על זילות הרפרור

בפרסומת לסלט הערבי החדש של מקדונלד'ס מלוהק יוסי מרשק לתפקיד נהג מונית עילג שזוג תיירים אמריקאים פונה אליו בחיפוש אחרי סלט מקומי אותנטי. בפתיחת הפרסומת פונה הזוג לנהג בקריאות נרגשות, והוא נועץ בהם מבט מבולבל ושואל "?You talking to me".

כמה שנון ומבריק, חיכך הפרסומאי את ידיו בסיפוק, מן הסתם. נהג מונית שואל "?You talking to me", איזה עומק תרבותי בפרסומת קצרה ומבדחת, ובאותו מחיר יש גם רפרור למונולוג הדה-נירו דמיקולו של אותו מרשק ב'טלנובלה בע"מ', שכולה רצף רפרורים כאילו מתחכמים, כאילו תרבותיים, כאילו גבוהים. וכל הרפרורים האלה רק מוכרים לפרסומאי את האשליה שהוא לא משתתף בשחיקה מתמדת של התרבות, ולצופה את ההרגשה כאילו הוא קולט כאן איזו קריצה אינטלקטואלית אנינה מעל ראשי ההמון הנבער, ולכולנו את ההרגשה שאפשר להחליף את התרבות כולה באוסף של בדיחות תפלות. אז זהו, שלא.

והוא צריך להתפרנס, הפרסומאי הזה, ולתסריטאי ההוא יש דדליין רצחני וקצב צילומים בלתי-אפשרי של טלנובלה, ורע להם, כי כבר אין להם זמן לקרוא את הספרים שהם אוהבים, ולראות את הסרטים, והם עוד חולמים על סוגה עלית, ועל הרומן הישראלי הגדול, וקשה, באמת קשה לבוא אליהם בתלונות. אבל צריך. אין ברירה. כי בדיחות באפי הן מרוק של המצפון הקולקטיבי שלנו על דלותה של הטלוויזיה הישראלית, וציטוטים נטולי הקשר הם מצע נפלא לגידולי בערות.

עמיחי שלו כותב על הבלוגרים כאינטלקטואלים החדשים, ומזכיר לי פוסט שלא כתבתי על המסות של דה מונטיין, ואלה בתורן מזכירות לי את 'ביקורת תהיה' של ברונובסקי. ושניהם (דה מונטיין וברונובסקי) עמוסים ציטוטים להתפקע, וכל ציטוט כזה פותח אצלי פצע, מוכיח אותי על בורותי, מוסיף עוד שורה לרשימת חובות הקריאה שלא תושלם אף פעם. אבל ציטוט של דה -נירו בפרסומת הוא ההפך המושלם, כי די בזיהוי כדי להרגיע אותך, ולא משנה אם ראית את הסרט או לא, כולו מתמצה בסצינה הקצרה ההיא, במשפט אחד מתוכה, שהופכת מנכס צאן ברזל לשטר כסף מזוייף בשוק הרעיונות. אפשר להירגע, לא צריך לרוץ לאוזן ולקחת את הסרט, למה זה טוב? הרי את הציטוט כבר זיהינו, אנחנו בסדר, אינטלקטואלים ממש.

ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדרפור

2 תגובות ל“על זילות הרפרור”

  1. הפרסומת הזאת היא ממש מרגיזה, יש הרגשה כבר שהפרסומאים כבר לא מתביישים לשקר לך בפנים. מילא לעוות קצת את המציאות אבל להגיד בפה מלא הסלט הערבי הכי טוב נמצא במקדונלדס זה כבר חוצפה. לפחות בעיני, אולי כי אני לא רואה הרבה פרסומות אז לא התרגלתי.
    תיירים מבקשים אוכל מקומי אותנטי ומקבלים מקדונלדס לא יודע אותי זה ממש עצבן, שמעוז הפלסטיק מנסה לנכס לעצמו ערכים של מקומיות ואותנטיות בעיניי זה מגעיל.
    וכמוכן הריפרור ונהג המונית המטומטם שצוחקים עליו וכל שאר הרעות החולות בפרסומת.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting