאה ושלוש עשרה עמותות משתתפות בתחרות. רובן (ששים ושלוש) לא תקבלנה ולו שקל אחד מתוך המיליון. אחת, שתזכה במקום הראשון, תקבל מאתיים אלף. יחד עם ארבע המדורגות הראשונות האחרות היא גם תחוייב להפיק סרטון ובו הסבר על האופן שבו נוצל הכסף.

זה מרתיח ומקומם.

זה מרתיח כי בלאומי (ובחברת ריפרש שמנהלת את הקמפיין עבורו) כבר מתגאים בראיונות טלוויזיוניים מפרגנים ליוזמה הברוכה.

זה מרתיח כי כל מיני אנשים שאני מכיר כבר ביקשו ממני להצביע לעמותה המועדפת שלהם ושכחו שהם מפרסמים בנק כבדרך אגב.

זה מרתיח כי סרטוני תדמית ביוטיוב הם דרך עלובה וחסרת משמעות לשפוט את כוונותיה, רצינותה, ודרך התנהלותה של עמותה.

זה מרתיח, בראש ובראשונה, כי בעבור פירורים משפילים שהוא מפזר לעמותות מצליח לאומי לקבל יחסי ציבור לא פרופרציונליים על “תרומה לקהילה”.

אני מתעקש שלא להיכנס כאן לויכוח רחב יותר, לא על השאלה מנין מגיע הכסף שלאומי מחלק, ולא על תרבות השנור שחותרת תחת השאריות של מדינת הרווחה שהיתה כאן פעם.

כי גם לאחרון הנאו-ליברלים צריך להיות ברור שהקמפיין הזה הוא בושה.

כי השיקול הציני והתועלתני של יחסי-ציבור חיוביים מול השקעה כספית זעומה זועק מכל צעד של הקמפיין הזה.

אז לא, אני מצטער, אני לא רואה מיליון סיבות. אני לא רואה אפילו אחת.

נו כן, ועל הדרך, אולי כדאי לציין, טרחו בלאומי להפקיד מידע אישי יקר שלנו (מה הן המטרות החשובות שמדברות אל ליבו של כל אחד מהמצביעים) בידי שני תאגידים ששמירה על הפרטיות היא ערך עליון עבורם: גוגל (דרך יוטיוב) ופייסבוק שבאמצעותם מתנהל כל הקרקס הזה.

אבל הפעם, בניגוד לפעמים אחרות, חרגתי ממנהגי והחלטתי לעשות משהו.

אני מאמין שבין 113 העמותות המשתתפות יש כאלה ששותפות לביקורת על הפרויקט הזה. חלקן אולי לא שקלו עד הסוף את הבחירה להשתתף, חלקן שקלו והחליטו להתגמש, אחרות אולי השתכנעו אחרי שקראו מספר טקסטים ביקורתיים.

אז למקרה שעמותה כלשהי תחליט לפרוש מהפרויקט בגלל הביקורת הקמתי את עמוד הפייסבוק מאה סיבות טובות לפחות. התחייבתי לתרום 100 ש”ח לעמותה הראשונה שתחליט לפרוש במחאה על אופיו הציני של הפרויקט וקראתי לאחרים לעשות כמוני.

עד כה אין יותר מידי מצטרפים, אני קורא לכם להצטרף, או לפחות להפיץ את הבשורה.

לקריאה נוספת:

זה בעייתי כשבנק לאומי תורם לארגונים לשינוי חברתי (עבודה שחורה)

להשתמש בכוח היריב כדי לנצח אותו (עבודה שחורה)

300 מיליון סיבות טובות (שוקי גלילי)

לאומי: הלבנת פנים ברבים (אסכולת הכורסא)

מיליון סיבות טובות להתרחק מבנק לאומי (יהונתן קלינגר)

ובצד השני

ההתנגדות למבצע בנק לאומי לטובת העמותות אינה מוצדקת (מנחם רבוי)

19 תגובות ל“And He Can See No Reasons”

  1. אין לי מאה שקל לתרום אפילו לנושיי הרבים, אבל סחתיין על היוזמה וסליחה שלא אוכל להשתתף בה הפעם.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    תודה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. הייתי עושה לייק אם לא הייתי צריך להתחייב לתרום. אולי תשנה את הניסוח?

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    יש לי בעיה עם עמודי פייסבוק הפגנתיים. במקרה הזה חרגתי והקמתי את העמוד אבל רק כיוון שאני קושר אליו גם משמעות מעשית. יש הרבה דרכים אפקטיביות למחות נגד הקמפיין הזה (והן הרבה יותר אפקטיביות מהעמוד הנידח הזה). נכון שאין לי שום דרך לחייב את כל שלושים האנשים שלחצו לייק לשלם בסופו של דבר (אם זה יהיה רלוונטי) אבל אני מעדיף להשאיר את הנוסח במתכונתו הנוכחית.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. אני חושבת שהסיבה שהעמותות האלה משתתפות היא שלפחות חלק מהן באמת צריכות את הכסף.
    את העמותה שאני מצביעה לה אני מכירה אישית, והסיבה שאני מצביעה לה פעם ביום היא שהם באמת יכולים להעזר בכל שקל שיגיע, וזה לא כסף שיגיע וירוויח ריביות באיזה בנק.
    ועם כל הכבוד, עמותה שיש לה אפשרות לקבל מאתיים אלף שקל ולהשתמש בהם לא בטוח יכולה להרשות לעצמה לפרוש בשם האידיאולוגיה. בטח שלא אם החלופה היא לקבל ממך 100 שקל.
    (זה לא יהיה סכום הרבה יותר גדול מזה, כי כבר עכשיו שני המגיבים שמעליי הבהירו שהם לא מתכוונים לתרום)

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    יש הרבה מאוד עמותות שידעו על הפרויקט של לאומי ובחרו לא להשתתף בו, אני משער שלו היו מבטיחים להן את המאתיים אלף של המקום הראשון הן היו נוהגות אחרת, אבל באופן שבו את מציגה את זה הן עשו צעד לחלוטין לא הגיוני מבחינתן. כנראה שאידאולוגיה עדיין משחקת תפקיד גם בהחלטה כזו.
    לגבי הסכום, נכון, אני לא חושב שאצליח להתחרות במה שלאומי מחלקים, מה לעשות. אבל כבר עכשיו יש שלושים אנשים שכן הבטיחו לנהוג כמוני. אני לא יכול להתחייב שהם באמת יעשו את זה (עוד בעיה שאני מודע לה בהשוואה ביני לבין הבנק), אבל אני לא מנסה לפתות עמותות לפרוש באמצעות הכסף הגדול, אני באמת ובתמים מאמין שיש עמותות שתחלטנה בדיעבד שהכניסה לפרויקט הזה היתה שגויה מבחינתן.
    אין לי מושג לאיזו עמותה הצבעת, כמובן, ואני מאמין לכל מילה טובה שאת אומרת עליה, יש לי גם מלים טובות להגיד על חלק מהעמותות שמשתתפות בפרויקט ואני לא מתכוון לפסול את כל פועלן בגלל הפרויקט הזה כמובן.

    [להגיב לתגובה זו]

    רות. Reply:

    אני מכירה לפחות עמותה אחת שבחרה לא להשתתף, וזה בגלל שהמצב הכלכלי שלה לא רע בכלל, כך שאני לא אומרת שהאפשרות הזאת לגמרי לא הגיונית.
    לא יודעת מה הסיבה של העמותות שהזכרת לא להשתתף, אולי אם נדע את הסיבות נוכל להמשיך בכיוון הזה.
    בעניין ההבטחה ל 200 אלף, אני חושבת שאפילו התקווה לסכום כזה שווה את ההשתתפות, גם אם בסוף הן לא יזכו בכלום.
    בכוונה לא הזכרתי מי העמותה, לקדם אותה כאן זאת לא המטרה שלי, אני יכולה רק לומר שבמצבה הייתי ממש מתפלאת אם היא היתה מוותרת על האופציה לקבל סכום כזה.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. מליון ש"ח זה פירורים משפילים?
    האם אתה מוכן לתרום מאית מהפירורים המשפילים האלה?

    והבנק לא בוחר להפקיד מידע אישי יקר שלנו, אנו אלה שמפקידים אותו, ומכיוון שעברנו את גיל 18, אנחנו עושים זאת על אחריותנו.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    כן. מיליון ש"ח זה פירורים משפילים. כי ששים ושלוש עמותות שמשתתפות על חשבונן במסע פרסום של בנק לאומי לא תקבלנה אפילו שקל מהכסף הזה, כי רוב העמותות שתקבלנה משהו תקבלנה עשרת אלפים שקלים. כי לאומי (כמו שמצויין בקישור הראשון מ"עבודה שחורה") הוציא לא כל כך מזמן שלושה מיליון דולר על החלפת השם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", וזה פירורים משפילים בעיקר בגלל שמבחינת יחסי ציבור הבנק מרוויח כאן באופן לחלוטין לא פרופרציונלי למה שהוא באמת נותן.
    האם אני מוכן לתרום פירורים כאלה? לא. אבל אם ההבדל במצב הבסיסי ביני לבין הבנק לא ברור אז אין לי מה להגיד.
    לגבי הבחירה: ראשית אני בכלל לא בטוח שרוב המצביעים (ובטח שלא כולם) כבר עברו את גיל 18. לא שזה לגמרי רלוונטי.
    אני יכול לחשוב על הרבה מאוד אפשרויות לערוך את אותו מבצע בדיוק בלי להשתמש דווקא בשרותים של גוגל ושל פייסבוק ולתת להם את המידע הזה. נכון, זה לא שיקול כל כך דרמטי, ונכון, לו היה חשוב לי להצביע עבור אחת העמותות (ולא הייתי כועס כל כך על הקמפיין) הייתי מוותר על הפרטיות שלי במודע, זו עדיין לא סיבה לערוך את הקמפיין הזה דווקא במתכונת הזו.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. כן, זה ציני מצד הבנק. אבל גם אני חושבת שלא כל עמותה יכולה להרשות לעצמה לוותר על האפשרות הזאת (כן, רק אחת תזכה. נכון). וגם אני הצבעתי לעמותה שגם כך אני מכירה היטב את פעילותה ותורמת לה. לא התוודעתי לה דרך הסרטון.
    אני מבינה את ההסתייגויות ומסכימה עם חלקן. אבל אני עדיין מעדיפה עסקים שתורמים לקהילה (וברור שדרך זה הם מפרסמים את עצמם ולרוב גם עושים גרין-ווש או משהו שקול) על-פני אלה שלא.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    בניגוד לאחרים שאת דברים הבאתי בקישורים אני לא מתנגד באופן גורף לתרומות של לאומי לעמותות, ממש לא. אבל אני לא אוהב את הצעד הזה. אני לא אוהב את מלחמת הפופולריות שהוא מייצר בין העמותות, ואני עוד פחות אוהב את חוסר הפרופורציה בין גודל התרומה לבין יחסי הציבור שהבנק מפיק ממנה.
    תארי לעצמך תרומה של מיליון ש"ח מהבנק לאחת העמותות המובילות במרוץ כרגע. כמה יחסי ציבור הוא היה מרוויח? אזכור חיובי בשולי מהדורת החדשות, שלטי תודה בכמה מתקנים של העמותה. תארי לעצמך הודעה של הבנק שהוא משפר את התנאים לנהול חשבונות של כל העמותות שעומדות בקריטריונים להשתתפות בתחרות.
    אני לא אוהב גרין-ווש (בהיעדר מונח כללי יותר) אבל אני יודע להעריך את הצדדים החיוביים שלו, אני רק רוצה לראות את הבנק מזיע יותר בשביל זה ולא זוכה לראיונות טלוויזיוניים מפרגנים על יוזמה כזו.

    [להגיב לתגובה זו]

    עוז Reply:

    אני לא חושב שזה מה שיגרום לבנק להזיע.
    נראה לי שמה שיגרום לבנק להזיע זה לאמץ את הקמפיין, להלל ולשבח ולפאר ולרומם ולקלס אותו, ואחר כל ללכת לבנק הפועלים או דיסקונט או משהו, ולאמר להם: "פססט, רואים את לאומי? הולך להם טוב עם הקמפיין ה'חברתי' שלהם, אבל בעצם זה די עלוב, אתם יכולים להתעלות על זה בכלום כסף ולעשות קמפיין חברתי אמיתי".
    כותרת בעיתון: "הקמפיין של פועלים עושה ללאומי בית ספר" וכו'
    זה בהנחה שנשארה עדיין קצת תחרות בארץ.
    אולי בסוף מישהו יגיע להישג של וורן באפט עם תחרות תרומות הענק בין מיליארדרים שלו.

    [להגיב לתגובה זו]

    עוז Reply:

    ולראיה- כפר המוזיקה של קוקה קולה הוביל לפרויקטים דומים של סלקום ושל פלאפון. או הופעות אמנים מחו"ל שבנק דיסקונט וחברות גדולות מתחרות לסבסד.

    שחר Reply:

    יש משהו בדבריך.
    אני לא חושב שיש סתירה של ממש בין שני הכיוונים, ואני בהחלט מקווה שבנק הפועלים (נניח) כבר עובד על קמפיין ש"יעשה בית ספר" ללאומי.
    מצד שני, אני לא חושב שזה מחייב אותי להלל ולקלס את הצעד של לאומי.
    אני גם לא נמצא בעמדה או במקום שמאפשרים לי לומר את ה"פסססט" הזה לבנק הפועלים, לשמחתי הרבה.

  6. לא קשור ישירות, אבל אין לי מקום אחר לשים את זה: כתבה מאוד מעניינת של זיידי סמית' על פייסבוק, בניו-יורק רוויו אוף בוקס.

    [להגיב לתגובה זו]

    א.א. Reply:

    אופס שכחתי לינק: http://www.nybooks.com/articles/archives/2010/nov/25/generation-why/?pagination=false

    [להגיב לתגובה זו]

  7. היי שחר, פוסט יפה ונכון…

    הרעיון של תרומה לקהילה קיים בארגונים רבים והוא מבורך… למרות שברוב הארגונים מנסים לארגון פעילויות אקטיביות למען הקהילה (צביעה, התנדבות פיזית וכו'), ולא תרומת כסף ברבים שאכן מבזה.
    התחרות הזו אכן מרתיחה, ומבזה…

    אולם יש לי בעייה קשה עם התחרות הנגדית שאתה מציע…

    תרומה ואפילו של שקל אחד לעמותות המציעות צדקה וסעד גורמות רק לנזק… ואני בטוח שאתה והקוראים מבינים למה…

    כל שקל שנתרם לצדקה וסעד מרחיקות את אחריות המדינה מהנושא.

    ממליץ להוסיף פרמטר שמונע מהעמותה להיות סעד/צדקה ואז גם אצטרף אליך.

    אין לי בעייה עם עמותות המציעות העצמה, למעמדות למגדרים או לשכונות…

    ואני חושב שבמקום 100 ש"ח אולי כדי לתרום לעמותות אלו 100 שעות…

    מה דעתך

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    טוב, בשלב זה כל העסק כבר הוכתר ככשלון מהדהד. ההצבעה אצל לאומי נסגרת בעוד שבוע ויום ודי ברור שלא יהיו יותר מידי מצטרפים בקרוב.
    למעשה אני מתכוון להכריז על סגירת הפרויקט הזה בקרוב.
    כן, אני מודע לבעיות שאתה מדבר עליהן, ואף הזכרתי אותן בחטף.
    שמע, לא נעים לי, אבל 100 שעות הן הרבה מעבר למה שאני מסוגל לתת, ואם הייתי יכול הרי שהייתי מעדיף לבחור בקפידה את העמותה שלה אתן ולא ללכת על העמותה הראשונה שפורשת מהמרוץ המבזה.
    בכל מקרה, זה היה נסיון מרתק מבחינתי, אני חושב שיכולתי לעשות הרבה יותר כדי שהוא יזכה לתהודה ואולי גם לכמות משמעותית של מצטרפים, בחרתי להיות מאוד מינורי בדרכי ההפצה, זה לקח שאולי ישמש אותי בעתיד.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. […] לעשות את זה בפוסט הארוך והמנומק בעבודה שחורה. וישנו גם הפוסט הזה ב"תודעה כוזבת" שמקשר לפוסטים נוספים בבלוגים […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting