מרגיש כמו תאונה (כמה מלים על Xnet)

מגnet

לפעמים, אני מרשה לעצמי לשער, זה קורה גם לכם, אתם חוזרים הביתה ועל הדלת מחכה לכם מפגע אסתטי בדמות לוח מגנטי בגודל A4, כולו פרסומות צפופות, מכוערות ברובן, לבעלי מלאכה שונים ולעסקים מקומיים. לא רק שהפרסומות נוטות להיות מכוערות, ברור שאף אחד לא טרח לנסות ולהאחיד את העיצוב שלהן, כך שהן זרוקות זו לצד זו בצעקנות וולגרית וצורמת לעין. מה זה הדבר הזה? אתם תוהים לעצמכם בעודכם מקלפים אותו מהדלת וממהרים להשליך אותו לפח. אם אזדקק לשרברב באמצע הלילה כבר אוכל למצוא אותו באינטרנט.

אבל אתמול, למרבה האימה, גיליתי שמישהו הדביק לי מגנט צעקני שכזה על האינטרנט.

קוראים לו Xnet, הוא מוגדר כאתר הלייף סטייל של ידיעות אחרונות, וככה הוא נראה (עשיתי זום-אאוט די רציני כדי שתוכלו להתרשם היטב מהעיצוב המינימליסטי והמשובב).

xnet2

אבל עיצוב, כמובן, הוא לא חזות הכל. אז בואו נעבור הלאה.

מי צריך תרבות כשיש לייף סטייל?

ב-Xnet מניחים שהשפע הגדול הזה יכול להיות מעט מבלבל, אז מסבירים לנו.

מה זה Xnet?

ב-Xnet אנו מציעים לגולשים ברשת כתובת מרכזית אחת לתכנים עדכניים, מרתקים ואטרקטיביים, שעוסקים בחידושים שמעבר לחדשות – כלומר, כל התהליכים והמגמות שמעצבים את עולמנו ומשפיעים על אורח חיינו.

כל התהליכים והמגמות, שמעתם? כולם! או לפחות אלה שמעבר לחדשות.

ב-Xnet יש עשרות ערוצי תוכן, כמעט בכל תחום אפשרי שנופל תחת ההגדרה "לייף-סטייל" (דפדפו בחצים משמאל לטורי התוכן בעמוד הבית, ותוכלו להכיר אותם לעומק). מה שאין בו זה חדשות, כלכלה או ספורט.

כי זה מה שיש בעולם. בצד אחד יש כמעט כל תחום אפשרי שנופל תחת ההגדרה “לייף סטייל” ובצד השני יש חדשות, כלכלה, או ספורט.

תרבות? לא ממש. אין ערוץ כזה, אין גם ערוץ קולנוע, או ערוץ טלוויזיה, או ערוץ מוזיקה, או ערוץ ספרות חס וחלילה. יש לכם את יורם קניוק עונה על השאלון בערוץ “השראה” (מה מדליק אותך?), אז תגידו תודה (רוני גלבפיש כבר הספיקה לכתוב על זה אתמול).

אין גם ערוץ מדע, או טכנולוגיה, מה לזה ול”חידושים שמעבר לחדשות”, מה לזה ול”כל התהליכים והמגמות שמעצבים את חיינו”?

קצת על קואופטציה

הטוקבקים והגולשים שלנו

Xnet מבקש להציג בפניכם גישה חדשה לתוכן הגולשים, על מנת להזמין אתכם להשתתף בקביעות בתכני האתר. לצורך זה פיתחנו ושכללנו את מנגנון התגובות, והעמדנו לרשותכם מערכת ייחודית, המאפשרת לכל גולש להפוך מ"טוקבקיסט" ל"תורם תוכן" איכותי.

“תורם תוכן” איכותי? כשהצירוף הזה מגיע מהכיוון של גוף תקשורתי מפואר ועתיר תקציבים הוא נשמע הרבה יותר כמו “בואו נחסוך במשכורות” והרבה פחות כמו מהפכה תקשורתית מיוחלת. וזה רק על פני השטח, בגלוי, לפני שבדקנו כמה מבעלי הבלוגים והטורים שם עובדים בשביל החשיפה והקרדיט שמקום מרכזי כל כך ברשת יכול להציע להם.

התת-מודע הXנטי

פעם, די מזמן, יצא לי לכתוב כאן על “התת-מודע הכלכליסטי”. נאחזתי אז בתרגום של שמות הערוצים באתר כלכליסט מעברית לאנגלית כדי לנסות ולפענח משהו מרוחו של המיזם התקשורתי הגדול הקודם מבית “ידיעות אחרונות”. גם ב-Xnet, מסתבר, אפשר לגלות משהו מרתק.

אחד-עשר ערוצי תוכן מרכזיים יש לו ל-Xnet, וב-URL של כל אחד מהם מופיע התרגום לאנגלית של נושא הערוץ. התרגום, כמעט תמיד, הוא ישיר מאוד. אדריכלות היא architecture, יופי הוא beauty, וכן הלאה.

רק בערוץ אחד נרשמת חריגה. בעברית קוראים לערוץ הזה “השראה”, באנגלית הוא מופיע כ-win. כי זו, מסתבר, הפרשנות של אנשי Xnet להשראה, סיפורי הצלחה, חגיגות נצחון.

ובעצם, במקום שבו השראה מזוהה עם נצחון, אולי כבר פחות תמוה שאין ערוצי תרבות, למה בעצם הם טובים?

Duty calls

נו, כן, אני יודע, זה לא כל כך הוגן, אני לא קהל היעד שלהם, האתר רק עלה, תן לו כמה ימים לתקן טעויות, להתכוונן, הם כבר הבטיחו שיהיו שם גם ספרים.

אבל כשאני בוהה במסך הזה כמו נהג שלא מסוגל להתיק מבט מתאונה בצד הכביש ואני מבין שזה בדיוק מה ששילה דה-בר התכוון אליו כשאמר, בהסבירו למה יוותר על הנסיון לגייס כותבים איכותיים יותר לידיעות אחרונות (כתבתי על זה לא מזמן)

אני אקח את האנרגיה הזאת והכסף הזה ואשקיע אותם בהרחבת המותג לעולם הדיגיטלי. זה ניהול יותר נכון של האנרגיה, למרות שברור שמוטב שעיתון יהיה יותר איכותי, זה ברור, אבל קשה להימרח דק על כל-כך הרבה מטרות מבחינה ניהולית.

אני פשוט לא יכול לשתוק.

image

22 תגובות ל“מרגיש כמו תאונה (כמה מלים על Xnet)”

  1. כנראה שזה הקשר בין השראה ובין win

    גם האפשרות לדפדף בין עמודים נראית לי תמוהה למדי וממש לא מתאימה לאינטרנט. אני מבין שזה נעשה מתוך מטרה לדמות ככך האפשר את חווית הקריאה במגזין לייף סטייל מודפס אבל זה עדיין מוזר ולא שימושי (לפחות אין סאונד של דפדוף כמו במהדורה הדיגיטלית של ישראל היום).

    [להגיב לתגובה זו]

  2. סמקא, כמו טמקא וצטמקא, הם אתרים שאני לא מסוגל להכנס אליהם. הקלקתי על הלינק ששמת. זמן הבאונס שלי עמד על פחות משתי שניות. בלתי נסבל בעליל. מעבר לזה שברגע שאני נכנס צועקות עלי הפרסומות בכל החושים, והתוכן פוגע בי בצורה בסיסית, זה מעליב. בכל הרמות, מהעיצוב דרך הכותרות עד לבחירת הפונטים, האתר אומר לך "אתה תבלע כל מה שנדחוף לך, עכשיו שב בשקט ותפתח את הפה רחב". לא מסוגל לראות את זה בכלל.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. תודה לך שחסכת לי פוסט :)

    לדעתי זו פשוט התגובה של ידיעות לפורטל המזוויע לא פחות של שוקן/הארץ – Onlife. גועל נפש רדוד ומיותר.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. טוב, פוסט ותגובות קצת קיצוניים. אני לא חושב שזה "גועל נפש רדוד ומיותר", אפילו שלא אטרח לקרוא מילה ממה שכתוב שם, כנראה, אי פעם. יש לדבר הזה קהל, כמו שמוכיחים אחוזי הרייטינג של ריאליטי במקומותינו, ואלה הדברים שהקהל הזה אוהב (בהנחה שהאנליטיקס יוכיחו שהדבר הזה אכן מצליח). אני לא חושב שהאתר הזה נבנה עבורי ולכן גם לא לוקח אישית את השפה הגרפית האגרסיבית, לא את הלוגו-ליהיא שלהם (תגידו לא אמרו לה שהיא קצת מפחידה בתמונה הזאת?), ולא את בחירת התכנים. אני כן חושב, לעומת זאת, שיש פה העדר בולט של דמיון ותעוזה. ואני די בטוח שזו לא אשמת המעצבים אלא יותר של אלה בראש הפירמידה, אתם מכירים אותם, אלה שלא מבינים כלום בעיצוב ואסתטיקה או חדשנות או אינטרנט אבל יודעים שהם אמורים להיראות כאילו הם כן, ומצד שני הם מפחדים לקחת בדל של סיכון מפחד הכישלון והאפשרות שהוא ידבק בהם, אז בין אינספור הסקיצות שהוגשו להם בטח בחרו את אלה שנראו להם הכי בטוחות.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    למעט הכותרת (ואז חזרה על אותו מוטיב בתוך הפוסט) אני דווקא לא חושב שכתבתי פוסט קיצוני במיוחד.
    כבר חודשים אנחנו שומעים על העובדה שידיעות עומד להסתער במלוא הכוח בכיוון הדיגיטלי, אם זה הצעד הראשון שלהם בכיוון אני בהחלט חושב שהפוסט הזה הוא תגובה סבירה מאוד.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אגב, כמו שכבר ציינו בטוויטר (אני חושב שארז וולף היה הראשון שעלה על זה) הצצה לקוד של האתר מגלה משהו משעשע למדי:

    Xnet – לייף סטייל וחיים טובים

    <meta name="keywords" content="ניסיון?"/>

    [להגיב לתגובה זו]

  6. נקודת מוצא:
    1. אני לא קהל היעד
    2. אני לא מומחה ב"לייפסטייל".

    אבל בהנחה ששני הקודמים נכונים, אני חושב שגם אנשים שכן מבינים בלייפסטייל והם בקהל היעד רוצים מוצר שנוח להשתמש בו. אני לא בטוח שזה המוצר שהם קיבלו. אחרי המגניבות הראשונית יש עומס יתר ויזואלי כרוני בממשק, עם יותר מדי קטגוריות ותתי קטגוריות מאד מגניבות. נכון שצריך פחות היררכיה מאתר חדשות, אבל עומס יתר ויזואלי מקשה על ההנאה לטווח ארוך (אם כי מרשים לטווח קצר).

    אני חושב שזה מיזם שמתכונן לעליית הטאבלטים ופחות מדבר עם האינטרנט של הדפדפנים. רק צריך לזכור שבעולם שלנו החוכמה היא להביא פחות תוכן לאדם ולא יותר תוכן, כי מה שקרה כאן זה שלאנשים שמתעניינים בתחום יש עכשיו עומס יתר…

    ובנוגע למיזם עצמו – במקום שיש צורך יהיה תמיד מי שמוכן לספק את הצרכים… כך שעצם הצורך בקיום המיזם לא מוטל בספק, רק המימוש שלו.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. מהתגובות כאן אני מתקשה מאוד להבין על איזה "צורך" מדובר. הרי יש כבר לפחות 3-4 פורטלים גדולים כאלה ועוד כמה קטנים יותר (אונלייף, סלונה, אייפיל, הפורטל החדש של מאקו ומיליון בלוגים שעוסקים בנושאים האלה ומסביב להם). כולם ימחזרו את אותן הודעות יחצ"ניות וישתמשו באותם שטיקים. מבחינת התוכן אין כאן שום צורך ושום דבר חדש – רק אותן שטויות שכבר לעסו אותן עד מוות בכל פלטפורמה אפשרית.

    [להגיב לתגובה זו]

    ירדן לוינסקי Reply:

    כנראה שיש צורך (אחרת לא היו כל האתרים שהזכרת). אבל המענה דלוח מאד…

    [להגיב לתגובה זו]

  8. מאת אחת שיודעת:

    אני חושבת שהאספקט הכי חשוב לא הודגש פה מספיק: כמקובל בענף, אנשי המיזם פנו לכותבים והציעו להם לכתוב בלי לקבל תגמול. תמורת "קרדיט באתר הלייף-סטייל שיהיה הכי גדול בארץ".
    לא מעליב אינטיליגנציה? לדברי אנשי ידיעות הם מצפים שהאתר הזה יהיה גדול כמו וויינט. שזה אומר הכנסות מפרסום כמו וויינט. למה אנשים צריכים לכתוב בחינם באתר מסחרי לגמרי? למה מימי מוזס לא עובדת בחינם, למרות שיש לה פי אלף יותר כסף מלכותבים באתר? למה עיתון כמו ידיעות לא יכול לשלם לכותבים?

    אם כבר מקימים פורטל שאמור להיות לדוגמה ומוביל בתחומו, למה לא לתת קודם כל דוגמה במקצועיות – וחלק מהמקצועיות היא לשכור בעלי מקצוע ולשלם להם כסף תמורת עמלם. זה הרי גרושים בשבילם, אנשים לא מרוויחים היום יותר מכמה מאות שקלים לאייטם.
    עד שלא תמוגר הנורמה של כתיבה בחינם, נמשיך לקבל תוכן חובבני ומחופף ולדעת שכל הכסף הולך, כרגיל, לעשירים.

    [להגיב לתגובה זו]

    רוני Reply:

    אנשים מוכנים לכתוב שם בשביל החשיפה. קידום אישי. אבל לאן הם יתקדמו, זה מה שאני לא לגמרי מבינה.

    [להגיב לתגובה זו]

    ירדן לוינסקי Reply:

    במעגלים….

    [להגיב לתגובה זו]

    יואב Reply:

    אז כל מי שכותב בחינם הוא חובבן ומחופף? איפה את עובדת, בבריטניקה?

    כמובן שסעמקא צריך לשלם לכותבים וגו', אבל תשלום עבור תוכן אינו ערובה לאיכות ולהיפך.

    [להגיב לתגובה זו]

    רוני Reply:

    אני מתנדבת בבלוג הפרטי שלי, ובכל מקום אחר כותבת תמורת תשלום, ורק בתנאי שהוא תשלום הולם. כשמקום העבודה האחרון שלי בעיתונות הוריד את התעריף לכתבות פרשתי ממנו.
    מעט מאוד אנשים ממריאים לקריירת כתיבה משגשגת מכתיבה בהתנדבות.
    אין שום קשר לאיכות. יש שם כתיבה טובה. זה פשוט לא מוסרי בעיני שגוף תקשורת עשיר ורב עוצמה מציע לאנשים לכתוב חינם. ועצוב שהם מסכימים.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    לא התייחסתי (כמעט) לנושא הזה, פשוט כיוון שאין לי מושג לגביו.
    למעשה, עד לפני יומיים בכלל לא שמעתי על Xnet ולא ידעתי שהוא עתיד לעלות. אז הצלחתי לקלוט כמה שמועות על הצעות לכתיבה תמורת חשיפה וקרדיט, אבל אין לי מושג עד כמה ההצעות האלה היו נרחבות, בטח שלא כמה מהכותבים שהגיעו לשם בסופו של דבר קיבלו על עצמם הסדר בעייתי כזה.
    כן התייחסתי לחלק של "תורמי תוכן" שמופיע במפורש בדברי ההסבר של האתר ושמהווה צד נוסף של אותה בעיה בדיוק.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. כיוון שאני לא יכול לשים את עצמי במקומו של "קהל היעד", אני שם את עצמי במקומי ורואה עוד מזבלת תוכן מושקעת. לפחות במגנט המכוער שעל הדלת יש תועלת.
    כמובן שתמיד אפשר להצדיק עוד מוצר מחורבן ומעליב בזה שיש מי שישתמש בו, אבל בשביל משהו יש לכל אחד שכל בראש ולא רק בראש של "קהל היעד" ואפשר לומר בביטחון שלחטט בפח האשפה של סלבריטאי סוג ז' זה דבילי, גם אם הסלבריטאי עושה לך שם סיור מודרך.
    אם שגיאות הכתיב וההגהה התכופות לא הסגירו את זה כבר, באייטם לאתר האינטרנט של עיתון מושקע עשירית מהזמן שמושקע באייטם בעיתון. כסף או לא כסף, התוצאה מאירה את המקומונים באור מחמיא (עזוב אותך "העיר", אני מדבר יותר על "זמן השרון"). מי שכותב שם בשביל חשיפה – מברוק עליו. שישים את הפנינה שלו במזבלה, אולי אחד מאלה שמחפשים שם זבל של סלבריטיז ימצא אותה.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. לענין הדיון על הביקוש והקשר להכנסות מפרסום: הרי בישראל נהוגה בעולם המדיה השיטה המודרנית והמתוחכמת של סקר TGI שמודד 'חשיפה'. מה שאומר שאם ידיעות ישקיעו מספיק בקידום אקסנט, הוא יעלה גם בתוצאות TGI והם יקחו יותר כסף מהמפרסמים המקומיים הטפשים, בלי קשר לביקוש, לאיכות התוכן או ההצלחה האמיתית של האתר בייצור תנועת גולשים.

    ומילה אחרונה: הפרסומת בראש האתר, שמופיעה קודם כל מתחת לתפריט הראשי ואז כשסוגרים אותה היא_עולה_מעליו (!!) בגרסה מוקטנת, היא לא רק חוצפה שלא תתואר וזלזול עמוק בגולשים, אלא בעיקר מעידה על היעדר מוחלט ופתולוגי של סטייל. מה שלצערי כל כך אופייני לפורטלים הישראלים.

    [להגיב לתגובה זו]

    ירדן לוינסקי Reply:

    מסכים לחלוטין וחבל שאני מסכים….
    בכל מקרה, אני חושב שאנשים כן אוהבים לקרוא על הדברים האלו. רק שמי שאמור לספק להם את התשובה עסוק יותר בתפקיד של לקבל קומוניקטים ולשגר אותם הלאה ושכח שצריך ליצור תוכן ראוי. מצד שני הקהל 'מורגל' לתוכן רדוד כך שמי שבאמת יצליח להביא תשובה ראויה יצליח כנראה בגדול

    [להגיב לתגובה זו]

  11. קהל יעד? לא חושבת שאנשים באמת רוצים לקרוא על הדברים האלה בריכוז ובכמויות כאלה. גם לא מחוץ לקהל היעד של תודעה כוזבת. גם לא עקרות בית, גם לא בפריפריה.
    כלומר כמעט כולם רוצים לקרוא על הדברים האלה *קצת*, *לפעמים*. אבל לא בפרופורציות שבהן מתקבל בחודשים האחרונים מענה אינטרנטי לצורך המדומיין הזה. אם באמת היה כזה רעב לתכני מה שנקרא לייפסטייל, אז גם בטלוויזיה תכניות הבוקר כבר מזמן היו עוברות לפריים טיים. לדעתי ההתמקדות בלייפסטייל נובעת פחות מצורך ויותר מהעבודה שזה תחום שמאוד קל לייצר בו תכנים שלא תלויים בענייני היום (בניגוד לחדשות ותרבות), ובעיקר – קל לטשטש בו את הגבול שבין תוכן בלתי תלוי לתוכן שיווקי, מה שעוזר להכניס עוד כסף. ולהכניס כסף זה הרי עדיין אתגר בתקשורת אינטרנטית.
    זו לא הסיבה לתגובה אבל. רציתי להתפעל בפומבי מההשוואה למגנט. זה כל כך נכון.

    [להגיב לתגובה זו]

  12. אני חושב שהטעות הראשית היא להתייחס לעמוד הבית של השירות. הטעות היא לא של שחר ולא שלנו, כמובן, אלא של העורכים של סמקא, אבל עדיין, זו טעות ששמה את הפוקוס במקום הלא נכון.
    יש קהל לתכני לייפסטייל, בין אם מדובר בבריאות, אופנה, ארכיטקטורה, רכילות או מה שלא יהיה. זה טוב שיש מקום שמפרסם אותם, שמשלם על כתיבתם (לא תמיד, נכון, ולא מספיק, אבל עדיין). וזה גם טוב שהם מאוגדים במקום אחד, שנותן authority, גם בעיני הקורא וגם בעיני מנועי החיפוש. אבל כמו שזו תהיה טעות להתייחס לעמוד הבית של WordPress.com בתור הדרך להגיע לבלוגים שמתארחים בו.
    הבעיה היא שסמקא תקועים בגישת הפורטל, בגישת "הפוך אותי לעמוד הבית שלך", בגישת ה-300-עמודי-כרומו-מהודרים-עם-מוסף-בישול-והפקת-אופנה, ולא בגישה הטבעית יותר באינטרנט של ימינו, שבה גולשים מגיעים לתוכן דרך תוצאות חיפוש ודרך לינקים ברשתות חברתיות. אם התוכן יהיה מעניין, גולשים יקשרו אליו. אם התוכן יהיה רלבנטי, מנועי חיפוש יחזירו אותו.
    ולהשקיע בעיצוב זה חשוב, ב-branding הסמקאי של כל כתבה, בחדשנות בפרזנטציה, כל זה טוב ויפה, אבל ברמת הכתבה, לא ברמת עמוד הבית או אפילו עמוד הערוץ. אבל כל עוד משקיעים בבאנרים בעמוד הבית ובאפקטים של דפדוף… ובכן, אז כל מיני בלוגרים ירדו על עד כמה אתם חסרי מושג. עד כמה שזה משפיע.

    [להגיב לתגובה זו]

  13. זה לא בזבוז זמן, רואים את התגובות האחרונות בעמוד הבית של הבלוג.

    [להגיב לתגובה זו]

  14. […] שני, את דעתי על Xnet לא ממש יצא לי לשנות גם אחרי שעברו כמה שבועות (מודה שאני […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting