לפרק את יאיר לפיד, או אנחנו העבדים של קיץ 2011

אז עברתי ברוטשילד אתמול בערב, שעה וחצי פחות או יותר. זה הכל. הרגשתי שאני חייב לראות לפחות. חשבתי לכתוב משהו אישי וקטן, לא להתייחס למחאה עצמה, אולי רק לאופן שבו היא משתלבת במרקם העירוני של השדרה, האופן שבו היא מתפוגגת כמה צעדים דרומה משינקין, כמה צעדים מזרחה למרמורק. חשבתי לתהות אם יש היררכיה וסמלי סטטוס פנימיים, אם מי שאוהלו קרוב יותר להבימה מעיד בכך על ותק ומסירות למטרה. זוטות כאלה.

אבל אני לא יכול. בגלל יאיר לפיד.

אתמול בצהריים זה התחיל לקפוץ מכל כיוון, דיונים בטור הנוקב ומלא הפאתוס של לפיד בעיתון (“אחי העבדים”, לא פחות). מאוחר יותר באותו יום גיליתי שלפיד חרג ממנהגו (וגם ממנהג העיתון שלו) ופרסם את הטור במלואו בעמוד הפייסבוק שלו. בערב ברוטשילד נדמה היה שהטור הזה הוא נושא שיחה מרכזי. בכל מקום חזרה טענה אחת בסיסית “זה טור מצויין, נוקב ומדוייק”, רבים הוסיפו לה באנחה “כמה חבל שדווקא לפיד כתב אותו”. מכאן כבר יש התפצלויות, שמעתי מי שאמר שזה רע כי לפיד מזוהה עם השמאל (בחיי), ומי שאמר שהוא פסול מלכנות “אותנו” אחים בהיותו בן תפנוקים של אליטה ישנה וחבר קרוב של אנשי האליטות החדשות, אחרים אמרו שרואים לא את השאיפות הפוליטיות והפופוליזם הזול.

זה לא שהנימוקים האלה כולם שגויים, אבל אני חושב שהם לא רלוונטיים. מותר לבן אצולה להיות מהפכן אמיתי (למשל), מותר למי שיש לו יומרות פוליטיות להביע עמדה בנושא הפוליטי הבוער של הרגע, ובעניין הזיהוי עם השמאל, עזבו לא חשוב.

אבל הבעיה שלי מתחילה הרבה קודם, היא מתחילה בטקסט עצמו, בלי שום קשר לאיש שכתב אותו, זה טקסט שיש בו לא מעט חלקים נכונים ומדוייקים כפי שאבחנו לפניי, אבל בסופו של דבר זה טקסט נבוב, מעצבן וגם, לא במפתיע, מתחמק, למרות כל הפאתוס המהפכני ששזור בו.

אחרי פיסקה ארוכה שבה הוא מונה את כל הגורמים להם הפכנו עבדים

אתם עבדים למשכנתא, עבדים לשכר הדירה, עבדים למחירי המזון, עבדים למחירי הדלק.אתם עבדים לבירוקרטיה המשעבדת אתכם ולפקידות האדישה לגורלכם. עבדים לטייקונים המעבירים זה לזה מיליארדי שקלים, שחלקם הגדול נלקחו מכספי הפנסיה שלכם, מבלי שיטרחו לשאול אתכם או לתת לכם על כך דין וחשבון. עבדים לשלטון שהפך למועדון חברים סגור שבו לנצח אותם אנשים מתחלפים שוב ושוב באותם תפקידים, סוגרים עניינים בקריצת עין, ויודעים שלעולם לא יתבקשו לשלם את מחיר הכישלון.

הוא מתפנה להסביר את בחירת המלים הקיצונית כל כך שלו.

אתם עבדים מפני שעבדות היא מצב שבו אתה עובד ומישהו אחר מרוויח.

לרגע נדמה היה לי שזה ציטוט ישיר כמעט מתוך “רכוש מהו?” של פרודון. אבל מסתבר שטעיתי.

If I were asked to answer the following question: WHAT IS SLAVERY? and I should answer in one word, IT IS MURDER, my meaning would be understood at once. No extended argument would be required to show that the power to take from a man his thought, his will, his personality, is a power of life and death; and that to enslave a man is to kill him. Why, then, to this other question: WHAT IS PROPERTY! may I not likewise answer, IT IS ROBBERY, without the certainty of being misunderstood; the second proposition being no other than a transformation of the first?

לפיד, אם כן, בוחר ניסוח שונה, ועדיין לא עלה בידי להחליט אם הוא קיצוני אף יותר מזה של פרודון או שמא מרוכך במקצת. אבל המשפט הזה של לפיד, זה שכל הדרמטיות של מאמרו נסמכת עליו הוא תמצות מדוייק למדי של המהלך שחוזר פעם אחר פעם באותה מסה מפורסמת שעומדת בבסיס הזרם האנרכיסטי של הסוציאליזם.

זה לא מקרה, כמובן. הקביעה הזו של לפיד “אתם עבדים מפני שעבדות היא מצב שבו אתה עובד ומישהו אחר מרוויח” היא קיצונית כל כך שיש צורך להרחיק לאידאולוגיה שהיתה מוקצה מחמת מיאוס בתוך הסוציאליזם בשל הקיצוניות שלה.

לרגע חשבתי לענות ללפיד “זו לא עבדות, זה הבסיס של קפיטליזם”, אבל אז חשבתי עוד קצת והבנתי שאני עושה עימו חסד גדול בתשובה כזו. זו לא עבדות, זה גם לא קפיטליזם, זו פחות היותר ההגדרה של חברה אנושית. מרגע שקיימת קהילה, מרגע שיש אמנה חברתית, גם אם רופפת, בהכרח יש גם מצב שבו “אתה עובד ומישהו אחר מרוויח”.

ועל הנימוק הזה, כזכור, מבסס לפיד את הרטוריקה הסוערת שלו.

כשהוא כותב

הכבלים על ידיכם שקופים, השלשלאות על רגליכם בלתי נראות, אבל הן עדיין פוצעות אתכם.

קשה לי להאמין שהמניפסט הקומוניסטי לא מהדהד בראשו. זה לא אסון כמובן. גם 160 שנים אחרי חיבורו קשה לחשוב על טקסט מהפכני מוצלח יותר להישען עליו ולשאוב ממנו השראה. זה לגיטימי לגמרי.

מי יודע? אולי מחאת הימים האחרונים ושחיקת הסולידריות בחברה העבירו את לפיד מהפך אידאולוגי. אבל לא, קצת אחר כך הוא מודיע, כדי שלא נחשוד חס וחלילה

אנחנו לא סוציאליסטים אחי העבדים, אבל אנו יודעים לזהות אי-צדק כשאנו רואים אותו.

ומכאן הוא ממשיך לגירסה מעודכנת של זעקת מעמד הביניים שהביאה לאביו את ההצלחה הפוליטית שלו.

מעמד הביניים הישראלי משלם על מי שמתחתיו, וזה בסדר, ועל מי שמעליו וזה מאוד לא בסדר.

הוא משלם על העניים, והמיסים שלו מחזיקים ילד אחד בבני-ברק וילד אחד באום-אל פאחם, ואין לנו על כך תלונה. כל חברה אנושית צריכה לדאוג לחלשיה.

מבין המלים מבצבצת תמונת החברה האוטופית של לפיד, זו שבה קיים כוח טבע של חמלה גרביטציונית בהשפעתה הכסף מחלחל תמיד למטה. אבל זה לא עובד כך. בשום מקום לא כתוב על כספי המסים שלי שהם חייבים ללכת למטה. אני מממן, ובצדק מוחלט, את חינוכו של ילד בכפר שמריהו בדיוק באותה מידה שאני מממן את ילדי בני ברק ואום אל פאחם שלפיד מרשה לי לדאוג להם.

כן, הסנטימנט של לפיד ברור, אפילו מוצדק, אבל גם השקפת העולם שעולה ממנו ברורה, זו השקפת עולם שמתבססת על חמלה במקום על סולידריות. יש מקום חשוב לחמלה, אבל היא לא יכולה להיות בסיס לבנות עליו חברה.

בשלב זה עובר לפיד לדיון בשאלה מי הם אויביהם של העבדים ומספק את הלהטוט הרטורי המרתיח הבא

בימים האחרונים הופנו הרבה אצבעות מאשימות החוצה מהמאהל. הן הופנו לטייקונים, להתנחלויות, לוועדים הגדולים, לחרדים, לעובדי המגזר הציבורי.

לא יודע, אני אמנם הייתי שם רק לרגע, המעקב שלי הוא מעט רופף, אבל קשה לי למצוא את הקונטקסט שבו הופנו אצבעות מאשימות לוועדים הגדולים ולעובדי המגזר הציבורי. לא שזה ממש חשוב, אבל נדמה לי שלפיד מגייס כאן איזו רשימה אוטומטית של אויבים מן המוכן, בלי לחשוב עליה יותר מידי, ומייד חותם את הפיסקה הזו במשפט שהוא מופת של עמימות מתחמקת.

מבחינת העבדים, הכל נכון. כי כשאתה עבד, כולם הופכים להיות אדוניך.

מה זה אומר בעצם לעזאזל? “מבחינת העבדים, הכל נכון”? נכון או לא נכון? לרגע נדמה שאולי בשוונג המרקסיסטי שאחז בו לפיד רוצה לטעון גם לתודעה כוזבת אצל העבדים, אולי בנימה ניו אייג’ית משהו הוא רוצה לטעון שכולנו אחים בעצם. אולי להפך, אולי הוא רוצה לטעון שכל אלה אויבים אמיתיים, אולי יש איזו הפרדה, איזו היררכיה, חלוקה בין אויבים אמיתיים לבין אויבים מדומים. ללפיד הפתרונים.

מכאן הוא חוזר שוב לפריטת הרשימה הזו, הפעם לדוגמאות קונקרטיות.

כולם, כולל הפקידה בחברת החשמל שמרוויחה פי שישה* מפקידה בתפקיד זהה במחלקה האונקולוגית בבית החולים, כולל המתנחל שקיבל כביש עד הבית, כולל האנשים שמוציאים שבעה מיליון שקלים על חתונה בעודם מבקשים הסדר חובות מהמוסדיים. מיהם המוסדיים? זה אני ואתם, דרך קרנות הפנסיה שלנו. באו כמה אנשים, הלוו מאתנו 150 מיליארד שקלים, ועכשיו לא בא להם להחזיר.

ועדיין הוא מסרב להתחייב, לא רוצה לומר מי בגדר אויב אמיתי ומי בגדר אדון מדומיין.

מדוע השלטון מרשה לכל אלה להצטרף לשורת המכים?

הוא שואל אחר כך. הייתי שמח לומר שהוא בוחר צד אחרי הקביעה הזו, שהוא בוחר לומר משהו משמעותי, לא חשוב מה. אבל האמת היא שמכאן הוא מחליק לביקורת לגיטימית על פוליטיקאים ועל ההחלטות שלהם בלי לספק תובנה אמיתית, כי מבחינתו המזכירה ההיא, מדומיינת או אמיתית, בחברת החשמל, שקולה לחלוטין למפעל ההתנחלויות כולו או לכניעה של הריבון הישראלי לגחמותיו של בעל הון אקראי.

המאבק הזה, כבר אמור רבים אחרים, הוא פוליטי לחלוטין. אבל הוא פוליטי במובן האמיתי והעמוק של המילה הזו, הוא מחייב אותך לבחור צד, ולא להסתפק בזעקה מתוסכלת על אוזלת ידם של חברי כנסת ושרים. הוא מחייב אותך להכריע מי הם אויביו האמיתיים של “מעמד העבדים” שלפיד רוצה להנהיג. אפשר, במשנה אידאולוגית אחת, להחליט שאלה אכן עובדי חברת החשמל, אני לא אוהב את הבחירה הזו, אבל היא בחירה אמיתית. אפשר בבחירה אידאולוגית אחרת להחליט שאלה הטייקונים. עד לא מזמן מותר היה להחליט גם שאלה המתנחלים (גם היום אפשר, אבל אסור להגיד). אפשר להחליט שרק חלק מהם, אפשר להחליט שכולם. אבל לפיד לא רוצה להחליט. להחליט זה לא כיף, כשמחליטים יש פתאום הרבה אנשים שלא אוהבים אותך.

14 תגובות ל“לפרק את יאיר לפיד, או אנחנו העבדים של קיץ 2011”

  1. יופי של פוסט. תודה.

    ותראה מי עוד מצטרף לחגיגה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235472.html
    קצת קשה לי לכתוב את זה, אבל הטקסט של שביט סביר ביותר. הוא די חלול כהרגלו וכמובן שנזהר מלדבר על צעדים קונקרטיים חס וחלילה אבל כשמתעלמים מהפאתוס המעצבן הוא לפחות אומר דברים נכונים על התהליכים שקרו פה בשלושים השנים האחרונות לערך. ואיכשהו הוא הצליח גם להמנע מלהזכיר את איראן.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. דווקא החמלה הזו של לפיד היא חלק מרכזי מהתפיסה הקפיטליסטית הקלאסית. כ"כ קלאסית שכבר לא רואים אותה בשטח. יש עשירים, ויש עניים. ותפקידם של העשירים לדאוג לעניים. יכולת לשמוע את הטענה הזו אצל פוריטנים בארה"ב, שראו את השגשוג הכלכלי כסימן לחסד אלוהי. יכולת לראות את החמלה הזו אצל האפולוגיסטים על העבדות, שראו את תפקידו של האדם הלבן לדאוג לקיומו של השחורים.

    החמלה הזו מגיעה ממקום בו אין זכויות אוניברסליות, לא זכויות אזרח ולא זכויות אדם. יש את המצליחים, ותפקידם לעזור – מלמעלה, תמיד מלמעלה – לאלה המצליחים פחות. כי הם רוצים, או כי הם חושבים שזה ראוי. אבל זכויות – זה לא רלבנטי כאן.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. נראה לי שאנשי "מסיבת התה" היו חותמים על כל מילה בטור של לפיד

    [להגיב לתגובה זו]

  4. זה יפה איך שהוא מתחיל ב"אחיי העבדים" (גוף ראשון רבים) ו"אנחנו לא סוציאליסטים" (ועל זה נאמר, אל תקרא לי "אחותי") וממשיך ל"הכבלים על ידיכם … השלשלאות על רגליכם" (גוף שני).

    גילוי נאות, ניסיתי לקרוא את המאמר עצמו, נשברתי ב"אחיי העבדים".

    [להגיב לתגובה זו]

  5. "עבדות זה כשאתה עובד ומישהו אחר מרוויח" זה באמת לא סוציאליזם. זה ליברטריאניזם. וזה לגמרי לא מסתדר עם הרעיון שמי שמרוויח הרבה צריך לממן את השכבות הנמוכות (כי הרי אז מעמד הביניים הוא "עבד" של המעמד הנמוך, לא?).

    [להגיב לתגובה זו]

  6. אח איזו מקפצה נהדרת. אגב, מוזר הוא שהחולדה, שבימים כתיקונם היה שולח כמות מספקת של שוטרים עם כל האמצעים לפיזור ההמון. לאאא. הוא תופס צד הפוך. אז עכשיו העבדים לא רק בתפקידים הקלאסיים שלהם, הם גם חיים בתנאי מאהל, ובהתנדבות. אח. הציניות. כל פעם שאני חושבת שהגענו לשיא מסתבר ששוב טעיתי.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. מאת הבל עבדים:

    לא עבדים ולא בטיח.
    שוק חופשי, בו מחירי הדירות עולים כלפי מעלה מסיבה מובנת של ביקוש גובר והעובדה שאנשים מוכנים לשלם.
    בתור סטודנט שגר בדירה בה שכ"הד הוא 1500 שקל (בב"ש 2 חדרים דווקא סבבה) – יש אלטרנטיבות.
    אם לא במרכז אז במקום אחר. אם רק יהיה ב"כבוד" שלהם לבוא.

    לממשלה יש רק את אופצית הבנייה שתגדיל את ההיצע. אבל גם ככה ההיצע גדול בעיקר בגוש-דן.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. הבל עבדים, כבחורה דרומית (אפילו ילידת באר שבע) אני יכולה להבטיח לך שזו לא שאלה של "כבוד". כשסיימתי ללמוד (בירושלים. באוניברסיטת בן גוריון אין פקולטה למשפטים, למעשה בזמני גם לא הייתה זו שבספיר) וחיפשתי התמחות לא הייתה התמחות רלוונטית עבורי בבאר שבע. כשהוסמכתי וחיפשתי עבודה כעורכת דין הגדרתי כל מיני דברים שהיו חשובים לי – אזור גיאוגרפי לא היה אחד מהם. אמרתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע שאני מחפשת מרמת הגולן ועד אילת.
    אתה יודע לכמה ראיונות עבודה הגעתי באזור חיוג 08? שניים. אחד שאמר לי שאני "אובר קוואלפייד" והשני בפרקליטות דרום, שם יש כמות גדולה מאד של מועמדים על התקן וחצי שנפתח בתקופה הרלוונטית. יודע כמה הצעות היו לי באזור חיוג 04? אפילו לא אחת. 09? כנ"ל. למעט השניים שציינתי כל שאר ראיונות העבודה שהגעתי אליהם היו בירושלים ובתל אביב.
    אל תדבר איתי על כבוד, הייתי שמחה לחזור לגור ליד ההורים ולשלם חצי משכר הדירה הנוכחי שלי.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. מאת מודי תולשששש:

    לא קראתי את לפיד. אבל אני לא בטוח שאני מסכים איתך בשתי נקודות:

    א. לפיד לא סוציאליסט, ומעולם לא התיימר להיות, אז להיכנס בו על כך שאינו מספיק סוציאליסט (ושעדיף רווחה על חמלה) זה קצת איש-קש.

    ב. מותר להאבק גם במזכירה, גם בטייקונים, וגם בהתנחלויות. זה מה שלפיד רוצה לעשות. למה אתה חושב שזו לא החלטה?

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    א. ודאי שלפיד אינו סוציאליסט ואף פעם לא התיימר להיות. אבל ממי שאינו סוציאליסט הייתי מבקש לוותר על רטוריקת "אחי העבדים" ובטח על הטענה שאפילו סוציאליסטים מושבעים לא יעזו להעלות לפיה "עבדות היא מצב שבו אתה עובד ומישהו אחר מרוויח". וגם ממי שאינו סוציאליסט אני מצפה להבין שאם המסים שלנו מממנים, נניח, מערכת חינוך, הם עושים את זה לילדי בני ברק ואום אל פאחם אבל גם לילדי ארסוף וכפר שמריהו.
    ב. אבל הוא לא בוחר להיאבק בכולם, והוא גם לא בוחר לא להיאבק בהם. הוא משחרר את המשפטים המתחמקים "מבחינת העבדים, הכל נכון. כי כשאתה עבד, כולם הופכים להיות אדוניך" שממנו אפשר להבין שאף אחד מהם לא אויב באמת (אלא רק נראה כזה בגלל המצב) או שכולם אויבים או שחלק ככה וחלק ככה.
    אני חושב שזו בחירה מאוד מדוייקת של לפיד, בדיוק כי הוא לא רוצה להכריז על אויבים אמיתיים, אבל גם לא רוצה לטעון שאין כאלה, הוא רוצה אמירה מטושטשת ועמומה.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. מאת מודי תולשששש:

    כאמור לא קראתי את לפיד, אז אסכים איתך על ב' (בפרט כי אמירה מטושטשת היא נפוצה אצלו). על א' אתה צודק שהוא צריך לוותר על הרטוריקה. לא שמתי לב בקריאה ראשונה.

    על "גם ממי שאינו סוציאליסט אני מצפה להבין … וגו' " אני לא מסכים.

    מנקודת מבט קפיטליסטית-מרכזית (אנשי החמלה), המסים שלי לא מממנים את בית הספר של הנכדים של תשובה, כי הוא משלם יותר מסים מאשר מה שמדינת הרווחה מחזירה לו. אם הוא משלם פחות ממה שהמדינה נותנת, משהו פה לא בסדר.

    רוב האנשים (טוב, אולי לא, אבל ככה נראה לי) לא ממש מבינים מה ההבדל בין מדינת סעד למדינת רווחה, ולא רוצים שעשירים יוכלו להנות מחינוך חינם או שמי שאינם-ממש-עניים יקבלו לחם בזול. צריך הרבה מודעות וידע כדי לטעון שחינוך חינם מגיע גם לבני המיליונרים.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. […] בדיוק אותה הפחדנות של “מבחינת העבדים, הכל נכון. כי כשאתה עבד, כולם הופכים […]

  12. […] "אחיו העבדים". את ניתוח הטקסט והבעייתיות בו הפליא הבלוג תודעה כוזבת לעשות, אבל קשיי עם הטקסט נבעו פחות מחוסר הדיוק, ויותר […]

  13. […] הסרט מדבר על הרס הציוויליזציה אבל מתחמק מאלטרנטיבה בפחדנות לפידיסטית. יש לפחדנות הזאת סיבה טובה, ברגע שבוחרים אלטרנטיבה […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting