מתכונים, שירים, ומה שביניהם

כבר שטחתי פעם את טענותיי כנגד הקרב האבוד והמיותר שמנהלות חברות התקליטים (ואולפני ההפקה) בהורדות הלא חוקיות, ועל הכיוון שלדעתי הן צריכות לפעול בו. עכשיו בא שבוע הספר, ובעודי שוקל וחוכך בסניף סטימצקי מה לכלול ברשימת הקניה שלי התחדדו העמדות שלי מאז.

יש תחום שנגישות המידע של האינטרנט היתה אמורה לפגוע בו אנושות, אולי אפילו למחוק אותו לבלי שוב – ספרי בישול. מתכונים אינם, ובעצם לא יכולים להיות, מוגנים בזכויות יוצרים. אפילו במקרים הנדירים של שף אמן שמוביל מהפכה קולינרית כשהוא מציג מנת דגל חדשה, אם רק נחפור מעט נגלה שמדובר בטייק-אוף פיוז'ן פוסט מודרניסטי על הסירים הרוחשים במטבח המסורתי של בית ילדותו. זמן קצר, קצר מאוד, יעבור עד שחיקויים יצוצו בכל מסעדה מתחרה, והשף יוכל להיפגע עד עמקי נשמתו (אם הוא אידיוט וגאוותן חסר תקנה) או לקבל את החיקויים כמחמאה (אם הוא שקול והגיוני), הנתיב המשפטי, בכל מקרה, יישאר סגור בפניו.

כי ככה זה, אין מתכונים מקוריים, קחו רשימה אקראית של רכיבים, השליכו אותם ביחד לסיר או לתבנית, ועם מנוע חיפוש טוב מספיק תגלו שמישהו כבר עשה את זה קודם, ואפילו טרח לשתף את קהילת אוכל ובישול של אתר החדשות המקומיות בדרום קרוליינה. גשו למזווה, ערכו רשימת מצאי, ותוך דקות אחדות תוכלו להתחיל בקיצוץ ובחימום כשאתם מלווים בדף A4 מודפס, כשה שאפשר יהיה להשליך בתום הבישול כשהוא מוכתם בשלוליות רסק עגבניות ושמן דגים.

בואו ננסה להשוות. הורדה של שיר (מוגן בזכויות יוצרים) היא עסק מורכב, היא מחייבת התמצאות בשרותי שיתוף קבצים למיניהם, היא גוזלת זמן, היא יכולה להיות מסוכנת, היא לא חוקית, ובסופה תמצאו את עצמכם עם מוצר נחות ביחס למקור (על פי רוב), ועם צורך במכשירים אלקטרוניים יעודיים כדי להנות מתוצאותיה כראוי. מציאה והדפסה של מתכון היא קלה להפליא, מהירה להפליא (בדרך כלל כמה שורות טקסט, אולי גם תמונה קטנה), היא חוקית, היא נגמרת עם דף נייר פשוט שמתאים לשימוש במטבח הרבה יותר מכרך מהודר ועתיר תמונות, כבד ומסורבל לתפעול.

ואף על פי כן, די בסיבוב קצר בחנות ספרים, ודאי גם בדוכני שבוע הספר, כדי להבחין שמשקלם של ספרי בישול בשוק ההוצאה לאור לא נשחק בשנים האחרונות. נהפוך הוא. כל זה עבר בראשי בזמן שדפדפתי באלבום החדש והמפתה של ישראל אהרוני ונלי שפר, 'פסטה, נודלס, ומה שביניהם', המשלב מגוון של מתכוני אטריות במסע לאורך דרך המשי מאיטליה ועד סין, שופע צילומים מרהיבים, סיפורים ורקע היסטורי מרפרף. נכון, סביר להניח שאוכל למצוא כל אחד מהמתכונים שבספר ביותר מאתר בישול אחד, ואף על פי כן, לכשאשלים את רשימת הרכישה שלי הוא ייכלל בה. בשבוע הספר הקודם היו שם 'מבשלים' של חיים כהן ואלי לנדאו, ו'ששת – המזרח הרחוק'. כי דווקא ההוצאות לאור, אמונות על הפורמט הנכחד לכאורה של ספר נייר כרוך השכילו להבין את המציאות המשתנה לפני חברות התקליטים, עדכניות ומתקדמות ככל שהן אמורות להיות.

אנשים מוכנים לשלם לא מעט כסף על הערך המוסף שבספרי בישול, והם יהיו מוכנים לעשות את אותו דבר גם בשביל מוזיקה, סרטים או סדרות טלוויזיה, אם מישהו רק ידאג לספק את הערך המוסף הזה במקום לנהל מלחמות מיותרות.

ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדרפור.

2 תגובות ל“מתכונים, שירים, ומה שביניהם”

  1. מתכונים, שירים ומה שביניהם…

    על ההתמודדות החכמה של תעשיית ספרי הבישול עם זמינות המידע באינטרנט, בעיקר בהשוואה לאוזלת היד והמלחמות האבודות של חברות התקליטים….

  2. אתמול מצאתי את עצמי עומד לתאר למישהי את האנלוגיה הזו כשלי. היא כל כך אינטואיטיבית, שזה פלא שהיא לא עלתה מיד לדיון הזה, שמתנהל כבר אלוהים יודע כמה זמן.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting