ה”אנשים” ש”מבינים” ב”אינטרנט”

כמו פיית השיניים המרחפת מעל ראשיהם של ילדים ישנים ומותירה להם מתנה קטנה מתחת לכרית, כך מדלג עידוק בין סטטוסים מובחרים בפייסבוק ומפזר עליהם אבק קסום “אוזכרת במולטיספירה” הוא מוסיף תגובה בתחתיתם, מצמיד אליה קישור לטורו השבועי “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet, וממהר לסטטוס הבא.

והוא אכן קסום, האבק הזה, זה האבק שנוצר במקום שבו המיינסטרים התקשורתי של האינטרנט מכיר בקיומה של התרחשות אמיתית, חיונית ושוקקת במרחב הלא ממש מוגדר שהשם מולטיספירה הולם אותו להפליא. סטטוסים מפייסבוק, ציוצים מטוויטר, פוסטים מבלוגים, כולם מוצאים את דרכם לטור שבועי בלב הקונצנזוס התקשורתי. זהו אבק הקסם של האנשים שמבינים באינטרנט.

image

אוזכרת במולטיספירה!

האנשים שמבינים באינטרנט

לא מבינים את

האנשים שמשתמשים באינטרנט

אבל משהו חורק במגע הקסם הזה. הוא לא באמת קסום. או לפחות קסום פחות ממה שאפשר היה לשער. ואני מדבר על המדד הישיר והבנאלי ביותר שיש לקסמים כאלה, זה שכל הסיפור הרעוע של האינטרנט עוד לא מצא לו תחליף אמיתי, נו כן, אני מדבר על טרפיק.

זה לא יפה, נכון, לא מקובל לדבר על טרפיק. טרפיק זה כמו כסף, בכלכלה של תשומת לב, או משהו כזה. לא מדברים על כסף ככה סתם, לא מספרים מה כתוב בתלוש המשכורת שלכם, אז בכלכלה החדשה גם לא מדברים על טרפיק. ובכל זאת.

יצא לי לשוחח עם שני אנשים שפוסטים שלהם אוזכרו במולטיספירה (במקרה של אחד מהם מדובר בשני אזכורים שונים), התעניינתי קצת, חשבתי שאני יכול לנחש. שיערתי שההשפעה של אזכור במולטיספירה תהיה נמוכה משמעותית ממה שאפשר להאמין. צדקתי, צדקתי אפילו יותר ממה שדמיינתי. במקרה אחד האזכור הזה נגמר במספר חד-ספרתי של כניסות (נו, טוב, עוד שמאלני שחופר בהתלהבות על ככר א-תחריר), במקרה השני הנתונים היו מעט גבוהים יותר, בין שלושים (קניה ווסט) לששים (טיב-טעם) כניסות לכל פוסט שאוזכר.

בערך באותו זמן נתקלתי בשטף מרשים של כניסות לשני פוסטים. אחד מהם הוא פוסט ישן במסגרת המדריך המפוכח לתלמידי מחקר. מישהו בפורום כותבי תזה ודוקטורט של תפוז שאל שאלה, ומישהו אחר, בערך עשר תגובות במורד פתיל הדיונים הציע לו לקרוא את הפוסט. קיבלתי מהקישור ההוא, שהתחבא עמוק בתוך דיון אחד בפורום בתפוז יותר כניסות ממה שקיבלו מאוזכרי המולטיספירה.

קצת אחר כך פרסם מישהו במערכת הפורומים של אתר הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון קישור, בלי שום הסבר או נימוק, לפוסט שכתבתי על היפה והחנון. האנשים שמבינים באינטרנט, לו היו נחשפים בטעות לפורום הזה היו נתקפים זעם ותדהמה. מקומות כאלה, אתם מבינים, כבר לא אמורים להתקיים בכלל. מדובר במערכת פורומים מיושנת עם עיצוב שהופך את מייספייס למופת של עידון וובשתיימיאפסי, אנשים לא אמורים להיכנס לפורומים כאלה יותר, הם העבר, הם הערת שוליים מביכה בהיסטוריה של הרשת. אבל שוב, הקישור האומלל הזה הניב יותר כניסות מכל אחד מהאזכורים המדוברים במולטיספירה.

bgu

פורום היפה והחנון באתר bgu.co.il

כי האנשים שמתמשים באינטרנט, מה לעשות, הם לא האנשים שמבינים באינטרנט. יש להם סיבות מוזרות לעשות את מה שהם עושים, והם ימשיכו לעשות את זה. הם ימשיכו לכתוב הודעות בפורומים מכוערים, והם ימשיכו לחזור אליהם ולנהל בהם דיונים, הם יסמכו על קישור מיותם של מישהו בפורום הזה יותר משהם יסמכו על ההמלצה של אחד עידו קינן בערוץ המחשבים של ynet.

הפורומים הם החומר האפל של האינטרנט, קשה לראות אותם, אף אחד כבר לא מתייחס אליהם, הם לעולם לא יאוזכרו במולטיספירה, אבל הם שם, והם עדיין מרכזים הרבה מאוד פעילות.

“מהנעשה במולטיספירה” הוא רק הגלגול הנוכחי של רעיון ותיק בערוצי המחשבים – קדמו לו “השבוע בטוויטר” של נמרוד קמר במאקו, טור שבועי של דורה ב-NRG, ובטח עוד כמה אחרים. הרעיון, תמיד, הוא להביא את עולמם של”האנשים שמבינים באינטרנט” אל המיינסטרים, לגולשי ynet, מאקו או NRG, האנשים שמשתמשים באינטרנט. אלה מצידם, נשארים אדישים.

האנשים שמבינים באינטרנט

לא אוהבים את

האנשים שמשתמשים באינטרנט

אבל עידוק והמולטיספירה הם רק קצה הסיפור. כי הפוסט הזה נולד בכלל בימים אחרים. הוא נולד כשארד אקיקוס הספיד את טוויטר (שוב, אצל עידוק) ושרון גפן ענתה לו (שם). אקיקוס ביכה שם את מותה של איזו רוח-טוויטר שהיתה לרגע, שהוא אהב להיות חלק ממנה ושנהרסה כשלפתע שטף את טוויטר נחשול עכור של מצטרפים חדשים.

הטקטס של אקיקוס היה בעייתי מאוד לטעמי, אבל נדמה לי שבשלב זה אין טעם בתגובה שתמנה את המגרעות והסתירות שמצאתי בו אז. רק שמעבר לסתירות האלה הציצה בעיה אחרת, משמעותית הרבה יותר, ההתנגשות הבלתי נמנעת בין האנשים שמבינים באינטרנט לבין האנשים שמשתמשים באינטרנט.

image

אקיקוס הוא מהאנשים שמבינים באינטרנט. הם יודעים להיות במקום הנכון בזמן הנכון, והם יודעים בדיוק מה צריך לעשות שם. הם אפילו עובדים בזה. הם מבינים באינטרנט! הם ידעו להסביר למה חשוב להיות בטוויטר ולהגיד סושיאל מדיה. יש להם את זה! והם יודעים, כמובן, איך צריך לעשות את זה נכון. הם יודעים שפורומים זה מת, והם יודעים כמה עוקבים טוב שיהיה לך בטוויטר, וכמה חברים בפייסבוק, וכמה ציוצים ביום זה מעט מידי, ואחרי מי הכי חשוב לעקוב, ושרסס זו טכנולוגיה שגמרה את הסוס כי היום זה צף לרגע בפיד ואחר כך כבר לא. ורק בעיה אחת מעצבנת יש להם תמיד – האנשים שמשתמשים באינטרנט מתעקשים לעשות מה שבזין שלהם.

האנשים שמבינם באינטרנט, למרבה הפלא, הם לא (נניח) מארק זאקרברג או סרגיי ברין, אפילו להפך. האנשים שמבינים באינטרנט תמיד יידעו להסביר לכם למה זאקרברג ירה לעצמו ברגל וכמה הוא לא מבין איך פייסבוק צריך להיות, ולמה שינוי הממשק של טוויטר הוא טעות שתקבור אותו סופית. לפעמים הם צודקים, לפעמים הם טועים, כמו כולם, זה בסדר.

כי האנשים שמבינים באינטרנט (ואני, בסופו של דבר, שייך במידה מסויימת לקבוצה הזו) רצים בחיפוש מתמיד אחרי הדבר הבא, הם מנתחים באדיקות כל שינוי מדיניות של פייסבוק, מנסים בלי הפסקה לנחש לאן כל ההרפתקאה הגדולה הזו הולכת. קשה להם, כמעט בלתי אפשרי, לצאת לרגע מצורת החשיבה הזו ולזכור שהאינטרנט מורכב מאנשים, אנשים שמשתמשים באינטרנט בלי להבין באינטרנט, אנשים שלא מעניין אותם להבין באינטרנט.

האנשים שמבינים באינטרנט

לא מבינים את האינטרנט

כמה הערות אפולוגטיות לסיום:

כן, אני מניח של”מהנעשה במולטיספירה” יש תפקיד משמעותי עבור ynet, ושלתפקיד הזה אין קשר למידת העניין שקוראים מגלים בקישורים המשובצים בו.

נו, מה לעשות, גם אני חוטא לפעמים בפוסטים מהז’אנר שמתיימר להבין באינטרנט.

סוג של עדכון: לפני קצת יותר משבוע נתקלתי בעמוד פייסבוק בשם משפטים יפים, כל יום משפט ; –). נתקלתי בו כי הוא דורג כעמוד הפייסבוק הפעיל ביותר במדד המשפיענים של חורימבה. כמו כל מי שמבין קצת באינטרנט בהיתי בעמוד הזה באי-אמון מוחלט, ואז תוך כדי דיון מבודח בנושא פתחתי עמוד נגדי בשם משפט מדכא בכל יום, לא ממש תכננתי להפעיל אותו, רק שמישהו התחיל לכתוב שם, ומישהו אחר ראה והצטרף, ואיכשהו כל העניין התגלגל מעצמו פחות או יותר. שבוע אחרי שהעמוד נפתח הוא זכה לפוסט מפרגן בחורימבה. קצת יותר ממאה אנשים הצטרפו לעמוד אחרי הפוסט הזה. אלה הקוראים של חורימבה, מקום של אנשים שמבינים באינטרנט. המספרים האלה כמעט שינו את דעתי על כל מה שכתבתי כאן, פתאום נראה היה שהמעטתי בכוחם של האנשים שמבינים באינטרנט. רק שאז נזכרתי שבעמוד המשפטים היפים יש קרוב לתשעים אלף אנשים, פרופורציות.

אולי, חשבתי פתאום, אני תקוע בלולאה אינסופית, כזו שכל דיון בה חוזר לקו השבר המרכזי ההוא, אתם יודעים, זה שבצד אחד שלו יש סחים.

36 תגובות ל“ה”אנשים” ש”מבינים” ב”אינטרנט””

  1. פורומים הם כוח עצום באינטרנט, ויש מעטים מאוד שמבינים את זה ויודעים לשחק על פי הכללים הנכונים בגוב האריות הזה. צריך להשקיע המון זמן כדי להפוך לחלק אינטגרלי מפורום רציני, ואין הרבה אנשים עם מטרות שיווקיות שמוכנים להשקיע את הזמן והמאמץ. אי אפשר להיכנס לפורומים ברגל גסה, האופיינית כל כך למשווקי המדיה החברתית למיניהם.

    יותר מזה, באופן אירוני, עד שאתה כבר באמת חלק אינטגרלי ואהוד בפורום כלשהו, סביר להניח שלא תרצה לקלקל לעצמך ולבני קהילתך עם פרסום ושיווק נדחפים. היוצאים מן הכלל הם אולי פורומי ביקורת המסעדות למיניהם.

    ולגבי העניין של וויינט… טוב, עדיף שלא אגיד כלום.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    תגידי, תגידי, שיהיה כאן קצת אקשן.
    ולגבי הפורומים: כן, סביר להניח שמה שקובר את הפורומים כלא רלוונטיים לכאורה היום (למרות שהם זירה מאוד פעילה בעצם) הוא בדיוק העובדה שכמעט בלתי אפשרי להפוך אותם לערוץ שיווקי.

    [להגיב לתגובה זו]

    רויטל סלומון Reply:

    אני רואה שדווקא יש אקשן :P

    תכל'ס, ערוץ המחשבים של וויינט תמיד היה בדיחה עצובה. יש שם שילוב בלתי נסבל של חוסר עדכניות, כותבים עלגים או עצלים ומאמרים שלא מעניינים אף אחד.

    וזה המקסימום שבא לי לומר בעניין כרגע :)

    [להגיב לתגובה זו]

    אורן Reply:

    משהו להגנת (ערוץ המחשבים ב) YNET –
    א. אני לא חושב שערוץ המחשבים עילג יותר מערוצים אחרים בYNET או מהרבה אתרים אחרים.

    ב. לגבי חוסר העדכניות – אני מניח שזו נקודה שעולה כאן מהפוסט ומהתגובות – חוסר עדכניות הוא עניין יחסי. את "חיה באינטרנט" ואילו YNET מיועד לקורא שמשתמש באינטרנט כצרכן תוכן מיינסטרימי ותו לא. במובן הזה הערוץ לא צריך להיות "מעודכן" ברמה שתספק אותך אלא את הגולש הממוצע שמגיע ל YNET*. הקורא המעודכן קורא בבלוגים טכנולוגיים ובאתרים יעודיים ותמיד יתלונן על המיינסטרים הלא מעודכן.
    כשאני מנסח את התגובה הזו, אני מבין שבמקרה זה מתקשר לפוסט האחרון (והכה לא מעודכן שלי) על צוקרברג כאיש השנה והשימוש באפל לחיזוק המותג: http://www.sciencefriction.net/blog/2011/03/13/1257/

    *ובכל זאת, גם הגולש הוואינטי מרגיש שמזלזלים בו עם מדריכים כמו "כיצד תעשה קופי פייסט בוורד" או "איך תיצור תגיות בג'ימייל".

  2. רשומה מעולה.

    בעבודה שחורה מגיעות המון כניסות מפורום של מורים ומאתר ארגון המורים, בד"כ יותר מכל אתר אחר שאינו גוגל או פייסבוק. ככל הזכור לי אזכורים באתרים גדולים כמו נרג' או הארץ לא הביאו הרבה כניסות וכנל גם אזכורים אצל קרנויבך ברשת ב'.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    תודה.
    זה מעניין מה שאתה אומר, כי אפשר היה להניח שב"עבודה שחורה" המצב יהיה שונה מעט, אחרי הכל הקישורים מאתרי אקטואליה במקרה שלכם אמורים להיות ממוקדים וענייניים יותר מאשר אזכור במולטיספירה.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מאת גיל שליט:

    מה שאמרת בפסקה האחרונה: בדיוק!

    Enough already!

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    שמע, אני יכול להזדהות עם התחושה, אבל אני מגלה שאני אובססיבי לנושא.
    קשה לי להתחמק מהתחושה שהיתה כבר בפוסט הסחים הראשון שלי, התחושה שיש באבחנה הזו משהו מאוד משמעותי ששווה להתעמק בו ויחד איתה התחושה שהטמבלר ההוא, כמו גם ההחלטה להציב את ההיפסטרים בתור הצד השני, רידדו לחלוטין את היכולת להפיק אמירה משמעותית בנושא.

    [להגיב לתגובה זו]

    גיל שליט Reply:

    הצגת ההיפסטרים כצד השני היא מעניינת דווקא, מכיוון שלמונח יש גם משמעות שלילית של אימוץ כל אופנה חולפת ונהייה אחרי 'קובעי טעם' אל אף ההיתהדרות באינדבידואליזם. כך שייתכן שאלה שמבינים (בבגדים, במוזיקה, באינטרנט) בסה"כ קוראים בלוגים שונים מאלה שלא…

    לכן החלוקה והאובססיביות לגביה נראית לי מאמץ שווא. יש המשתמשים באינטרנט יותר או פחות, יש וודאי תופעות חברתיות – חלקן חדשות, חלקן בלבוש חדש, הקשורות בשימוש באינטרנט, ושאותן אתה מיטיב לעיתים לתאר.

    אבל 'מבינים' באינטרנט הוא מונח חסר משמעות בעיני. אני מבין מצויין את הטכנולוגיה והשימוש, וחי באינטרנט שעות רבות ביום. אבל אני בהחלט לא היפסטר. יש חלוקה אחרת – אני משתמש בטוויטר, אבל אין לי כלכך הרבה מה להגיד, כמוך למשל. ושוב ה'הבנה' אינה העיקר.

    או שאולי אני היפסטר ולא ידעתי.

    [להגיב לתגובה זו]

    גיל שליט Reply:

    היפסטר וודאי לא היה טועה באיות על אף

  4. זה לא מנוגד למה שכתבת אבל רק אעיר שהאנשים שקוראים את YNET זו קבוצה שלישית ורובם המכריע לא "מבין" באינטרנט וגם לא "משתמש" באינטרנט (משתמש במובן של יוצר תוכן). וזה בסדר.
    ברור לי שלרוב קוראי YNET (או הארץ, זה לא משנה) אין בלוג, אין חשבון טוויטר וכנראה לשרובם אין אפילו פייסבוק.

    עניין נוסף וסטטיסטי – מספר הכניסות קטן ביחס הפוך למספר הלינקים בכתבה המפנה. זה לא רק נירמול אלא עייפות החומר של הקורא שנמאס לו להקליק. אני מניח ששלושת הלינקים הראשונים מקבלים יותר כניסות משלושת הלינקים שאחריהם ואני גם מניח (אין לי כמובן שום בסיס אמפירי) שהפונקציה הזו היא אקספוננציאלית. אני זוכר, לעומת זאת, מקרים שכתבה בהעיר, כתבה שיוחדה לבלוגר/ית מסויימ/ת, כמעט גרמה לקריסת הבלוג.

    והערה שלישית שעולה לי בזמן הכתיבה – יש מבינים באינטרנט שאכן מבינים באינטרנט. הם יודעים לאפיין את מידת ההשפעה של "ישות" אינטרנטית או של פעולה אינטרנטית וכו'. רובם דווקא לא יועצים למיניהם ולא יושבים במשרדי פרסום אלא דווקא באקדמיה. כמובן שגם התחזיות והאיפיונים שלהם לא מדוייקים, במובן שהתובנות שלהם נגזרות מתופעות סטטיסטיות ומציאת מינימום/מקסימום של איזו פונקציית מטרה. קל מאוד לומר שהם לעולם לא מדייקים, בטח לא כשבוחרים מקרה ספציפי, אבל עדיין, המומחיות שלהם היא במיזעור הטעות הממוצעת (טוב, כאן התחלטי קצת לטחון).

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    כשכתבתי לראשונה (בתגובה לפוסט ההוא של אקיקוס) את ה"שיר" שמרכיב את התת-כותרות כאן, איתמר פנה אליי ב"האנשים שחיים באינטרנט דורשים פוסט".
    אז קודם כל, הנה הפוסט הגיע.
    דבר שני, אני מעדיף את החלוקה הזו שבה "האנשים שמשתמשים באינטרנט" הם קוראי ynet (אולי איזה טוקבק לפעמים, חשבון פייסבוק לא מאוד פעיל), ו"האנשים שחיים באינטרנט" הם אלה שאתה התייחסת אליהם.
    לגבי העניין הסטטיסטי: אתה צודק כמובן, ושיא הכניסות לבלוג הזה עד היום היה בזכות כתבה על ארי שביט ב"גלובס" שכללה גם לינק לפוסט כאן. אבל אני רוצה לחדד הבדל – במקרים האלה מדובר על כתבות בנושא מוגדר שכוללות גם קישור או התייחסות לבלוג, לא בנישה של "בואו תראו מה קורה באינטרנט".
    לגבי ההערה האחרונה, אני צריך לנסח תגובה מאוחר יותר, כי אני חושד (מה חושד? ידעתי מראש) שהפוסט הזה נשמע כמו התקפה יותר גורפת ממה שאני באמת חושב.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    שכחתי קודם: לעניין הסטטיסטיקות, אלי שסיפק נתונים לגבי כניסות לשני פוסטים שלו מהמולטיספירה ציין גם שאזכור ב"עונג שבת", שהוא מפלצת לינקים אימתנית הביא פי עשרה כניסות מהאזכור הפופולרי יותר במולטיספירה. אני משער שההבדל הוא ש"עונג שבת" פונה מלכתחילה ל"אנשים שמבינים באינטרנט" או ל"אנשים שחיים באינטרנט", בניגוד לאייטם ב-Ynet, ואז הדינמיקה שונה לחלוטין.

    [להגיב לתגובה זו]

    אורן Reply:

    גם אני יכול להעיד שאיזכור בנעשה במולטיספרה מניב מספר דו סיפרתי נמוך של כניסות. עונג שבת אכן מניב יותר כניסות ואני חושב ששיא הכניסות (קרוב לאלף) מהפניה בודדת הגיע מאיזכור ספציפי אצל יאיר רווה.

    (ואם אני שוב כאן, רק אבהיר ואומר שכשהתייחסתי לאנשים שמבינים באינטרנט ונמצאים באקדמיה לא התכוונתי אל עצמי. זה לא בדיוק התחום שלי, אבל יש לי רשימה חלקית אם מישהו מעוניין).

    [להגיב לתגובה זו]

    דולי Reply:

    אני! אני מעוניינת!

    מרמיט Reply:

    אורן: רק לגבי מיקום הלינק, הלינק לפוסט שלי היה השני בסה"כ בטור המולטיספירה הרלוונטי, above the fold מה שנקרא.

    אפרופו מספרי כניסות: גם השתתפות בדיון סוער ב"ארץ האמורי" הביאה לי הרבה יותר כניסות מהמולטיספרה, שלא לדבר על ה"איכותיות" של הכניסות – מYNET הציצו וברחו, מהאמורי המשיכו לפוסטים אחרים.

    שיא הכניסות שלי בפאזת הוורדפרס הגיע מוויכוח עם… עונג שבת (אפרופו "עכשיו זה אישי"), וזה אפילו בלי שגיאחה לינקק אלי, רק מהטרקבק והרעש מסביב.

    (ופעם, כשנענע עוד לא היה נאנא10 וישראבלוג עוד היה ישרא, הייתי מקבל מעל 1000 כניסות מלינק פשוט בדף הבית של נענע/ישרא.)

    [להגיב לתגובה זו]

    אורן Reply:

    כן, אבל כשישראבלוג היה ישרא אז כל כניסה (חוזרת) של מי מהקוראים או המגיבים הייתה מעלה את הקאונטר בעשר ף)

    [להגיב לתגובה זו]

    מרמיט Reply:

    אורן: באמת? ישרא זייף בסטטיסטיקות? את זה לא ידעתי.

    יואב Reply:

    "משתמש במובן של יוצר תוכן", זה כל הפער הקומי הזה במשפט מופרך אחד.

    [להגיב לתגובה זו]

    אורן Reply:

    לא זייף כמו שתארתי אבל בהחלט היה סופר ביקורים חוזרים ורילואודס/ריפרש של העמוד. אני מדבר על 2001-2. אין לי מושג אם/מתי זה תוקן.

    יואב – שים לב למרכאות על "משתמש". (ואגב, משתמש יכול להיקרא גם במובן אקטיבי למשל: "מומחה האינטרנט משתמש באינטרנט כדי למתג את עצמו", בניגוד למשתמש במובן הרגיל).

    [להגיב לתגובה זו]

    יואב Reply:

    ברור שמשתמש יכול להיות גם אקטיבי. אבל צמצום הגדרת המשתמשים רק לאקטיבים הוא בעצם העומד בבסיס האבחנה בין אלו שמתמשים לאלו שמבינים, לא?

  5. תודה שכתבת את זה. כבר הרבה זמן אני מנסה להבין למה, בעצם, כל האנשים האלה שמבינים באינטרנט, גורמים לי להרגיש שלא בנוח (שלא להגיד, קטנה, לא חשובה ולא מעודכנת).
    אנשים שמשתמשים באינטרנט, ואפילו כאלה שחיים בו (שלא כמו שכתבת בתגובה האחרונה, אני חושבת שאלה שתי קבוצות ששתיהן שונות, או לפחות לא חופפות לגמרי, לאנשים שמבינים באינטרנט), הם כמו כל האנשים בעולם. תמיד היו ויהיו אנשים שחושבים שהם מבינים יותר טוב מכל השאר, ונוטים להיות שחצנים בנוגע לזה.

    בפרט, לנושא הפורומים, העיצוב הוא בעל משמעות פחותה בעולם של תוכן. אני לא מחפשת את הפורום עם העיצוב הכי עדכני, אני מחפשת את הפורום שהעיצוב שלו לא מפריע לי באופן פעיל, ושהמשתמשים בו נאים בעיני (בהשאלה ולא במובן האופנתי).

    אני חיה באינטרנט. את התקשורת עם החברים שלי אני מנהלת בג'יטוק, את המפגשים אנחנו מתאמים בפייסבוק, את הדיונים אנחנו עורכים בפורומים, את הסקרים מפיעים במייל. בירה אנחנו שותים במציאות, אבל אפשר להגיד בביטחון שהאינטרנט מהווה חלק משמעותי מהחיים החברתיים שלי, ואני מסרבת לשים על זה מרכאות, כי ההפרדה היא משהו חיצוני, שלא נכון עבורי. יש לי גם חברים אינטרנטים לחלוטין, וגם אם אני לא אסמוך עליהם כמו על חברי RL, אני עדיין לא מחשיבה אותם כ"פחות חברים".

    וכשמישהו מכריז ששיטת תקשורת אינטרנטית אחת מתה, כי יותר מדי אנשים פחותים התחילו להשתמש בה, אז הוא וכל חבורת מביני האינטרנט שמוחאים לו כפים הם בסך הכל היפסטרים. אני בסדר עם להיות סחי, אבל תשאירו לי את האינטרנט. אני מסתדרת עם למצוא תוכן איכותי ואנשים איכותיים, גם בלי אורקל אינטרנט, וכמו שנאמר באחת התגובות, פורומים דורשים השקעה, בניה והצגה של הדמות, זמן להתפתח. זה ההפך המוחלט מכתבות המולטיספרה בYנט שנועדו לסכם את האינטרנט השבוע לכדי כתבה קלילה שאפשר להקליק עליה, וזה רק אומר שגם באינטרנט, כמו בכל מקום אחר, אפשר להיות מבין גדול, על פני השטח, אבל לא להכיר את הזרמים החזקים שנמצאים קצת מתחת.

    בכל מקרה, אני קוראת אותך כבר כמה חודשים (והגעתי מהמדריך לתלמיד מחקר, אגב), וסוף סוף הוצאת אותי משתיקתי :)

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    תודה רבה. שמח לשמוע.
    רק לחדד -עשיתי הפרדה, קצת מלאכותית, לשלוש קבוצות, מובן מאליו שאין קווים ברורים שתוחמים כל אחת מהקבוצות האלה, אבל אני חושב שבכל זאת מדובר בשלוש קבוצות שונות. הנקודה שלי בתגובה האחרונה היתה שעונג שבת פונה ל"אנשים שחיים באינטרנט" וגם ל"אנשים שמבינים באינטרנט", ושהדינמיקה אצל שתי הקבוצות האלה שונה לחלוטין מהדינמיקה אצל "אנשים שמשתמשים באינטרנט".

    [להגיב לתגובה זו]

  6. מאת הרב השובב:
  7. כל הכבוד.
    אבל אתה יודע שהטיעון הזה די מעגלי, כי מומחים יש תמיד (הפאזה הקודמת היתה מומחים לווב 2.0), וחלק מהמומחיות היא להכריז בכל מקום שאתה מומחה ושאחרים לא מבינים.
    פעם, כשלימדתי בשנקר העברתי הרצאה שנקראה "איך לעבוד על כולם ולגרום להם לחשוב שאתה מומחה לווב 2.0). זה די פשוט, ואפשר בשעה ללמוד את הכל.
    אתה פשוט צריך מספיק אנשים מסביבך שלא מבינים….

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    לא לחלוטין הבנתי למה זה הופך את הטיעון למעגלי.
    בכל מקרה, אני לא טוען שהאנשים שמבינים באינטרנט הם נוכלים, אני לא חושב שהם כאלה, ואני בטוח שהם לא מתכוונים לעבוד על כולם. אני כן חושב שהעובדה שיש כל כך הרבה אנשים כל כך שונים מהם שמרכיבים את האינטרנט היא משהו שמאוד מקלקל להם.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. קראתי והנהנתי, ואז קראתי תגובות והנהנתי, ופתאום נזכרתי שמספר השיא של הכניסות שלי ביום אחד (כ-1500) היה בגלל קישור בטמקא אל הפוסט-זוטא שלי על נפילתם של שלושה בלוגים לכאורה בגלל שאזכרו שם את שמו האמיתי של "קפטן ג'ורג'". אני עדיין מקבל כניסות מפעם לפעם משם. לא יודע מה זה אומר ואיך זה נכנס לתחשיב שלך. (אגב, כמו שאמר מישהו למעלה – הכניסות הללו לא היו איכותיות במיוחד: כמעט כולן נכנסו ויצאו. אלו שהמשיכו לעמוד נוסף כמעט תמיד הלכו רק לעמוד האודות ולא לפוסטים אחרים או לעמוד הראשי).

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    כמו שכבר אמרתי, אני לא חושב שגולשי ווינט לעולם לא לוחצים על קישורים. אם יש קישור רלוונטי לכתבה חלק (אולי משמעותי) מהם יסתקרנו וילחצו עליו. הנקודה שלי היתה דווקא לגבי טורים כמו המולטיספירה שאמורים להיות מקום שבו "האנשים שמבינים באינטרנט" חולקים עם הקהל הרחב את ההיכרות שלהם עם מה שהולך עכשיו.

    [להגיב לתגובה זו]

    אלי Reply:

    דובי, אני מאמין ש-1500 הקוראים שהגיעו אליך מטמקא (או לפחות חלק גדול מהם) לא היו קוראים שבאמת התעניינו להכיר את הבלוג שלך ולהחשף לדעות שלך אלא פשוט רצו לדעת מי זה לעזאזל ה"סמולני הבוגד הזה" שחשף את זהותו של קפטן ג'ורג'.

    אם אני זוכר נכון את הטוקבקיסטים בפוסט ההוא רובם אכן היו מהז'אנר המתלהם הזה. אף אחד לא טוען שאין לטמקא הרבה קוראים (הם הרי אתר החדשות הכי נקרא בארץ), השאלה העקרונית כאן היא עד כמה ה"אנשים שלא מבינים באינטרנט" באמת נחשפים לדברים המעניינים שקורים ברשת באמצעות טורים כמו מהנעשה במולטיספירה.

    שחר, נראה לי שצריך לחלק את "האנשים שמבינים באינטרנט" לשלוש קבוצות עיקריות:

    1. מומחים/"מומחים" לאינטרנט, כלומר אנשים שעבורם האינטרנט הוא תחום מקצועי שממנו הם מנסים להתפרנס. למשל אנשי שיווק, מקדמי אתרים, כותבי טורים באתרים המסחריים, מומחי סושיאל מדיה וכיו"ב.

    2. אנשים שעבורם האינטרנט הוא תחביב ושבזכות ההתמקצעות שלהם בו הם צברו הון סימבולי לא מבוטל, למשל אושיות רשת ובלוגרים מוערכים.

    3. חוקרי אינטרנט מהאקדמיה.

    (כמובן שתתכן חפיפה בין הקבוצות השונות, כמו למשל בלוגר שגם כותב טור שבועי לטמקא)

    מה שמעניין בחלוקה הזאת לדעתי הוא יחסי הכוחות והניסיון לטעון לכתר האינטרנט מצד כל קבוצה, בעיקר על ידי הטענה שאף אחד חוץ מהם "לא באמת מבין את האינטרנט". לאף קבוצה אין תחרות אמיתית עם "האנשים שלא מבינים את האינטרנט" מפני שהם לא מהווים שום איום או תחרותיות, אלא דווקא עם שאר הקבוצות שמתיימרות להבין את האינטרנט יותר טוב מהם.

    כך למשל בלוגר טיפוסי יהיה הרבה יותר סלחן כלפי בלוגר אחר שמתיימר "להבין את האינטרנט" מאשר למומחה למדיה חברתית או כותב טור שבועי שמתיימר לעשות את אותו הדבר. כמובן שויכוחים וחילוקי דעות תמיד יהיו גם בתוך כל קבוצה, אבל כשמישהו מ"הקבוצה האחרת" מנסה לעשות זאת הוא לרוב ייתפס בעיני שאר הקבוצות כמישהו שפשוט לא מבין על מה הוא בכלל מדבר.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. @אורן, טרם קראתי את הפוסט שלך, כך שאין לי כל כך איך להתייחס, אבל לגבי YNET – בחיאת, זה זלזול מתקדם בקוראים. לצטט שניים-שלושה טוויטים או לסקור בצורה שטחית נושאים כמו קידום אתרים (עם שגיאות כתיב, שגיאות עובדתיות וסתם כתיבה עילגת) – זה פשוט לא רציני. אפשר למצוא נושאים מיינסטרימיים מעניינים ולתת תוכן גם למי שלא גר ברשת, עם הבלחות "מתקדמות" יותר, סתם לטובת אלה שלמשל מעדיפים לקרוא בעברית ולא באנגלית.

    אני מסכימה ששאר ערוצי וויינט לא פחות גרועים, אבל כמו שאני תמיד אומרת – זה לא תירוץ.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    אני ממש לא מחובר לנושא הזה, יש להודות, אבל ההשוואה ההולמת היא לערוצים מקבילים של אתרי אקטואליה מיינסטרימיים בעולם. איך Ynet ביחס אליהם?

    [להגיב לתגובה זו]

  10. כה לחי, שחר, כה לחי!

    [להגיב לתגובה זו]

  11. וגם:
    בזמן האחרון אני מבין שיש לי רתיעה של ממש מכל סוג של self-proclaimed-reputation. התחלתי לקשר את זה להימצאותי בבועה האקדמית (כן, עדיין חושק שיניים בדוק' בפיזיקה בת"א), בה מצד אחד עובדים מאד קשה ובד"כ רק "מרגישים טיפשים יותר" ככל שהזמן חולף (בהגזמה, מקווה שהכוונה הבסיסית ברורה), ומצד שני ישנו "סדר נכון" להפיכתך למומחה אמיתי לתחום, שבמהלכו הקהילה מכתירה אותך, לאט לאט, לכזה. למשל, ואני לא רוצה לדרוך על יבלות, הרגשתי כבר מספר פעמים שמי שפרש מהמירוץ האקדמי נתפס בעיני חלק מהבועה כאילו מאבד את זכותו ה"מומחית"….
    [כל האמור נוגע לתחומים שאינם ישימים מחוץ לאקדמיה, ובהם התחום שלי …]

    בכל אופן, הסתקרנתי האם גם אתה מוצא זיקה דומה \ קשורה בין הרתיעה ממיני מומחים לשבעת מדורי הגיהינום (and then some) המתוארים יפה ב"מדריך" …

    [להגיב לתגובה זו]

  12. לגבי המולטיספירה של עידוק, אני לא בטוח שזו דוגמא מייצגת להשפעה של המיינסטרימיות. רוב הדברים שהוא מביא שם, אם זכור לי נכון, הם ציוצים וסטטוסים מפייסבוק שנכנסים לרובריקת ה-"דאחקה". כלומר, הקורא מצפה שמה שהוא קרא זה מהות העניין, ואין ממש טעם ללחוץ על הלינק ולקרוא את אותו הדבר שוב. טור כמו המולטיספירה מזמין רפרוף, לא קריאה מעמיקה המשך מעקב הלאה.

    [להגיב לתגובה זו]

  13. אני מגיעה לדיון הזה קצת מאוחר, אבל אני אגיב בכל זאת כי אני חושבת שהוא מבוסס על הנחה מוטעית: אנשים שמבינים באינטרנט מבינים שהם לא יכולים לאפיין בשום דרך את האנשים שמשתמשים באינטרנט. אנשים שאומרים "הפורומים מתו" הם לא אנשים שמבינים באינטרנט, אלא אנשים שעובדים בחברות סושיאל מדיה כבר שנתיים(!). אנשים שמבינים באינטרנט יודעים שבאינטרנט יש הכל: כל צורות התקשורת שאי פעם התקיימו בו ממשיכות להתקיים בו עד שהחברה שאחראית לאותה צורת תקשורת נסגרת. החיה המכונה בלוג של תפוג למשל תמשיך להתקיים עד שתפוז יסגור את שעריו (לא שאני מנבאת משהו כזה או משהו). ובמקרה של פורמים/בלוגים/רסס, שבהם אין חברה אחראית אחת, עוד הרבה מאד זמן.

    גם בכיוון אחר: לזהות השפעה של טור על פי הטראפיק שהוא מביא לאתרים דרך אותו לנקוק, זו הסתכלות חלקית מאד מאד. אני לא קוראת את "מהנעשה במולטיספירה" ספציפית, אבל הרבה פעמים אני קוראת פוסטים/מאמרים/כתבות שמדברות על בלוגים/אתרים/מגזינים אחרים ולא לוחצת על הלינקים. לפעמים לשמוע על זה פשוט מספיק, ולא צריך לבקר באתר עצמו.

    וגם, אנשים שמבינים באינטרנט כמו שאני משערת שאתה מתכוון אליהם הם קהילה. עם אג'נדה מאד ברורה של חייבים להתחדש היום אחרת תמותו או שהטוויטר ימות, ולא ברור מה יותר גרוע. ולא סתם שהם קהילה, הם קהילה קטנה מספרית בתוך קהילה קטנה אחרת שהיא קוראי העברית באינטרנט. בגלל האג'נדה הזו ובגלל הקהילתיות לפעמים יוצאים מטעמם הספדים מוקדמים. אבל אפילו הם (כלומר אני) יודעים שההספדים המוקדמים האלו מיועדים לקהילה שלהם עצמם ולא בהכרח רלוונטיים לקהילות אחרות.

    [להגיב לתגובה זו]

  14. שתי הערות (חוץ מאחלה פוסט):

    1. אני מסכים לגמרי עם מה שמיטל כתבה בהקשר של טכנולוגיות שממשיכות לחיות. אני חושב שמעבר לשלב בשלות מסויים, הטכנולוגיה נהיית שקופה למשתמשים, ורלבנטית רק במידת התוכן החברתי שיש בה. לכן פורומים הם כלי כל כך משמעותי, אתה לא חושב על מגניבותה של הטכנולוגיה כשאתה נכנס לפורומים, אלא רק על – הנה מה שההוא אמר ומה שההיא ענתה לו.

    2. אם אני צריך לנחש, אז דווקא המולטיספירה מביאה יופי של טראפיק
    לעידו קינן

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting